שוחד היה "מכת מדינה" עוד בעולם העתיק כבר בספר דברים [פרק כ"ז פסוק כ"ח] כתוב: "ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי…". למרות שאין מדינה הנתפסת נקייה לגמרי משחיתות הרי מקומה של ישראל – 32 מתוך 166 המדינות שנבדקו, אינו מכובד. מדינות כדוגמת צ'ילה, אסטוניה ופולין מקדימות אותנו בדירוג
פורסם 10.1.17 צילום: יח"צ
התקן הבינלאומי למערכת ניהול מניעת שוחד [ISO 37001] פורסם ב 15/10/16. בישיבתה האחרונה, אישרה ועדת התקינה להבטחת איכות ומהימנות, של מכון התקנים, את אימוץ התקן כתקן ישראלי. ישראל הייתה מהחברות הראשונות בוועדת התקינה הבינלאומית [ ISO PC 278] ויוצגה על ידי ראש אגף איכות והסמכה אינג'. ועו"ד אלי כהן-קגן, שאף נמנה עם הצוות המצומצם של מנסחי התקן.
שוחד הוא, לצערנו, תופעה נפוצה. מתן וקבלת שוחד מנפץ את היסודות עליהן בנויה החברה. שוחד הוא איננו מוסרי, איננו חברתי, הוא פוגע בכלכלה ובניקיון הפוליטיקה. איכות המוצרים והשירותים הניתנים ע"י המשחד ירודה ועלולים אפילו לעלות בחיי אדם.
ראשי ממשלה, שופטים, שרים, רופאים, מהנדסים בחברות ציבוריות, ידוענים ואפילו שוטרים נחשדו והורשעו בקבלת ומתן שוחד בשנים האחרונות בישראל. ברשויות מקומיות הנגע פשה עמוק וכמה ראשי עיריות יושבים כעת בכלא. אפילו תרומה תמימה שתרמו עובדי חברת חשמל לבתי חולים הפכה להיות שוחד כאשר גורמים שונים השתמשו בה כמנוף לטובות הנאה.
שוחד היה "מכת מדינה" עוד בעולם העתיק כבר בספר דברים [פרק כ"ז פסוק כ"ח] כתוב: "ארור לוקח שוחד להכות נפש דם נקי…".
האולימפיאדה שמתקיימת מהאלף הראשון לפני הספירה [776 BC] הייתה מאורע שגרם להפסקת מלחמות אך גם היא הייתה "מתובלת" בשוחד ומתן טובות הנאה לרוב – וכנראה עד ימינו.
התקן למערכת ניהול מניעת שוחד [37001 ISO] מתווה דרך להטמיע תרבות נוגדת-שוחד בארגון. מטרת התקן שהארגון יישם מערך של בקרות שיגבירו את הסיכוי לזיהוי מתן שוחד, ויפחיתו את כמות אירועי השיחוד. התקן דורש מהארגונים המיישמים אותו ליצור מערך של הערכת הסיכונים למתן או קבלה של שוחד בארגון, ביחידותיו השונות, בפרויקטים וכד'. הוא מנחה את הארגון לאבחן סימנים מזהים ["דגלים אדומים"- עובדות, אירועים, נסיבות העשויים להצביע על התנהגויות עסקיות לא חוקיות או לא אתיות].
הבנק העולמי העריך בשנת 2013 כי תשלומי השוחד היו בערך של כטריליון דולר [כשני אחוז מה Global GDP].
חברת Transparency International, המפרסמת כל שנה את מדד השחיתות [כפי שתופסים אותה האזרחים] של אותה מדינה, מראה בשנת 2015 כי ישראל נמצאת במקום ה32 [1הוא הטוב ביותר].
למרות שאין מדינה הנתפסת נקייה לגמרי משחיתות הרי מקומה של ישראל – 32 מתוך 166 המדינות שנבדקו, אינו מכובד. מדינות כדוגמת צ'ילה, אסטוניה ופולין מקדימות אותנו בדירוג.
