אחד התנאים העיקריים ליישום חשבונאות גידור הינו החובה להוכיח כי הגידור הינו אפקטיבי ברמה גבוהה. אפקטיביות גידור נמדדת לפי הרמה שבה מקוזז השינוי בשווי ההוגן/תזרים מזומנים של הפריט המגודר באמצעות שינוי בשווי ההוגן של הפריט המגדר
פורסם: 12.2.18 צילום: shutterstock
כללי
חשבונאות גידור מהווה את אחד הנושאים המורכבים ליישום בתקינה הבינלאומית. למרות שכללי התקן IAS 39 מאפשרים להכיר ברווחים/הפסדים בגין פריטים מגודרים ובגין מכשירים מגדרים באותה תקופה, מה שמאפשר הקטנת תנודתיות של רווח והפסד של החברה, יישום הכללים אינו פשוט.
בנוסף לקריטריונים "איכותיים", כגון כללי תיעוד מחמירים, ישנם מבחנים כמותיים שמטרתם לבחון את אפקטיביות הגידור. נציין כי הנושא עובר בחינה מחודשת הן על ידי ה- IASB והן על ידי ה- FASB וצפויים תיקונים בתקנים IAS 39 ו- ASC 815 בהתאמה, שייקלו על חברות ליישם את חשבונאות הגידור.
בדיקת אפקטיביות הגידור מודדת את השונות שצומצמה באמצעות יישום הגידור האופטימלי. אפקטיביות הגידור ניתנת למדידה באמצעות ה-R2 (מקדם ההסבר, Coefficient of Determination) של הרגרסיה, כאשר המשתנה הבלתי תלוי הינו השינוי במחירי החוזים העתידיים, והמשתנה התלוי הינו השינוי במחירים המיידיים.
אחד התנאים העיקריים ליישום חשבונאות גידור הינו החובה להוכיח כי הגידור הינו אפקטיבי ברמה גבוהה. אפקטיביות גידור נמדדת לפי הרמה שבה מקוזז השינוי בשווי ההוגן/תזרים מזומנים של הפריט המגודר באמצעות שינוי בשווי ההוגן של הפריט המגדר. רמה גבוהה של אפקטיביות מתקבלת כאשר השינוי בשווי ההוגן של המכשיר המגדר מהווה 80%-125% מהשינוי בפריט המגודר. דא עקא, חשוב להדגיש כי בקרב התקינה החשבונאית קיימת כיום מגמה לרכך את הדרישה הנוגעת לרמת אפקטיביות. על פי טיוטה לעדכון התקן האמריקאי לא תידרש רמה מסוימת של אפקטיביות אלא רמה "סבירה" של אפקטיביות. נכון למועד זה אין הגדרה כמותית למושג זה.
כחלק מדרישות התיעוד של הגידור, נדרש כי התיעוד יכלול את בדיקת האפקטיביות ותוצאותיה. משמעות הדבר היא כי בדיקת האפקטיביות נדרשת להתבצע עוד בטרם הגידור ייושם. בדיקות האפקטיביות מורכבות משני מבחנים: 1) מבחן פרוספקטיבי (מבחן צופה פני עתיד אשר נדרש להתבצע הן במועד הכניסה לגידור והן בכל נקודת חתך) ו- 2) מבחן רטרוספקטיבי (מבחן צופה פני עבר אשר נדרש להתבצע הן בכל נקודת חתך והן במועד היציאה מהגידור).
יצוין כי מגמת הריכוך בתקינה החשבונאית צפויה להשפיע גם על הדרישות לעיל. ככל הנראה תידרש בדיקה (פרוספקטיבית) במועד הכניסה לגידור בלבד ולא תידרשנה בדיקות עבור נקודות החתך הבאות.
המבחן הפרוספקטיבי
מטרתו של המבחן הפרוספקטיבי הינה להראות כי הגידור צפוי להיות אפקטיבי על פני תקופת הגידור. המבחן למעשה חוזה האם שינוים עתידיים בשווי ההוגן של המכשיר המגדר צפויים לקזז את השינויים בפריט המגודר. יצוין כי עבור שיטת השוואת התנאים הקריטיים (Critical Terms Match) לא נדרש מבחן פרוספקטיבי כמותי אלא מבחן איכותי בלבד. זהו מקרה נדיר בו מתקיימת אפקטיביות גידור מלאה (100%). קיימות למעשה שתי שיטות כמותיות אפשריות לביצוע המבחן הפרוספקטיבי: שיטת הקיזוז הדולרי (Dollar Offset Method) וביצוע רגרסיה.
