את המפגש יזם מהנדס שמואל אוסטר, יו"ר אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בלשכת המהנדסים והאדריכלים, בשיתוף עם ד"ר עדנה פשר, יו"ר המכון הישראלי לערים חכמות, עמותה שהוקמה בחודש מאי 2015 כדי לאגד את כל העוסקים בנושא הערים החכמות.

בתמונה מימין: מהנדס שמואל אוסטר, יו"ר אגודת מהנדסי חשמל ואלקטרוניקה בלשכה

כפי שהמונחים "טלפון חכם" או "בית חכם" חדרו ללקסיקון האנושי במאה הנוכחית, כך גם המושג "עיר חכמה" התפתח מאז ראשית המאה והפך למקצוע הנדסי-טכנולוגי חוצה גבולות שהעיסוק בו מתרחב במהירות. אם ב-2016 יגיע שוק הערים החכמות הגלובלי להיקף של 1.6 טריליון דולר הרי שבשנת 2020 מצפים שהוא "יגלגל" כבר כ-2.1 טריליון דולר.

למושג "עיר חכמה" יש הגדרות שונות. לדברי מהנדס דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות, שפתח את המפגש, "עיר חכמה היא עיר מקיימת העושה לטובת תושביה, משקיעה ברווחתם ונעזרת בטכנולוגיה עילית כדי להקל ולייעל את חיי תושביה". הגדרה מצומצמת יותר מגדירה "עיר חכמה" כ"טכנולוגיה שאמורה לסייע לעיריות לממש את המטרות שהציבו לעצמן לאחר שהגדירו אותן". ההתפתחות הטכנולוגית המהירה במאה הנוכחית אפשרה לפתח וליישם תהליכים ומערכות חכמות יותר במערכות הבריאות, התחבורה, המים, החשמל, האנרגיה, החינוך, איכות הסביבה ובכל תחום נוסף שיש לו השפעה על חיי תושבי הערים ברחבי העולם.
בתמונה משמאל: מהנדס דני מריאן, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ותשתיות

חברות ענק כמו "מייקרוסופט", "יבמ" ו"סיסקו" כבר פיתחו מתודולוגיות שלמות להנחיית ערים המבקשות להפוך ל"חכמות", ורק טבעי היה שישראל, המוגדרת כ"אומת הסטראט-אפ", תאמץ אף היא טכנולוגיה זו ותהפוך לאחת המובילות בה בעולם. במדינה כבר פועלות עשרות חברות ייעוץ בתחום זה, המסייעות לעיריות לאמץ טכנולוגיות להפיכתן ל"חכמות"; במשרד התשתיות הלאומיות פועלת כבר כמה שנים מנהלת ערים חכמות; במכון התקנים הישראלי הוקמה כבר ועדה לניסוח תקינה לערים חכמות; כמה ערים, כמו תל-אביב, רמת-גן, ראשון לציון ועוד כבר רואות את עצמן כערים חכמות לאחר שאימצו אסטרטגיות להיות כאלה; במאי הוקם המכון הישראלי לערים חכמות, ובמקביל יזמה עיריית רמת-גן את הקמתו של "פורום הערים החכמות".במפגש שנערך בחסות לשכת המהנדסים והאדריכלים הציגו כמה דוברים את פילוסופיית הערים החכמות, את האסטרטגיות והטכנולוגיות בהן משתמשים לפיתוחן ואת האפשרויות הנפתחות בפני ישראל בתחום חדשני זה. המוטו שריחף מעל כל ההרצאות היה אחיד: תחום העיר החכמה שייך כולו למגזר הפרטי. זאת, משום שלממשלות ולעיריות אין את המשאבים הדרושים לפיתוח ערים חכמות ורק המגזר הפרטי יכול להשקיע ולממן פעילות אורבאנית זו.

המהנדסים ככוח מוביל
ראשון המרצים במפגש היה אדי בית הזבדי, מנהל האגף לשימור אנרגיה וראש מנהלת הערים החכמות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים. הוא סיפר שהמנהלת הוקמה כבר לפני כחמש שנים בעקבות המאמצים שעשה המשרד לשימור אנרגיה בישראל, ש-85% ממנה נצרכת בערים. "עיר חכמה", אמר בית הזבדי, "שואפת לניצול אופטימלי ובר-קיימא של כלל המשאבים, תוך שמירת איזון הולם בין עלויות כלכליות, חברתיות וסביבתיות. בעיר חכמה נעשה שימוש מרבי בטכנולוגית מדע ותקשורת לשיפור התפקוד, הניהול והפיקוח על מגוון מערכות ושירותים עירוניים, בדגש על חיסכון באנרגיה, במים, בקרקע ובמשאבי טבע". לדבריו, אוכלוסיית הערים בעולם מונה כיום כ-3.35 מיליארד נפש מתוך 7.23 מיליארד תושבי כדור הארץ, אבל עד שנת 2030, עם התפתחות המגה ערים, תגיע האוכלוסייה האורבאנית על-פי התחזיות ל-5 מיליארד תושבים. שינוי דרמטי זה באופי החיים בעולם מחייב היערכות טכנולוגית ותרבותית חדשה. כיום הערים המובילות בעולם ביישום טכנולוגיות העיר החכמה הן סינגפור וסיאול.
בתמונה מימין: אדי בית הזבדי, מנהל האגף לשימור אנרגיה וראש מנהלת הערים החכמות במשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים
ל תפקידו של משרד התשתיות הלאומיות ביישום טכנולוגיות העיר החכמה בישראל אמר בית הזבדי: "אנו בונים מסד נתונים כדי לסייע לקביעה ברורה יותר של מהות עיר חכמה ולדרג את הערים בישראל בהתאם. אבל אתם, המהנדסים, מהווים את הצלע החשובה ביותר בתכנון ובניית ערים חכמות בישראל".

