בתפיסת ה "לצאת חובה כלפי הקהילה", חברות רבות רושמות צ'קים ודואגות שכולם ידעו מי תרם. זה קל, אך לא משיג את התוצאות שהתורמים מצפים להן
פורסם: 13.7.15 צילום:shutterstock
נקדים ונאמר שהתשובה לשאלה בכותרת היא כן.
יותר מתמיד, עובדים ולקוחות מבקשים לעבוד ב/עם חברות שיש להן "מצפון חברתי". זוהי מגמה שנוצרה ביחד עם ההכרה בקרב חברות שליצירת מצפון שכזה יש אפקט חיובי על מידת ההזדהות של העובדים עם החברה בה הם מועסקים.
וכאשר אלו משדרים זאת ללקוחות, גם האחרונים "נדבקים". האמריקנים קוראים לתופעה Corporate Social Responsibility ומגדירים אותה כ " מחויבות נמשכת של עסק לתרום לקידום כלכלי תוך כדי השבחה של איכות החיים של כח העבודה, משפחותיהם והקהילה בה הם חיים" (מקור: World Business Council for Sustainable Development)
האם לחברה עיסקית יש באמת מחוייבות חברתית לקהילה?
זו שאלה שנשאלת מדי שנה על ידי חברת יחסי הציבור Edelman (שמגדירה עצמה כחברת יחסי הציבור הגדולה בעולם) בהרבה סקרים שנערכו עבור לקוחותיה במסגרת המחקר השנתי בו הם מחפשים את מה שהם מכנים Edelman TrustBarometer (www.edelman.com)
כאשר חברות מעורבות בנעשה בקהילה בה הן פועלות, הדבר יוצר אפקט דומינו חיובי אצל חברי הקהילה. במציאות האמריקנית ולמעשה בכל חברה קפיטליסטית, הפעילות הקהילתית אמנם נעשית מתוך רצון, אבל אלו שתורמים לה, מבקשים בסופו של יום לראות גם תוצאות ולכן יש לשאול מהם היתרונות עבור חברה שכזו?
יש לכך כמה תשובות ובמישורים שונים. אם להתייחס לעובדים, הרי השעות שהם תורמים עבור הקהילה קושרים אותם עוד יותר לקהילה ומחזקים אותם אישית ובעקיפין גם את הדימוי של החברה. יש לזכור כי כולם מודעים לכך ששעות הקהילה של העובדים משולמות על ידי החברה ולכן זה נחשב גם כתמורה של החברה לקהילה בקטע התדמיתי.
הסקר הגלובלי של 2015 שנערך בקרב 33,000 איש מאשש את העובדה הזו. % 81 מהנשאלים השיבו בחיוב לשאלה האם פעילות חברתית משפרת את מורל העובדים ומקדמת את הפעילות העסקית של החברה.
הסוקרים לא הופתעו מהעובדה הזו, משום שכחלק מהשיטה, העובדים היו שותפים לגיבוש הקונצפט וברור שהם יהיו חיוביים לגבי מימושה.
וזה המסר המרכזי לתשומת לב מנהלי חברות המבקשים לתרום לקהילה ולא באמצעות תרומות כספים: שתפו את העובדים שלכם בבניית התכנית ושתפו אותם בביצועה.
ואם אתם רוצים להיות עוד יותר יעילים, הקימו ועדה לתרומה לקהילה, שבה חברים העובדים ודעו ליצור רוטציה נכונה ביניהם, כדי שרבים יקחו חלק בתהליך קבלת ההחלטות.
בתפיסת ה "לצאת חובה כלפי הקהילה", חברות רבות רושמות צ'קים ודואגות שכולם ידעו מי תרם. זה קל, אך לא משיג את התוצאות שהתורמים מצפים להן. מה גם שאין להם שליטה על הערוצים לשם מוזרם הכסף שלהם.
הרבה יותר קשה לתרום זמן. זמן הוא משאב יקר ולכן כל תרומה של זמן של העובדים וההנהלה לטובת הקהילה, נחשבת יותר וכמובן יעילה יותר, הן מכוון התורמים והן מכוון הנתרמים.
אז אם השתכנעתם שתרומה לקהילה עוזרת לכם ולקהילה ואם רוצים לתרום באמצעות זמן, הרי לכם כמה עצות איך לעשות זאת:
- ערבו את העובדים בתהליך קבלת ההחלטות
- הגדירו את הקהילה בה אתם מבקשים לפעול. האם זו הקהילה עצמה או במסגרת ארגונים שאינם למטרת רווח
- הגדירו היטב את המרכיבים של הפעילות בקהילה. האם זה באמצעות הדרכה, ארגון אירועים, מתן חסות וכד'
- נסו להתרכז בתחום אותו בחרתם ואל תפרצו גבולות, כדי להקל על העובדים ליצור התמחות בתחום הסיוע וכן ליצור אצל הקהילה ציפיות מוגדרות מהחברה והעובדים שלכם
- אל תיצרו הפרדה בין רמת ההנהלה ובין העובדים, בכל הקשור לפעילות בקהילה, כדי להכניס את אלמנט הקירבה בין הרמות תוך כדי הפעילות המשותפת.
אין ספק שכל חברה שתאמץ את הקונצפט שתואר למעלה, תדע להתאימו לאופי החברה, ליכולות הצוות וההנהלה וכמובן לאופי הקהילה.
כדאי לנסות, זה נראה כמו win – win situation
*הכותב עוסק בארגון תערוכות והוא מחבר הספר "תערוכות – 1440 דקות של הצלחה או כישלון”. http://www.itex.co.il/ShoppingCart.aspx
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה כלכלה תרבות ארגונית
