המכללה האקדמית לישראל ברמת גן ערכה כנס בנושא חשיבה מערכתית בראייה רב תחומית. יוזם הכנס וסגן נשיא המכללה פרופ' מוטי פרנק: "ככל שהמערכות הארגוניות, החברתיות והטכנולוגיות נעשות גדולות ומורכבות, גובר הצורך בעובדים ובמנהלים בעלי יכולת ראייה מערכתית, ובכנס נעסוק בהיבטים שונים של יכולת חיונית זו"
פורסם: 16.1.17 צילום: יח"צ
המכללה האקדמית לישראל ברמת גן, ערכה ערב עיון בנושא 'חשיבה מערכתית' בבריאות, חינוך, הנדסה וניהול. המרצים בערב זה, ניסו לענות על שאלות, כגון מהי יכולת ראייה מערכתית? האם מדובר ביכולת מולדת או נרכשת? מה מאפיין כאלה שהינם בעלי יכולת זו? איך ניתן לפתח יכולת ראייה מערכתית, ואיך ניתן ל"מדוד" יכולת כזו אצל מועמדים לתפקידים הדורשים יכולת זו? בערב זה אף הושק הספר "חשיבה מערכתית – יסודות, שימושים ואתגרים", אשר ראה אור לאחרונה. את הספר ערכו פרופ' מוטי פרנק, ד"ר חיים שקד וד"ר סיגל קורדובה, אשר חוקרים את נושא החשיבה המערכתית, ובו כתבו פרקים שבעה עשר מטובי החוקרים בתחום.
בערב העיון הרצו פרופ' יולי תמיר, נשיאת שנקר ושרת החינוך לשעבר, אשר דיברה על ראייה מערכתית במערכות חינוך, ונתנה כדוגמא את פרויקט 'אופק חדש' אשר בראשו עמדה; פרופ' יונתן לוי, מנהל המרכז הרפואי שערי צדק עסק בנושא חשיבה מערכתית בבתי החולים; פרופ' רון קנת מהמכון לפיתוח תרופות באוניברסיטה העברית, בנושא מודלים משולבים במערכות בריאות; פרופ' דב דורי מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול בטכניון ופרופ' אלי וקיל מהמחלקה לפסיכולוגיה והמרכז לחקר המח מאוניברסיטת בר אילן בנושא הבסיס המוחי לסגנונות קוגניטיביים.
פרופ' מוטי פרנק, סגן נשיא המכללה האקדמית לישראל ומעורכי הספר: "ככל שהמערכות הארגוניות, החברתיות והטכנולוגיות נעשות גדולות ומורכבות, גובר הצורך בעובדים ובמנהלים בעלי יכולת ראייה מערכתית לתכנון, פיתוח והתמודדות עם בעיות מורכבות. מחקרים מראים שמדובר ביכולת המבחינה באופן מובהק בין אנשים. לחלק מהעובדים יש נטייה לתפקידים הדורשים יכולת ראייה מערכתית בעוד שאחרים מעוניינים בתפקידים הדורשים מומחיות בפרטים. על המנהלים לדעת מהי יכולת ראייה מערכתית, איך להבחין בין בעלי יכולת זו לבין מי שאינם כאלה וכיצד לשבץ את האדם הנכון לתפקיד המתאים?"
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אסטרטגיה אקדמיה קריירה