אחריו נשאה דברים ד"ר עדנה פשר, ה"גורו" של נושא העיר החכמה במדינה. פשר, בעלת תואר שלישי בתקשורת ארגונית מאוניברסיטת ניו-יורק, הקימה את חברת "ד"ר עדנה פשר ושות' – יועצים לניהול בע"מ", העוסקת בייעוץ ארגוני ואסטרטגי, לחברות, ארגונים ועיריות בישראל, בארה"ב ובאירופה, ומכהנת כיו"ר המכון הישראלי לערים חכמות. גם היא קבעה בפתח דבריה כי "המהנדסים הם החבורה הכי משמעותית בנושא הערים החכמות". היא סיפרה כיצד הגיעה חברתה בתחילת המאה הנוכחית לנושא הערים החכמות. "בשנת 2000 התחלנו בתחום החדשנות בארגונים ותוך כדי כך נפל לנו האסימון שחדשנות לא תהיה ברמת הארגונים אלא ברמת הערים. ואז הגענו לקונספט של 'עיר הידע' שאותו פיתחנו ופרסמנו ספר אודותיו. הבנו שחדשנות עירונית יכולה להתרחש רק בעיר במפגש בין אנשים, שכן בעידן ההיי-טק אנשי רעבים להיי-טאץ' – רעב למגע אנושי. התחום הזה אינו נוגע לא לארגונים ולא למדינות אלא רק לערים. ומאז שנת 2000 אנחנו מפתחים פתרונות חכמים לערים חכמות, שכוללים חינוך חכם, בריאות חכמה ועוד".
בתמונה משמאל: ד"ר עדנה פשר, יו"ר המכון הישראלי לערים חכמות

עוד אמרה ד"ר פשר כי "כיום יש לישראל הכי הרבה פתרונות לגיבוש ערים חכמות מכל ארצות העולם". היא קראה למהנדסים להצטרף למכון שהיא עומדת בראשו, המקבל חברים חדשים על בסיס אישי בלבד, ולא כנציגי חברות או ארגונים. זאת, כדי לסייע לערים בישראל ובעולם לגבש אסטרטגיות שיהפכו אותן לערים חכמות.

בהמשך דבריה חשפה, כי הממשלה הפדראלית של הודו, שבה יש שר מיוחד לערים חכמות, פרסמה מכרז להפיכת 100 ערים בהודו לערים חכמות במימון פדראלי, שהמכון הישראלי לערים חכמות ניגש אליו בתקווה לזכות בניהול הפרויקט הגדול בעולם כיום בתחום זה.

האינטרנט של הדברים
מרצה נוסף במפגש היה ד"ר אשר וטורי, ראש החטיבה ללימודי סביבה במכללת עמק יזרעאל, חוקר במרכז לחיזוי וחבר המכון, שהציג בפני משתתפי המפגש "מודלים לעיר חכמה". לאחר שסקר את המוטיבציות לפיתוח טכנולוגיות מתקדמות במאה הנוכחית, קבע כי "אם בעבר התבססה המוטיבציה לפיתוח טכנולוגי על פיתוח מערכות צבאיות ובריאות, היום הכוחות המניעים את פיתוח הטכנולוגיות הם צמיחה כלכלית ועלייה ברמת החיים".
בתמונה משמאל: ד"ר אשר וטורי, ראש החטיבה ללימודי סביבה במכללת עמק יזרעאל

"הבעיה המרכזית בתכנון עיר חכמה", אמר אשר וטורי, "היא סנכרון בין כל המוצרים והתהליכים החכמים כדי שידברו זה עם זה באמצעות רשת האינטרנט – מה שקרוי כיום 'האינטרנט של הדברים' – מושג המתייחס לטכנולוגיית חיבור של התקנים ממוחשבים לתשתית האינטרנט. טכנולוגיה זו, המכונה Internet of Things או בקיצור IoT, מאפשרת תקשורת מתקדמת בין מכשירים, מערכות ושירותים. לפיכך, עיר חכמה היא עיר שיש בה סנכרון מושלם של כל המערכות החכמות".

המרצה האחרון במפגש היה מהנדס אורי קושניר, שהרצה על "תפקיד הטכנולוגיה בעיר החכמה". קושניר היא אחד ממייסדיה, בעליה ומנהליה של חברה ישראלית בשם 31ºNorth Innovation Exchange שמטרתה המוצהרת היא גישור על פני הפער שבין תעשיות מסורתיות והטכנולוגיות החדשניות. החברה אותה הקים יחד עם מהנדס גיא פרוס, מתמקדת, בין השאר, בפיתוח טכנולוגיות לערים חכמות ובין לקוחותיה נמנות כבר ערים ברחבי העולם, סוכנויות ממשלתיות ומסנכרני טכנולוגיות לערים חכמות. היא מספקת שירותים לערים חכמות כמו סינגפור, הונג-קונג, בייג'ין, סיאול, מלבורן וסידני. "חברות הטכנולוגיה הגדולות דוחפות את שירותיהן לעיריות, אבל החדשנות הטכנולוגית מגיעה דווקא מחברות קטנות ומסטארט-אפים, ומכאן כוחה של ישראל להיות כוח מוביל בתחום זה", אמר קושניר.
בתמונה מימין: מהנדס אורי קושניר ומהנדס גיא פרוס, בעלים ומנהלם של החברה הישראלית  31ºNorth Innovation Exchange