
שרה ארבל, Master Coach, מדברת על המושג "חופש". היא מדברת על מה היא ההגדרה של החופש ומה היא המשמעות שלה
צילום: stock.xcg
כשאני חושבת על שרה ארבל, מאמנת אישית ועסקית המתמחה בעיקר בלקוחות בכירים במשק, ההגדרה הראשונה שקופצת לי לראש היא "הגברת הראשונה של האימון הישראלי". אולי בגלל שעד לא מזמן עמדה בראש ICF ישראל, אולי בגלל כמות תעודות ההסמכה שתלויות לה על הקיר, אולי בגלל היותה מאמנת כבר מעל ל-10 שנים ואולי פשוט בגלל שארבל היא המאסטר-קואץ' היחידה בישראל, שהתחילה את קריירת האימון שלה בקשר ישיר עם טומאס לאונרד, מייסד המקצוע.
אל האימון היא הגיעה לאחר 25 שנות קריירה מפוארת, בהן ניהלה עסק עצמאי משגשג שסיפק שירותי מיתוג, עיצוב תדמית ואסטרטגיה שיווקית לחברות כמו: כיתן, אגרסקו, אל-אופ, אלסינט, תעשיית הסרטים וקבוצת דנקנר. היא כל כך נהנתה מהחדשנות והמהפכים שיצרה בחברות, עד שהתמכרה לעניין – מה שדרש ממנה להיות כל הזמן "On The Edge" ומספר צעדים קדימה.
גם היום, כשהיא מדברת על מיתוג, תדמית שיווקית ותפיסות צרכניות וכלכליות, היא עדיין קורנת. עם זאת, הקריירה הזו דרשה ממנה המון. ארבל: "הקריירה כמעט הרגה אותי. כל לקוח קיבל ממני 120% תשומת לב, ולכן גם היה משוכנע שהוא הלקוח היחיד שלי. הייתי נאמנה מאוד ללקוחות שלי, אבל לא לעצמי. היו פעמים שמצאתי את עצמי עובדת 48 שעות ברציפות. כולם מסביבי אמרו לי שאני מגזימה, ואני התעלמתי. עד שהגיעו איתותים מהגוף".
"היה לי ברור שאני צריכה לעשות מעשה, אבל לא ידעתי מה. הבנתי שאני חייבת לבנות מחדש את מערכת הערכים שלי, שמשהו כאן עובד נגדי ולא למעני. בסוף החלטתי לקחת פסק זמן ולנסוע ללונדון לבקר חברה טובה. לכשהגעתי אליה היא נתנה לי מעטפה מלאה מסמכים. אלה היו חומרי הגלם שעליהם ביסס לאחר מכן טומאס לאונרד את המתודולוגיה שלו".
כמי שהיתה בשנים לבד במערכה, כיצד את מסתכלת על מה שקורה היום בשוק האימון בארץ?
ארבל: "בעיני מה שקורה היום בארץ הוא סוג של התפתחות. אימון הוא עדיין לא מקצוע, אבל אנחנו בדרך. בתחילת כל תהליך, הנבט שיוצא מהאדמה הקשה נאבק לצאת. הוא חייב לעבור את השלב של להוציא את הראש מעל פני האדמה. המאבק מחזק אותו ורק כך הוא ישרוד. באופן אישי בכל מה שעשיתי הייתי מחויבת למקצועיות. מי שחושב שתוך שלושה חודשים הוא יכול לצאת לשוק ולדרוש 600 שקל עבור שעה כתמורה לכמה ציטטות של ההוא שמכר את הפרארי שלו – טועה. הצרכן לא מטומטם. בארה"ב רק 10% מהלומדים אימון באמת מתפרנסים מהמקצוע בכבוד, וכך גם יהיה בארץ".
"בסופו של דבר כוחות השוק קובעים, וכוחות השוק הם הלקוחות. לאחר שלושה מפגשים כל לקוח ידע אם הוא מקבל ערך או לא, ללא קשר למה אמרו עליך ומה כתבו עליך. הלקוח ישלם עבור מה שהוא מקבל, הוא לא יחזור רק משום שהתמונה שלך היתה בעיתון. תעודת הצלחה של מאמן היא כשהלקוחות שלו מגיעים אליו מפה לאוזן. אז הוא יודע שהוא עשה את זה".
מה הופך מאמן למאמן טוב?
"מאמן צריך להכיר בראש ובראשונה את עצמו. מאמן לא יכול לצאת ולעמוד מול כל אדם באשר הוא, לפני שהוא עמד והתייצב קודם מול עצמו. לכן, העובדה שהוא סיים קורס מאמנים ממש לא רלוונטית. צריך לעשות הפרדה בין למידה לידיעה. יש פער של שנים בין למידה לידיעה, לא כל מי שיצא היום מבית ספר או מקורס כבר נמצא במקום של ידיעה. זה שהוא למד עדיין לא אומר שהוא יודע".