- Dollar Offset Method
שיטת הקיזוז הדולרי (Dollar Offset Method) מתבססת על בניית מגוון תרחישים שונים. בכל תרחיש אנו נבחן את הפרמטרים הבאים:
- שינוי עתידי בשווי ההוגן/תזרים מזומנים של הפריט המגודר.
- שינוי עתידי בשווי ההוגן של המכשיר המגדר.
יש לבדוק בכל אחד מהתרחישים האם השינוי בשווי ההוגן של המכשיר המגדר נמצא בטווח של 125%-80% מהשינוי בשווי הפריט המגודר. במידה והמכשיר המגדר לא חרג מהטווח האמור, או אז הגידור צפוי להיות אפקטיבי. להלן דוגמה מספרית הכוללת שינוי עתידי צפוי בשווי הפריט המגודר והמכשיר המגדר המתבססת על 15 תצפיות היסטוריות.
ניתן לראות בדוגמה כי קיימים מספר תרחישים שבהם יחס השינויים חרג מהטווח הנדרש. על כן, הגידור הנ"ל אינו עומד בקריטריון של חשבונאות גידור. חשוב להדגיש כי מספיק תרחיש חריג אחד על מנת שהגידור לא יעמוד בקריטריון הנדרש.
קיימים שני חסרונות לשיטת הקיזוז הדולר. פעם אחת, המבחן הפרוספקטיבי מתבסס על שימוש בתרחישים רבים ומכיוון שאף תרחיש אינו יכול לחרוג מהטווח הרי ששיטה זו נחשבת בעייתית ליישום במבחן פרוספקטיבי. פעם שנייה, בעיית המספרים הקטנים, כלומר, כאשר תרחיש מסוים מציג שינויים קטנים בשוויים של המכשיר המגדר והפריט המגודר – גובר הסיכון שיחס השינויים יחרוג מהטווח הנדרש.
- שיטת הרגרסיה
שיטת הרגרסיה מתבססת גם היא על בחינת תרחישים שונים. בשונה מהשיטה הקודמת, במקום לבדוק כל תרחיש בפני עצמו אנו מבצעים רגרסיה על כלל התצפיות. באמצעות שיטת הרגרסיה ניתן למעשה לאמוד את רמת הקיזוז הצפויה בשינוי בשווי ההוגן של הפריט המגודר באמצעות שינוי בשווי ההוגן של המכשיר המגדר.
באשר לתצפיות לרגרסיה. איסוף התצפיות יתבצע תוך שימוש בתצפיות היסטוריות של הפריט המגודר והמכשיר המגדר. נציין כי התקינה החשבונאית דורשת כי שימוש בלפחות 30 תצפיות.
המבחן הרטרוספקטיבי
מטרתו של המבחן הרטרוספקטיבי הינה להראות כי הגידור היה אפקטיבי במהלך תקופת הגידור. מדובר למעשה בבדיקה האם השינויים בשווי של המכשיר המגדר קיזזו את השינויים בפריט המגודר. למעשה שתי השיטות שמשמשות למבחן הפרוספקטיבי משמשות גם למבחן הרטרוספקטיבי, אולם בשינויים מסוימים .בשיטת הקיזוז הדולרי החישוב יעשה על פני תקופת הגידור שחלפה בלבד ובשיטת הרגרסיה החישוב יכלול גם תצפיות מתקופת הגידור שחלפה.
- Dollar Offset Method
שיטת הקיזוז הדולרי במבחן הרטרוספקטיבי בוחנת את השינויים שחלו בשווי ההוגן של המכשיר המגדר ושל הפריט המגודר על פני תקופת הגידור בלבד. אין צורך לאסוף מספר רב של תצפיות כמו במבחן הפרוספקטיבי.
