בשנים האחרונות ניתן להבחין בפסיקה מגמה ברורה של הכרה בנכסי הקריירה כנכסים ברי חלוקה ואיזון וזאת לצורך יצירת שוויון בחלוקת המשאבים בין בני זוג שמתגרשים.

מהם "נכסי הקריירה"?

בית המשפט לא הציב רשימה סגורה אך הבהיר כי מדובר בכושרו של האדם להשתכר, כלומר: בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, בנוסף לכישוריו של האדם, גם מהשכלה שהאדם רכש במהלך הנישואין וכן ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי.

"נכסי הקריירה", הם נכסים אישיים. הם טבועים באדם. להבדיל מבית או כספים שצוברים בני הזוג, אין זו שותפות המצריכה פירוק. נכס זה יש לאזן בכסף או בשווה כסף. מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין ויש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק.

נכס קריירה אינו שונה מכל נכס, שמחירו משקף את האפשרות להפיק ממנו רווחים בעתיד.

הפסיקה קבעה כי כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה שכן אין דומה המקרה של בני זוג שהתגרשו מספר שנים לאחר שנישאו למקרה של שניים שהתגרשו כעבור עשרים שנה. אין דומה המקרה של בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל, למקרה של בן זוג שוויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה.

שווי "נכסי הקריירה"

קיים קושי בהערכה אקטוארית של שווי "נכסי הקריירה", אשר נצברו על-ידי בני הזוג במהלך הנישואין ואף הובהר בפסקי הדין שניתנו בעניין כי הערכה זו עלולה להיות קשה ואף בלתי-אפשרית. אין מדובר במדע מדויק. אכן, תרומתם של בני-זוג זה לזו וזו לזה, במישורים רבים וגם במישור המקצועי, היא תרומה בלתי-מוחשית. קשה לכמת אותה. אולם הקושי בהערכת חלקם של בני-הזוג אינו מאיין את הזכאות.

בע"מ 4623/04 נקבע כי "התפתחותו המקצועית של האדם מהווה פרק מרכזי בסיפור חייו תכופות, שלובה ההתפתחות המקצועית של כל אחד מבני-זוג בזו של האחר, עד כדי שהשתיים מספרות יחד סיפור אחד. "בנייתן המשותפת של קריירות היא לרוב אחד המיזמים החשובים ביותר בנישואים, ויכולת ההשתכרות המוגברת היא הנכס המשמעותי היחיד, או לפחות המשמעותי ביותר. בני זוג עשויים לא פעם לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה. לעיתים, נוטל על עצמו אחד מבני הזוג את עיקר עבודות הבית והטיפול בילדים, בעוד שבן הזוג האחר יוצא לעבודה מחוץ לבית לשם פרנסת המשפחה.

חלוקת כושר ההשתכרות

בתיק שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, הצדדים נישאו כשהם צעירים חסרי השכלה. הבעל למד ורכש השכלה במשך שנים רבות, וקודם לכן למד מקצועות אחרים, כאשר האישה עמדה לצדו, ילדה וגידלה ילדים ואף סייעה בפרנסתו, במשך שנים נדדו בין בתים שונים ובין מקומות העבודה של הבעל. האישה גם אפשרה לבעל לבצע במשך השנים תורנויות ומשמרות ובכך לקדם את משכורתו ומעמדו. יכולתה של האישה ללמוד ולטפח קריירה הופחתה משמעותית כתוצאה מהקריירה של הבעל. האישה גידלה את הילדים כמעט לבדה, בעוד הבעל המשיך ועלה בדרגות המקצועיות.

בית המשפט קבע כי אלה הן נסיבות מובהקות בהן יש להחיל את חלוקת כושר ההשתכרות וקבע לאישה תשלום קבוע של 7,500 ₪ לכל חודש המהווה את חלקה בכושר השתכרותו של הבעל.

בית המשפט קבע כי אין ספק כי כושר השתכרותו של הבעל היה נפגם באופן משמעותי לו האישה לא הייתה לצידו; ספק אם יכול היה ללמוד במשך שנים כה ארוכות, יכולתו לעשות תורנויות היתה נפגמת, כך גם לגבי שעות נוספות, עבודה במקומות נוספים וכיוב'. האישה נתנה לנתבע את האפשרות להתפתח בעבודתו במשך 42 שנים, ובכך הגדילה את ההון של הבעל ואת כושר השתכרותו באופן ניכר.

בחינת נכסי קריירה של בני זוג במהלך גירושין היא, בנסיבות המתאימות, בעלת חשיבות כלכלית מן המעלה הראשונה. איזון ראוי שלהם מפצה את הצד שויתר על מימוש עצמי וקידום מקצועי על מנת שבן הזוג, השותף לדרך המשותפת, יוכל להתפתח לטובת התא המשפחתי המשותף.

עו"ד מגי הלפרין היא מומחית לדיני משפחה

maggihl@walla.co.il