איך בוחרים מאמן מבלי לעשות טעויות
פורסם: 6.8.15 צילום: ASAP photos
כל אימת שאני נתקל במודעת פרסום המכריזה על פתיחת קורס כזה או אחר, המקנה למשתתפיו מיומנויות אימון, אני נזכר ב"גם הוא באצילים" של מולייר. ובכן, גם אני במאמנים. עסקתי בכך כמורה וכמחנך, כחונך וכמדריך, וגם כמנהל וכיועץ. בכל השנים הללו ערכתי מפגשים מקצועיים מרובים, בהם חלק נכבד מתפקידי היה לסייע לאנשים שאותם חינכתי או אשר להם יעצתי כיצד לנצל את מלוא הפוטנציאל הגלום בהם. עם התפשטות באזז ה-COACHING במחוזותינו, נוכחתי כי אני נוהג לפי צו האופנה. לא ברור אם הצו יעלם, אך דבר אחד ברור: הצורך הקיומי באימון לא יעלם עמו.
חדשות לבקרים נפתחים בתי אולפנא המתמחים באימון ומציעים את שירותיהם לכל דורש ובכל תחום בחיים. היצע זה הפך למעין "בון טון" בחוגים לא מעטים. מאמן אישי הפך לדבר שניתן להתגדר בו ואף להתפאר בו, ובעצם הוא לא מאמן; הוא, כאמור, coach .
המילה coach באנגלית פירושה מרכבה, או כרכרה, והיא הושאלה לשימוש ב-1830 באוניברסיטת אוקספורד כמילת סלנג למורה או מדריך, שתפקידו להעביר או לשאת את התלמיד אל מעבר למסוכת המבחן. מאוחר יותר, ב-1861, מופיע המושג coach במובן של מדריך ומאמן ספורט. ובעברית: אימון ומאמן נגזרים משורש אמונה, וזו אמורה ליצור הנעה בכיוון הרצוי.
אני מניח שהמשותף לכל המאמנים הוא הרצון לעזור לזולת, בין כיחיד או כקבוצה וצוות; להפיק את מלוא הפוטנציאל הגלום במתאמנים. לאפשר לאנשים להגשים את תקוותיהם אשר לעתים הן סמויות וחבויות, ולכוון אותם לחיים מאושרים יותר. המאמן משתדל להביא את המתאמן לקבלת מחויבות, המהווה תנאי בסיסי לשיפור מתמיד ולמצוינות.
מעגלה (coach) לתופעה (coaching)
אימון כמקצוע העומד בפני עצמו הוא תופעה שהתפתחה בארה"ב ומשם התפשטה והפכה לאופנה. המתודולוגיה המקובלת במקצוע זה מדגישה את הצמיחה האישית ואיכות החיים. היא מעודדת מצוינות וסגנון מנהיגות המניב תוצאות. מנהיגות בדרך-כלל מעוגנת בחזון, בהבנת העבר, מתוך רצון לשפר את ההווה והעתיד. אימון עוסק בעיקר בשינוי, תוך עשייה בדרך מוכרת, או בסלילת דרכים חדשות. גישת האימון מתבססת על ההנחה שלכל אדם או ארגון יש "נקודות עיוורון". עוצמת האימון מתבטאת בהפיכת נקודות אלו לגלויות לבעליהם, זאת תוך גירוי לחשיבה והתמקדות במושגים של תפקיד, מיומנויות ויכולות.
המאמן מסייע למתאמן לגלות פתרונות מעשיים לאתגרים קונקרטיים העומדים בפניו, כמו למשל: כיצד להפיק את המיטב והמירב מזמנו, כיצד לשפר את סגנון מנהיגותו, להעשיר את כישוריו התקשורתיים, להתמודד עם יעדים אתגריים, להבחין ברגישויות ולהבין רגשות, לפתח דרכי חשיבה ויצירתיות, להתמודד עם לחצים ושחיקה ועוד כהנה וכהנה. מנהלים – כעמיתיהם אלופי הספורט – עומדים בפני אתגרים תחרותיים אדירים ועל-כן הם מגבירים את השימוש בשירותי המאמנים. יתרה מזאת, הם עצמם הופכים למאמנים לצוותיהם ומסייעים בעדם להשיג את היעדים.
ניתן להגדיר את מקצוע האימון כאמנות ההנחיה מחד, הכוללת בתוכה נושאים כגון תקשורת, שיחה, הנעה, שכנוע ומשא ומתן; וכאמנות השליטה במיומנויות מאידך, הכוללת: איסוף וניתוח מידע והפיכתו לידע ולחכמה, פתרון בעיות וקבלת החלטות. אפיוני המקצוע מדגישים מיקוד במטרות, יעדים ומדדים בחיים השוטפים ופיתוח תוכניות עתידיות. נקודת המוצא של המאמן היא האמונה בפוטנציאל הגלום במתאמן וביכולתו לחשוף אותו ולהוציאו מן הכוח אל הפועל.