קיימות שתי חלופות למדידת אפקטיביות של גידור רטרוספקטיבית: האחת, מדידה על בסיס תקופתי. לאמור- בכל תקופת דיווח משווים את השינויים שחלו בשווי ההוגן של המכשיר המגדר ושל הפריט המגודר במהלך הרבעון שחלף. כמובן נדרש שהיחס יהיה בין 80% ל- 125%. השנייה, מדידה על בסיס מצטבר. הווה אומר, בכל רבעון משווים את השינויים שחלו בשווי ההוגן של המכשיר המגדר ושל הפריט המגודר החל ממועד הכניסה לגידור ועד לנקודת החתך (בדיקה מצטברת). גם בחלופה זו נדרש שהיחס יהיה בין 80% ל- 125%.
- שיטת הרגרסיה
כאשר עושים שימוש בשיטת הרגרסיה לצורך בחינת רטרוספקטיבית ניתן לעשות שימוש בתצפיות הקודמות למועד הכניסה לגידור. למעשה מדובר באותה רגרסיה כמו במבחן הפרוספקטיבי, בתוספת הדרישה שהרגרסיה תכלול גם תצפיות בפועל לאחר מועד הכניסה לגידור. בניגוד לשיטת הקיזוז הדולרי, במבחן הרטרוספקטיבי בשיטת הרגרסיה, עדיין נותר צורך לכמת את חוסר האפקטיביות של הגידור בתקופה הנבדקת וזאת לצורך הרישום בדוחות הכספיים.
הנגזר ההיפותטי
שימוש בנגזר ההיפותטי אפשרי עבור גידורים של תזרימי מזומנים בלבד (לא ניתן ליישום בגידור מסוג שווי הוגן) .כפי שראינו עד כה, אפקטיביות הגידור נבחנת תוך השוואה בין השינוי בשווי ההוגן של המכשיר המגדר אל מול שינוי בפריט המגודר. למרות האמור לעיל, על פי גישת הנגזר ההיפותטי אנו לא מודדים את השינוי בפריט המגודר אלא את השינוי בשווי ההוגן של נגזר תיאורטי אשר מהווה גידור מושלם (100%) של הפריט המגודר.
אז מהו אם כן הרציונל שמאחורי השימוש בנגזר המושלם? למעשה אנו בוחנים את הביצועים של המכשיר המגדר בפועל אל מול הביצועים של הנגזר המושלם. באופן זה אנו למעשה בוחנים את אפקטיביות הגידור. נשאלת השאלה מדוע לעשות שימוש בגישת הנגזר ההיפותטי? הנגזר ההיפותטי מומלץ ליישום בעיקר כאשר המכשיר המגדר הינו נגזר מסוג SWAP. נגזר מסוג זה מורכב למעשה מ"שתי רגליים" ואילו הפריט המגודר מורכב מ"רגל אחת". השימוש בנגזר היפותטי מאפשר לנו להשוות "שתי רגליים" אל מול "שתי רגליים".
לדוגמא, חברה א' הנפיקה אגרת חוב 1,000,000 דולר ערך נקוב לתקופה של שנתיים הנושאת ריבית LIBOR – London Inter Bank Offer Rate (להלן ריבית משתנה) .החברה החליטה לגדר את סיכון הריבית ונכנסה לעסקת SWAP שלפיה החברה תשלם ריבית קבועה בגובה (4% על 1,000,000 דולר ערך נקוב) ותקבל ריבית.LIBOR ניתן לראות שהפריט המגודר מורכב מרגל אחת בלבד (תזרים של ריבית משתנה) לעומת נגזר ה- SWAP המורכב משתי רגליים. השוואה של שינוי ברגל אחת אל מול שינוי נטו בשתי רגליים עלולה ליצור עיוות אשר יוציא את הגידור מאפקטיביות. לפיכך, מציאת נגזר ההיפותטי תאפשר השוואה של שתי רגליים אל מול שתי הרגליים של המכשיר המגדר באופן שימנע את העיוות בחישוב אפקטיביות הגידור.
