
ניסוי שנערך בקרב עובדי חברת Wipro ההודית בנושא התחברות עצמית ורוחנית קובע: עובדים שהקדישו יותר זמן למחשבות שיפרו ביצועים וקיבלו ציונים גובים ביותר מ-20 אחוז מקבוצת הביקורת שלהם. מתן סיוע לעובדים להשתהות כדי להתחבר לעצמי המוסרי שלהם אינה רוחניות מזויפת או סוג של פינוק ניו-אייג׳י רחפני – זהו צעד קריטי בהישרדותו של ארגון מודרני
פורסם: 5.11.15 צילום: shutterstock
אני נזכר בעצה הקבועה שהעניקו לי גורואים עיסקיים – שממליצים לי לתרגל מודעות. סדרת הטלוויזיה ״עמק הסיליקון״ (Silicon Valley) מצליחה לקלוע בול ללב הבעיה, בהציגה את הדמות של גאווין בלסון – מנכ״ל הולי, חברת הטכנולוגיה הבדיונית דמויית-גוגל שמוצגת בסדרה – בעודו מתייעץ עם המדריך הרוחני שלו על אודות דרכים בהן יוכל להשתמש ביוגה ובמדיטציה כדי לרסק את מתחריו.
אין שום רע במודעות כשלעצמה. כאשר אנחנו עוצרים, אנחנו יכולים לדמות לשמוע את הקריאה שלנו. ההשתהות מאפשרת לנו לשוב ולהתחבר אל ערכי הליבה שלנו ויכולים בעזרתה לשוב ולדמיין מסלול טוב יותר ולהיות מונעים לצעוד בו עם תנופה מחודשת.
מתן סיוע לעובדים להשתהות כדי להתחבר לעצמי המוסרי שלהם אינה רוחניות מזויפת או סוג של פינוק ניו-אייג׳י רחפני – זהו צעד קריטי בהישרדותו של ארגון מודרני. מכונות מסוגלות לחשוב, אבל לא מסוגלות לעשות. הדברים שמגיעים מהלב, מהמקום בו שוכנים הערכים שלנו – אופי, יצירתיות, חמלה וענווה – אלה הדברים אשר מעניקים ערך יחודי לחברות של ימינו.
עובדי חברת Wipro, המספקת שירותי תמיכה טכנולוגיים ופועלת בבנגלור, הודו, חולקו במסגרת ניסוי מבוקר לשלוש קבוצות וקיבלו סדרה של פאזלים להרכבה. במסגרת תרגיל ההדרכה שנמשך חודש, קבוצת הביקורת לקחה הפסקה בין הסיבובים רק כדי להירגע; קבוצת ״המשקפים״ הקדישה את הזמן למחשבה על האופן שבו חבריה פתרו את הבעיות; וקבוצת ״המשתפים״ עשתה את אותו הדבר, אבל חבריה גם רשמו הערות עבור אחרים.
אלה היו התוצאות: ״במהלך החודש, העובדים שפעלו הן בתנאי שיקוף והן בתנאי שיתוף השיגו ביצועים טובים בהרבה מאלה בקבוצת הביקורת. במבחן ההדרכה הסופי, חברי קבוצת השיקוף שיפרו את הביצועים בשיעור ממוצע של 22.8% יותר מאשר חברי קבוצת הביקורת. קבוצת השיתוף קיבלה במבחן ציונים טובים ב-25% לעומת חברי קבוצת הביקורת; נתונים דומים למדי…זה קרה למרות העובדה שקבוצת הביקורת עבדה מדי יום 15 דקות יותר מאשר הקבוצות האחרות, שהשקיעו את הזמן הזה במחשבה ובשיתוף במקום״.
המחסומים והמבנים שאילצו אותנו בעבר לקחת הפסקות קבועות – איזורי זמן, מרחק פיזי, מבני משרדים, גבולות בין מדינות וטלפון קווי, כבר אינם מהווים בעיה. העבודה תמיד שם. הבורסה לניירות ערך בניו יורק נסגרת בשעה 16:00 אחר הצהרים, ובורסת ניקיי ביפן נפתחת בסך הכל שעתיים אחריה. עובדי מצופים לעבוד במשמרות משתנות תמידית, שיכולות להתנהל לגמרי מסביב לשעון. במקומות עבודה רבים, להיות בלתי נגיש בכל שעה שהיא נתפס כמעין סוג של חטא.
החדשות הטובות הן, שהפסקות עבודה לא דורשות חדר מדיטציה או גורו או נסיעה -כל מה שהן דורשות זה מצפון, הדבר שאחרי הכל אמור להיות בשורש המודעות. אפילו בודהא לא עשה מדיטציה לשם המדיטציה בלבד; הוא עשה מדיטציה כדי לראות את העולם כפי שהוא, בלי עיוותים ושקרים. הוא הצליח לעשות זאת בעודו יושב תחת עץ. לא היה לו צורך באתר נופש יוקרתי.
מנהיגים מעוררי השראה בכלכלה האנושית סומכים על אנשים עם האמת. הם מעורבים בשיחות דו-צדדיות. הם נוקטים עמדה בסוגיות חברתיות. מעל הכל, מנהיגים מעוררי השראה רואים את המסלול שלפניהם כמסע אצילי, כיוון ששום דבר לא מעורר באנשים השראה רבה יותר מאשר יציאה למסע הראוי למחויבות ולמסירות שלהם. מה שמתרחש בעת ההפסקה הוא הדבר שמאפשר ושמעורר השראה לעשות את כל זה.
* דב סיידמן הוא יועץ לארגונים ומומחה לאתיקה בעסקים.
המאמר המקורי פורסם ב-http://qz.com/502571/meditation-can-improve-your-life-and-work-but-you-have-to-do-it-like-you-mean-it/
Tags:
אסטרטגיה
מדיטציה
ניהול משאבי אנוש
תרבות ארגונית