המתודולוגיה השכיחה בתהליך האימון היא הצגת שאלות והקשבה לדברי המתאמן ובכך לאפשר לו לגלות בעצמו מהן הדרכים היעילות והתואמות לאישיותו ולתנאי חייו על-מנת להגיע לשינוי ולשיפור המיוחל.
ההנחה ביסוד השיטה גורסת שככל שהמתאמן יהיה מעורב יותר בתהליך ו"יתפור" בעצמו פתרונות, הוא יהיה מחויב להם יותר. האימון אינו עוסק בעבר, אלא בהווה ובעתיד ולכן השאלות מתמקדות ב'מה' וב'כיצד', ונמנעות עד כמה שניתן לעסוק ב'מדוע'.
הניסיון מלמד שהמתאמנים הפתוחים יותר לתהליך הם בדרך-כלל מנהלים או עובדים, הנמצאים בתהליכי מעבר מתפקיד לתפקיד, או ממקום עבודה למשנהו. מעברים אלה מהווים מעין חלון הזדמנויות דרכו הם מוכנים ופתוחים יותר ללמוד על עצמם ולהשתפר. תהליכים אלה כרוכים לעתים בהתלבטויות ובחששות, ומצבים אלה נוחים יותר לחשבון נפש וללמידה. ככל שהסיכונים רבים יותר, עולה המוטיבציה לשינויים מוצלחים.
מאמן הוא בדרך כלל אדם בעל ניסיון והבנה ניהולית וארגונית, המצויד ביכולות תקשורתיות, תוך דגש על ניסוח שאלות, זיהוי בעיות וירידה לשורשן; בעל יכולת העצמה ויצירתיות, ובעיקר בעל יכולת הקשבה והבחנה בדקויות.
הישמרו מתהליכי אינסטנט
ובכן, אין חדש תחת השמש. מורים, מחנכים, מנחים, מדריכים ויועצים השתמשו ומשתמשים במתודולוגיות אלו. אנשי מקצוע אלה, האמונים על תחום החינוך והחניכה, יודעים ובמידה רבה מיישמים את הכתוב בספר משלי פרק כ"ב, פסוק ו': "חנוך לנער על-פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה". אנשי מקצוע אלה גם מכירים ומשתמשים בשיטה הסוקרטית של שאלות וגירוי הנשאלים להתמודדות עם בעיות ומצבים קונקרטיים, תוך הקשבה והכוונה למציאת פתרונות ולחיזוק המחויבות ליישומם.
כל השיטות שתורת האימון נסמכת עליהן הן שרירות וקיימות, כך שלמעשה אין כל חדש. החידוש גלום באופנתיות, ועל-כן קיים סיכון של זילות המקצוע, של הפיכתו ל"אינסטנט" מקצוע, שניתן לרוכשו במספר שיעורים, על משקל "שבעה צעדים להצלחה".
אימון הוא מקצוע חשוב המגלם בתוכו יסודות של חניכה, הדרכה, הנחיה, הוראה והכוונה. יסודות אלה נקנים בעמל רב של לימודים, ניסיון מעשי והפקת לקחים מהצלחות ומכישלונות. בל נתפתה לאימוני "אינסטנט", שפגיעתם עלולה להיות רעה.
על-מנת להימנע מטעות בבחירת מאמן רצוי לשאול מספר שאלות לפני בחירתו:
כמה זמן את/אתה עוסק באימון? כמה אנשים אימנת? אילו רמות ניהול בארגון אתה מאמן? מהי השכלתך הרלוונטית המקנה לך כישורי אימון? מהו הניסיון שצברת בסביבה העסקית/ הארגונית? האם אתה חבר באיגוד מקצועי של יועצים / מאמנים? מהן המתודולוגיות בהן אתה משתמש בתהליך האימון? מהם כלי האבחון וההערכה בהם אתה משתמש? מהו הקוד האתי לפיו אתה פועל בתהליך האימון? כיצד אתה מתייחס לסודיות? האם האימון הוא פנים אל פנים, וירטואלי, בטלפון, או משולב? באיזו תדירות מתקיימים המפגשים ומהו משכו של מפגש אופייני? כיצד אתה מודד הצלחה?
מובן שניתן להעלות שאלות נוספות, אך רצוי וחשוב להתמקד באלו החשובות לך או לארגון. רק לאחר קבלת תשובות מספקות, ולאחר קבלת המלצות מלקוחות קודמים, המעידים על טיב ואיכות האימון, רק אז פנויה הדרך לאימון שישיג את מטרותיו.
* הכותב הוא מדריך, מורה, מחנך, מנהל, יועץ, מנחה למנהלים ומאמן http://pasher.co.il
Tags: אימון מנהיגות ניהול עבודה