"ידיעה בעולם האימון מושתתת בראש ובראשונה על ידיעת האדם את עצמו, רק אחר כך הוא יכול לדעת את זולתו. על תשתית זו יושבים הידע והמידע – על מסלול המסע הבלתי פוסק של גילוי האני. זה תהליך מרתק, מלמד, והכי חשוב – מעניק תחושת ביטחון מול הלקוח.
"חשוב לזכור כי אנחנו לא עומדים מול ציוד תעשייתי שלמדנו לתפעל אותו. אנחנו עומדים מול התופעה הכי מורכבת בעולם – האדם. איך נוכל להתייצב שם בביטחון מבלי לדעת קודם את עצמנו? ומהמקום הזה נדע יותר על התופעה הזו ממקור ראשון".
כיצד ההכרה הזו של עצמך באה לידי ביטוי בעבודתך כמאמנת?
"אני עברתי תהליך ארוך. במשך ארבע שנים, במקביל ללימודי האימון, עבדתי רק על עצמי. לתוך הידע הזה יצקתי את כל הניסיון שלי בכל תחומי התעשייה, דבר שאפשר לי להתייצב מול כל מנכ"ל, תעשיין, בעל עסק וסטרט-אפיסט, ולדבר בשפה שלו, במונחים שלו, לדעת לקרוא דוח רווח והפסד, ולנתח נתונים באופן מספיק מקצועי כדי לכוון אותו ולומר לו שהוא יכול לעשות יותר טוב".
"אני מביאה ניסיון אדיר של עשרות שנות עצמאות ויזמות, שמאפשר לי לדעת עד לאן אני יכולה למתוח את הלקוח שלי כשהוא יוצא לשוק, כשהוא מתחיל סטרט-אפ, יוזם פרויקט, או נמצא בתוך ארגון. מניסיוני, אני יכולה להאיר בפנס שלי למרחקים יותר ארוכים ולמתוח אותו להגיע אליהם".
"כדי לזהות את הנכסים של הלקוח, עלי להכיר ולזהות קודם את הנכסים שלי עצמי. אני סומכת על האדם שמולי כי אני סומכת על עצמי. אני מאמינה בו כי אני מאמינה בעצמי.
"הטעות הגדולה ביותר שמאמן יכול לעשות היא להיות תלוי בהצלחות של הלקוחות שלו, בכדי להרגיש שווה ומוערך. אם לא בנית את הערך והביטחון העצמי שלך, את ההכרה וההערכה שלך בעצמך לפני שניגשת ללקוח, לא תבוא ממקום שיש לך מה לתת, אלא רק ממקום שיש לך מה לקחת, והלקוח יזהה את זה מיד".
"היופי בריקוד האימוני, זה שהוא מגיע לאופטימיזציה כשיש הדדיות של צמיחה. הרי אין סוף להתפתחות ולגדילה, גם של המאמן וגם של הלקוח. הסביבה היא השתקפות של עולמנו הפנימי, והיא תמיד נמצאת בתהליך של אבולוציה. כל לקוח שמגיע אלינו הוא לא מקרי, הוא בא ללמד אותנו עוד דברים על עצמנו, הלקוח שלנו תמיד ישקף לנו חלקים מעצמנו שעליהם עוד לגדול. אנחנו, כמאמנים, מהווים את המראה האמינה ביותר עבורו, המשקפת את המקומות בהם עליו עוד לגדול. היחסים בינינו ללקוח הם המיקרוקוסמוס של היחסים של הלקוח ושל עצמנו בחוץ".
למה לא פתחת בית ספר למאמנים בעצמך?
"אחד הערכים העליונים שלי זה חופש ועצמאות. אחד הדברים שהכי קסם לי באימון זה שהמקצוע לא כובל אותי לשום מקום גיאוגרפי. אני מאמנת אנשים בכל העולם, אני יכולה לקום ולנסוע לאן שאני רוצה, מתי שאני רוצה ולהמשיך לאמן. אני יכולה לשבת על שפת הים בקריביים, כמו שעשיתי עכשיו, ועדיין לשמור על קשר עם הלקוחות שלי".
"במשך עשרות שנים של ניהול ובעלות על עסק, הדאגה לתשלום משכורות לעשרות עובדים ולמימון ההוצאות הקבועות מנעו ממני חופש ועצמאות וכבלו אותי לתוך מעגל של עשייה, שהיה אמור כל הזמן לפרנס ולשלם. להקים בית ספר זה שוב להקים עסק מתוחזק, ושוב לעשות את מה שעשיתי וברחתי ממנו – לנהל עסק. אני מוכנה לשלם את מחיר הפסד הרווח הפוטנציאלי – הכסף. זיהיתי באימון את החופש והעצמאות האולטימטיביים".
"בעסקים הקודמים שלי חשבתי שאני עצמאית והייתי עבד נרצע. באימון אימצתי את ערך החופש, ולראשונה זיהיתי מהי עצמאות ומהו חופש. האימון הציל את חיי. ברגע שזיהיתי את ערך החופש, אני מחבקת אותו חזק ולא מרשה לשום 'הזדמנות' לקחת אותו ממני".
Tags: אימון העצמה פיתוח אישי קואוצ'רים קואצ'ינג