תחולת חשבונאות גידור – כניסה ל"ארץ המובטחת"
על מנת להגדיר פעילות גידור כראוי, על מעריך השווי לזהות באופן ברור את הפריט המגודר (נכס, התחייבות, התקשרות איתנה או עסקה חזויה), את הסיכונים הספציפיים אותם רוצה החברה לגדר כמו גם את האמצעים והמכשירים המשמשים את החברה לצורך הגידור (קרי, הפריט המגדר). רכיב מגודר או מגדר עשוי להיות רצף פריטים דומים, לחילופין תיק של פריטים שונים או לחילופי חילופין פריט אחד בודד. למעשה ניתן לגדר על ידי שימוש בנגזר בודד או ברצפים ושילובים של מכשירים מגדרים לרבות, פוזיציות הגנה המורכבות משילובים של עסקאות אקדמה (FORWARD), אופציות, עסקאת החלפה (SWAP) על ריביות (IRS) או מטבעות (CCS) ביחד או לחוד. נציין כי לפעמים משולבים גם רכיבי גבול (Barriers) מסוג Knock Out או Knock In.
תקן חשבונאות בינלאומי 39IAS מטיל חובה בדבר קביעה ותיעוד מראש של מערך הגורמים המעורבים באסטרטגיית הגידור כגון, סוג הגידור (גידור שווי הוגן, גידור תזרים מזומנים או גידור השקעה נטו בפעילות חוץ), זיהוי חד- חד ערכי של הפריטים המשתתפים בגידור (מגנים, מוגנים וזיהוי הסיכון), טכניקת הגידור (כגון: Critical Term Metrics, Dollar Offset Method, Linear Regression Method ו- Scenario based Models) וקביעת טריגרים שישמשו לקביעת החלטה אודות איכות הגידור, הן בראיה צופה פני עתיד (בדיקות פרוספקטיביות) והן בדיעבד (בדיקות רטרוספקטיביות) וכל זאת בכדי שהחברה תוכל להיכנס לתחולת "חשבונאות גידור".
נסביר כי הצלחה בכניסה לחשבונאות גידור משמעותה שיקוף המצב הכלכלי האמיתי של עסקאות גידור (להבדיל מעסקאות ספקולטיביות) ופירושן כי המכשיר המגדר (או המכשירים המגדרים) נמדד בדרך שבה השינויים בשוויו ההוגן מקוזזים (במלואם או בחלקם) אל מול השינויים בשוויו של הפריט המגודר, תוך יצירת מצג כלכלי נאות, מקביל המשקף באופן טוב יותר את תוצאות שערוכי המכשירים השונים המשתתפים באסטרטגיית הגידור.
ראוי לציין כי יישום חשבונאות גידור הינו "פריווילגיה" ולא "כורח". ברירת המחדל לעניין היא להציג את השינויים בפעילות ספקולטיבית (גם אם בפועל הפעילות הינה הגנתית לגמרי). על כן, ישנה חשיבות גבוהה בהתמודדות נכונה ומראש עם שינויים נדרשים בבדיקות האפקטיביות או באסטרטגיות הגידור כגון במקרה של תיעוד לקוי או מאוחר של "פוזיציות ישנות", שינוי בפריט המגודר, שינוי בפוזיציות מעקב, סגירת פוזיציות או בחיזוק ההגנה על ידי שינוי בשיטת בדיקות האפקטיביות, בין היתר באמצעות תהליך מסודר של ייעוד מחדש (Re-designation).
החלטה מראש על שימוש בטכניקה הולמת וראויה לבדיקת אפקטיביות הגידור, מתוך מנעד הטכניקות הקיימות, הכרחית והינה חד פעמית פר פוזיציה. כך למשל, החלטה על שימוש בטכניקת ה- Dollar Offset חלף הצהרת הגנה בהתבסס על שיטת הרגרסיה הליניארית או בהתבסס על ניתוח תרחישי (Scenario based Analysis) באמצעות מודלים סטוכסטיים שונים, עלולה להתברר כפרובלמטית, במיוחד בשווקים מוטי-תנודתיות. חשוב להעיר כי חרף העובדה שטכניקת ה- Dollar Offset הינה הנפוצה ביותר (במיוחד בשל פשטותה) הרי שעל פי רוב טכניקת ה- Dollar Offset היה שיטת ההגנה החלשה ביותר והיא עלולה להביא ל- 'זריקה פתאומית' מתחולת חשבונאות הגידור. על מנת לסבר את האוזן, נציין כי נמצא שבכ- 40% מהמקרים שבהם טכניקת ה- Dollar Offset הציגה 'יציאה מהגידור', בפועל הייתה קיימת הגנה סטטיסטית חזקה למדי (R בריבוע הגבוה מ-98%).