בנוסף להיותו של שוחד עברה פלילית מתן השוחד מעלה את העלות של עשיית עסקים – בכ 10% לערך [לפי הערכת The World Economic Forum] ומכאן כמובן את יוקר המחייה. זאת ועוד, מתן השוחד גורם לבזבוז כספי ציבור, להפליה בין בעלי ממון לכאלו שאינם עשירים ולשחיקת אמון הציבור במערכות הציבוריות והפיננסיות.
בדוח האחרון [2015] על השחיתות בישראל כותב ה OECD :
" Israel is not sufficiently proactive in detecting and investigating foreign bribery" – ישראל אינה פרואקטיבית מספיק בזיהויי וחקירה של שוחד מחו"ל. כמו כן ממליץ ה OECD, בין היתר, כי על ישראל להעלות את המודעות של שוחד מבחוץ בעיקר בקרב חברות הפועלות בתעשיות בהן הסיכון לשוחד גבוה. לחיוב קובע הדוח כי, מאז הדוח הקודם, המודעות למניעת שוחד עלתה בישראל והמדינה ייזמה תכניות ציות למניעת שחיתות בחברות.
חוקים ותוכניות למניעת שוחד קיימים בארץ אך גם ארגונים חייבים לקחת על עצמם אחריות. חוקים קיימים גם בנושאי השמירה על איכות סביבה ובטיחות עובדים ולמרות זאת מאות ארגונים בארץ [ומאות אלפים בעולם] לקחו על עצמם את העמידה בתקינה הבינלאומית בנושאים אילו [בנושאי איכות סביבה ת"י 14001 ISO, ובטיחות ת"י 18001 OHSAS] כדי להטמיע באופן עמוק ואמתי את יישום ההגנה על הסביבה והעובדים.
על מנת להקל על הארגונים ליצור וליישם מערך פנימי של מניעת שוחד, ארגון התקינה העולמי ISO פיתח, כאמור, את התקן הניהולי ISO 37001 Anti-bribery Management System – –
requirements with guidance for use.-
התקן בנוי על גבי תבנית הבסיס לכלל תיקני הניהול [HLS] ומתאים לשילוב עם שאר תקני הניהול להם מאושר הארגון. ארגון הלוקח אחריות על נושא מניעת השוחד נדרש להציג כי הנהלת הארגון מובילה את נושא מניעת השוחד. ההנהלה הבכירה צריכה לנסח מדיניות מניעת שוחד הכוללת התחייבות לעמידה בחוקים, ולהקים בתוכה פונקציה האחראית למניעת שוחד. הארגון צריך לפתח שיטת לזיהויי סיכונים לשוחד ואת השיטות להתמודד עם מצבים אפשריים אילו. הארגון נדרש לערוך בדיקת נאותות [Due Diligence] הן לפרויקטים שהוא לוקח על עצמו והן לעובדיו. הארגון צריך להעביר לעובדיו את חשיבות המודעות למניעת השוחד על כל גווניו [כסף, מתנות, טובות הנאה, אירוח, תרומות וכיו"ב']. כבכול מערכת ניהול גם כאן הארגון בוחן את עצמו ומדווח על הפעילות להנהלה ולדירקטורים.
מפעלים המייצאים ציוד בטחוני נדרשו עוד לפני שנה להציג למשרד הביטחון תכנית למניעת שחיתות. הדרישה נובעת מהסכמים עליהם חתומה ישראל עם ה – OECDואגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני אמור לפקח על יישומה.
אנו רואים בתקן זה את אחד מאבני הייסוד של מערכות ניהול בארגונים הן לשיפור התפקוד הפנים ארגוני והן לשיפור כושר התחרות של הארגונים.
*הכותב ד"ר נצן איל – מרכז נושא איכות הסביבה ומנהל היחידה לניהול אנרגיה ואימות גזי חממה באגף איכות והסמכה. כמו כן מרכז, ד"ר איל את נושאי ההתעדות בתחומי האחריות החברתית מניעת הטרדה מינית ומנהל את היחידה להתעדת מערכת ניהול למניעת שוחד.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה טיפים תרבות ארגונית
