יש להחליף את הסיסמה "לא רק הנהג אשם" ב"כמעט תמיד הנהג אשם"
פורסם: 30.8.16 צילום: ויקיפדיה
אחרי סופשבוע קטלני נוסף בדרכים זועקים ראשי עמותת אור ירוק בכלי התקשורת "חסרות 200 ניידות למשטרת התנועה הארצית", והמאזין מגחך: האם באמת מאמין אבי נאור מייסד אור ירוק ומממנה כי 200 ניידות תעצורנה את הקטל בדרכים?! צר לי אך לא 500 ניידות, אף לא 1,000 נוספות לא תעצורנה התופעה. יתר על כן: אין מצב בו ימצא שוטר זמין בעת ביצוע עברה חמורה, רק הפיכתנו לחברה נורמטיבית, שומרת חוק וסדר, מתחשבת בזולת, מכבדת את החלש, ומגינה על זכויותיו תביא מזור למגפה.
לו חברה אור ירוק למערכת הגורמים הפועלים להפיכת ישראל לחברת מופת – דיינו. במקום לתקוף תדיר את ממשלות ישראל, את המשטרה, את מצלמות המהירות החסרות, את הכבישים האדומים, את כלי הרכב, בקיצור את כל העולם, לבד מהנהג – שהוא שורש הרע, ניחא. עליה לחדול מהמנטרה השחוקה בקמפיין "לא רק הנהג אשם", ולאמץ סיסמה חליפית "כמעט תמיד הנהג אשם".
ניתן היה לצפות שאור ירוק תהיה חלוצה שמניפה את דגל המעבר משימוש יתר ומופרז ברכב פרטי לתחבורה ציבורית, להורדת הגודש בדרכים. לתכנון אורבני נכון מונע הליכי פירבור, של ישובים ושכונות חדשות. מניעת מצב שכל דייר חדש יצטרף מיד עם כניסתו לדירה לציבור האוחזים בהגה מכוניתו הפרטית, מוסיף לפקקים ולתאונות הדרכים.
קולו הנמרץ של מנכ"ל אור ירוק לא נשמע בלוחמים להרחבת רשת הקווים של רכבת ישראל, במאבק להקמת מגרשי חנה וסע חינם. להרחבת הובלת אופניים ברכבת בכל שעות היממה, להתרת העלאת אופניים בקווים עירוניים. בפנייה להולכי הרגל שיפנו את שבילי האופניים. נהפוך הוא: הוא לוחם לשדרוג והרחבת רשת הכבישים, שגורמת תוספת מכוניות, הגדלת הצפיפות, עוד תאונות ועוד הרוגים!
בשנים האחרונות התגבר מאוד השימוש באופנועים ובקטנועים ובעקבותיו תשדירי שרות לשמירה על חייהם וביטחונם של רוכבים אלה שאינם בולטים דיים, למרות שאינם נמנים על התורמים לבטיחות בדרכים. כרוכב אופני כביש לא חשמליים אני קובל קשות על הזנחת רוכבי האופניים מטיפול הסברה נורמטיבי כזה. אנחנו איננו שקופים, אף לא חרשים. נהפוך הוא: בהיותנו החוליה התורמת יותר מכול לאיכות הסביבה העירונית, על אף היותנו החלשים בשרשרת האלימה של ג'ונגל הכביש (רק הולך הרגל חלש מאתנו), דוחקים אותנו נהגי הרכב הכבד והאוטובוס, נהגות הג'יפים ואף רוכבי קטנועים לפינה. צופרים עלינו, חותכים את נתיב נסיעתנו, עוקפים מימין ומשמאל, לעיתים בלווי קריאת גנאי.
לא מכבר שבתי מסיור מקצועי ביפן. במסגרתו התנסיתי בנהיגה ברכב שכור. חוויה שזכורה לי כהנאה צרופה: לא בשל הנהיגה בשמאל. לא בשל הכבישים הצרים שרק מיעוטם דו נתיבים דו מסלולים עם הפרדה קלה של תיל פלדה בלבד במרכז (מחסום יצוק מדגם ניו ג'רסי הס מלהזכיר). ביפן נוהגים בנתיב. אין מדלגים מנתיב למשנהו ללא מתן אות. 80 קמ"ש הם 80 קמ"ש. פס הפרדה רצוף לאורך קילומטרים? נוסעים בשיירה ושומרים מרחק עצירה בטוח. נהיגה נורמטיבית ! הלוואי במחוזותינו.
* דניאל מורגנשטרן הוא יועץ סביבתי ומתכנן תחבורה ממייסדי המכון הישראלי לערים חכמות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה מורשת ערים חכמות תרבות ארגונית