חשוב להעיר כי סוגיה זו איננה טכנית או רישומית בלבד, הואיל ואי הצלחתה של החברה להיכנס לתחולת חשבונאות הגידור עלול להביא עמו השעות קריטיות ביחס לתוצאותיה הכספיות, עמידתה בתחזיות או באמות מידה פיננסיות מינימליות (covenants). בהלימה לכך, הרשות לניירות ערך ומשרדי ה- 4BIG מפנים תשומת לב גבוהה לבדיקה ואכיפה קפדניים בנושא.
*למען גילוי נאות הכותבים הינם מעריכי שווי ואקטוארים העורכים חוות דעת אקטואריות וכלכליות, נותנים ייעוץ בתחומי הערכות השווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים וכן מתמנים ע"י בתי משפט ובתי דין כאקטוארים וכמעריכי שווי מוסמכים. הנושאים בהם עוסקים הכותבים בתחום הערכות שווי מימון כמותי הינם, בין היתר: בדיקות הגנה לחשבונאות גידור (Hedge Effectiveness Tests); שווי הוגן לנגזרים משובצים (Embedded Derivatives); הערכות שווי וניתוח סיכונים לדוח גלאי 2 (ניתוחי רגישות, VaR Analysis); הערכות שווי וניתוח סיכונים ל- IFRS 7 ול- 9 IFRS; הערכות שווי אגרות חוב להמרה, אופציות פיננסיות ופוזיציות נגזרים מורכבות; ניתוח סיכוני אשראי וכיוצא באלה הערכות שווי מימון כמותי.
מר אילן קלמנוביץ', עו"ד:
- מנכ"ל חברת לידרס ייעוץ וניהול בע"מ המתמחה בייעוץ כלכלי בתחומי הערכות שווי עסקים וחברות וחוות דעת כלכליות להליכים משפטיים, שותף מייסד במשרד קלמנוביץ' משפט וכלכלה המתמחה בייעוץ וייצוג משפטי בתחומי המשפט האזרחי, המסחרי והכלכלי והיועץ המשפטי של לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
- בעל תואר B.Aעם התמחות בחשבונאות, מימון, ביטוח וניהול סיכונים מאוניברסיטת תל אביב, תואר B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול עם התמחות במערכות מידע מאוניברסיטת בן גוריון ותואר L.L.BBBבמשפטים עם התמחות במשפט מסחרי ועסקי ממכללת שערי משפט. בנוסף, בעל רישיון יועץ השקעות מטעם הרשות לניירות ערך וחבר בלשכת עורכי הדין בישראל
- מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מוסמך כמעריך שווי מימון כמותי (QFV) ומוסמך כמודליסט פיננסי וכלכלי (FEM) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
- בעל ניסיון אינטנסיבי של מעל ל- 25 שנים בתחומי הערכות השווי, אנליזות וחוות דעת כלכליות, הכולל ביצוע, פיקוח וניהול של אלפי הערכות שווי, אנליזות לשוק ההון וחוות דעת כלכליות לבתי משפט.
- לשעבר, סמנכ"ל בפאהן קנה יועצים בע"מ (כיום Grant Thornton ישראל), סמנכ"ל באגוד השקעות וייזום (א.ש.י) בע"מ (חברת ההשקעות הריאליות של בנק אגוד), מנהל מחלקת המחקר של פעילים ניהול תיקי השקעות בע"מ (מקבוצת בנק הפועלים), יועץ בכיר בזיו האפט ייעוץ וניהול בע"מ (כיום BDO ישראל), אנליסט ראשי בחברת קווי אשראי לישראל בע"מ ומהנדס באגף התקשורת והתחבורה בקוקה קולה ישראל.
חברת לידרס ייעוץ וניהול בע"מ, מתמחה במתן שירותיי ייעוץ כלכליים בשילוב ידע משפטי עסקי לצרכים מגוונים. יתרונה התחרותי נובע מידע וניסיון מולטי דיציפלינריים, בתחומי הכלכלה, החשבונאות, המשפט וההנדסה (One Stop Shop) וממתן שירותים אישיים בסטנדרטים מקצועיים גבוהים במיוחד. לידרס מספקת ללקוחותיה שירותי הערכות שווי חברות ועסקים, חוות דעת כלכליות להליכים משפטיים, מיזוגים ורכישות, בוררויות וגישורים עסקיים, ליווי עסקי ומשפטי משולב, גיוסי הון ואשראי ועוד. בין לקוחותיה חברות ציבוריות ופרטיות, עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח, אנשי עסקים ופרטיים וכן משרדי עורכי דין ורואי חשבון מהמובילים בישראל.
מר רועי פולניצר:
- בעלים של משרד הערכות השווי שווי פנימי, המתמחה בהערכות שווי וייעוץ כלכלי של תאגידים ונכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסים מורכבים, לצרכי עסקאות, מס, דוחות כספיים והליכים משפטיים ויו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
- בעל תואר B.A(בהצטיינות) במנהל עסקים, תואר B.A (בהצטיינות) מאוניברסיטת בן גוריון בכלכלה עם התמחות במימון ולמד בתוכנית ללימודי תעודה באקטואריה באוניברסיטת חיפה. בנוסף, מוסמך כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) ומוסמך כמומחה לניהול מנהל סיכונים (CRM) מטעם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM).
- מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מוסמך כמעריך שווי מימון כמותי (QFV), מוסמך כמודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), מוסמך כאקטואר סיכוני שוק (MRA), מוסמך כאקטואר סיכוני אשראי (CRA), מוסמך כאקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), מוסמך כאקטואר סיכוני השקעות (IRA), מוסמך כאקטואר סיכוני חיים (LRA) ומוסמך כאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA).
- בעל ניסיון אינטנסיבי של מעל לעשור שנים בתחומי הערכות השווי והייעוץ הכלכלי, הכולל ביצוע אלפי הערכות שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים עבור משרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי, חברות פרטיות וחברות ציבוריות מהגדולות בארץ.
- לשעבר, מרצה בהערכת שווי תאגידים ומגזרים במט"י חיפה, מרצה בסטטסיטקה ותהליכים סטוכסטיים ביחידה ללימודי חוץ של אוניברסיטת אריאל, מרצה בנגזרות וניהול סיכונים בפקולטה לניהול במכללה האקדמית אחווה, מרצה בניתוח דוחות כספיים והערכות שווי בבית הספר לכלכלהבמכללה האקדמית אשקלון, עוזר מחקר בתחום ניהול הסיכונים בבנקאות הישראלית של המלומד ה"ה ד"ר שילה ליפשיץ ז"ל, ראש תחום הערכות השווי במשרד רואי החשבון רווה–רביד (כיום Russell Bedford ישראל), מנהל סיכונים וראש תחום שווי הוגן של חברת עגן יעוץ אקטוארי פיננסי ועסקי בע"מ, מנהל סיכונים ומודליסט ראשי של ועדת השקעות באוניברסיטת בן גוריון ומרצה בקורסים בתחום ניתוח ניירות ערך ומכשירים פיננסיים ובניהול תיקים בקורס הכנה פרטי לבחינות הרשות לניירות ערך לרישיון מנהל תיקים בישראל.
משרד הערכות השווי שווי פנימי מספק שירותי הערכות שווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים למטרות מס, עסקאות, דוחות כספיים ולצרכים משפטיים ומתמחה בביצוע ניתוחים כמותיים במכשירים פיננסיים ובמדידת סיכונים לצורכי יישום הוראות רגולטוריות, תקינה חשבונאית, פיתוח, יישום ותיקוף מודלים בתחומי הניהול הסיכונים ובנושאים נוספים.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אסטרטגיה אקטואריה הערכת שווי כלכלה פיננסים תשואה
