החתירה לאחריות שיתופית להצלחה ארגונית היא אחת הדרכים של המנהלים לעקוף את סכנות הבלקניזציה

פורסם: 15.6.20 איור: גלה פלג

הספרות המקצועית מגדירה  "בלקניזציה" – כתרבות המורכבת מקבוצות נפרדות ולעיתים גם מתחרות, המתמודדות על מעמד ובכורה בארגון .

עובדים בתרבויות "מבולקנות" חשים נאמנות כלפי קבוצות מסוימות מקרב עמיתיהם ומזדהים עם אלה שהם עובדים עמם בצמידות יחסית, חולקים את רוב זמנם ומתרועעים לעיתים קרובות בארגון  או בחלל העבודה המשותף של המחלקה. קיומן של קבוצות משנה מבודדות בארגון  מבטא, ולא פעם גם מעצים, השקפות שונות מאוד על למידה, הדרכה, אסטרטגיות, משמעת ותוכניות.  

בלקניזציה מובילה לתקשורת גרועה, לאדישות או להתפתחות של קבוצות משנה ההולכות כל אחת בדרכה. בלקניזציה מציתה  סכסוכים על מרחב (חלוקת משרדים, חללי אחסון, גישה למשאבים מקוונים), על זמן (קדימות בשיבוצים) ועל משאבים (תקציבים, מספר עובדים במחלקה  וכן הלאה).

החתירה לאחריות שיתופית להצלחה ארגונית  היא אחת הדרכים של המנהלים לעקוף את סכנות הבלקניזציה. כמוה גם הגמישות בהעברת עובדים מאגף לאגף  לאורך השנים, שנועדה להרחיב את רשתות הקשרים שלהם ולחזק את הבנתם לדרכי עבודה של עובדים אחרים. לדעת Fink  (2000), תרבויות מבולקנות מאפיינות עובדים מצליחים ועובדים שמצליחים פחות בעבודתם.   עובדים  שרואים בעצמם כמתקדמים או טובים מעמיתיהם עשויים אף הם להתבדל מהם בדרכים שיפריעו לארגון  כולו להתפתח. לדעתו של Fink, זהו אחד הגורמים הקלאסיים לדיעכתם ולכישלונם של ארגונים  ושל תוכניות חדשניות לאורך זמן – חוסר יכולת לשלוט בקנאה של עובדים זה מזה (Fink, 2000).

בנוסף, אפשר שבארגונים  יוצרו צוותים "מבולקנים",  עובדים  יוצרים, תת – תרבויות על בסיס מגמות ותחושת השייכות היא יותר לקהילת העמיתים למגמה מאשר לכלל קהילת הארגון. תת התרבות תלויה הן בקרבה מקצועית והן בקרבה פיזית בין כותלי הארגון כשחדר צוות  של המגמה והאגף  שלה סמוכים זה לזה. במכללות או באוניברסיטאות למשל, מרצים  מאותה דיסציפלינה יוצרים נורמות סוציו – חברתיות משלהם אשר משפיעות על סוגי השיח שמתפתח בקבוצה שכזו. התופעה של תת – תרבויות על בסיס דיסציפלינארי או ריבוד בין המגמות והמקצועות השונים יכולים לדכא יצירה של קהילת למידה מקצועית כוללת בין תחומית .

תרבויות המתאפיינות ב"בלקניזציה" מוכרות מחיי בתי הספר התיכוניים, בעיקר בשל המבנה שעליו מבוסס התיכון – מבנה של מגמות או מחלקות דיסציפלינאריות . אך, ניתן למצוא אותן גם בארגונים ציבוריים ועסקיים. מחקרים הבחינו בכך שעובדים המחזיקים בדעות דומות מתקבצים לעיתים קרובות בתת קבוצות שמעכבות קבלה ארגונית  רחבה של פרקטיקות מסוימות ובולמות דיון פתוח, שעשוי בסופו של דבר להוליך ליצירת פרספקטיבה של הארגון  כמכלול (Nias et al.,1989 ).

מניעת בלקניזציה  היא  עניין הכרוך ביצירת  קהילה של עובדים , שהתנסויותיהם ומחויבויותיהם אינן מוגבלות בלעדית לאגף , לחטיבה או לנושא יחידים, אלא כוללות את הארגון  כולו, באופן המונע פערים מיותרים או כפילויות בארגון .  המטרה היא להזניח את התפיסה ש"אלה הלקוחות  שלי" ו"אלה הלקוחות  שלך"…  לתפיסה של אחריות קולקטיבית – "אלה הלקוחות שלנו" ומשפה של מיקוד שליטה חיצוני  לשפה של מחויבות כללית רחבה .

ממצאי מחקרים אחרים, העוסקים בצמצום בלקניזציה  מעלים  פעולות אסטרטגיות נוספות אשר יכולות לקדם אחריות שיתופית: דיון בדוגמאות  של תוצרי עובדים , שחרור עובדים ביחידות שונות  כדי שייפגשו ויתכננו באותו זמן עם עובדים ביחידות אחרות, בקשה מעובדים  למלא את מקומם של עמיתים מאגפים אחרים, כדי שעובדים באגפים אחרים , למשל, יוכלו ללמוד ולהעריך עד כמה גדול האתגר באגף שלהם .

הכותב הינו איש חינוך, בוגר תואר שלישי במחלקה למדיניות החינוך. מחקריו עוסקים בסינקרטיזם  ככלי לניהול קונפליקטים.

*הכותב הינו איש חינוך, בוגר תואר שלישי במחלקה למדיניות החינוך. מחקריו עוסקים בסינקרטיזם  ככלי לניהול קונפליקטים.

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: