
חיבור בין תיאוריות פסיכולוגיות לאימון אנושי
צילום: shutterstock פורסם: 21.8.14
עוד מראשיתו היה האדם שונה מחיות אחרות, ולא הסתפק במעגל חיים של לידה-שרידה-מוות. הלידה והמוות עדיין שם, אך את כל מה שביניהם הפך האדם למערכת מורכבת יותר. חלומות ופחדים, צלקות מילדות, כוחות שקיבלנו ממשפחה ומחברים, מאבקים, ויתורים והרצון להיות מאושרים. כל אלה ועוד הפכו אותנו ליצורים מורכבים ורב-רובדיים. האם יהיה נכון להתייחס אל האדם ואל צרכיו באמצעות מודל יחיד? האם אנחנו כמאמנים לא חושבים לפעמים, ולא בצדק, כי אימון הוא פיתרון לכל?
מודלים של אימון אינם תוצאה של יש מאין. הם נבנים על סמך תורות ותיאוריות שונות כגון: תיאוריות פסיכולוגיה חברתית, מודלים של שינוי, דמיון מודרך, אימון גופני ועוד. ברצוני לקשור את תורת האימון לתורה נוספת, "תורת המורכבות" (Complexity Theory). תורה זו בוחנת מערכות שונות, כמו אסטרונומיה, ביולוגיה, כימיה ובעיקר את מה שביניהן.
עקרונות תורת המורכבות
בשנת 1986 הוקם מכון סנטה-פה (The institute of Santa-Fe), ששם לעצמו למטרה לחקור את המורכבות במערכות שונות. בין היתר בחן המכון גם מערכות אנושיות, מתוך ראיית מערכות אלה כמורכבות. שנים של מחקר העלו כמה מסקנות ועקרונות בכל הנוגע למערכות אנושיות.
העיקרון הראשון – נקרא Complexity lens, לפיו לא ניתן להשתמש במודלים של מערכות פשוטות כשבאים להבין מערכות מורכבות.
העיקרון השני – Conflict ,Crisis ,Tension – מתייחס למצבי קונפליקט, משבר ומתח. אנחנו נוטים לדחות את המצבים האלה, מנסים להמעיט בהם ומוכנים לעשות הרבה מאוד – מדיטציות, נסיעות לחו"ל, כדורי הרגעה – כדי להימנע מהם. אבל הם נשארים חלק מהחיים, ויותר מזה: קונפליקט והתנגשות בין צרכים שונים הם מיסודותיו של המערך האנושי. החוכמה היא לתעל את הקונפליקט לצמיחה.
העיקרון השלישי – Competition/Cooperation – מתאר את השילוב המתמיד של תחרות ושיתוף פעולה שקיים במערכות אנושיות.
במילותיו של שלום חנוך "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר" טמון העיקרון הרביעי: Edge of Chaos. הצמיחה המהותית ביותר היא על סף דה-אורגניזציה כללית וכאוס.
לפי העיקרון החמישי – Shadow System – לכל מערכת יש מישור גלוי ומישור סמוי. כדי להאיר את הצל ולהעלות את הסמוי, חייבים שיהיה אֵמון (Trust). זהו אחד המרכיבים המהותיים ביותר בהתייחס לכל מערך אנושי.
העיקרון האחרון – Clockware/ Swarmware – עוסק בהכרח בשילוב שבין גמישות לבין סדר, כאשר מנווטים או מנהלים מערכת מורכבת. סדר והבנייה נוקשים מדי יובילו לאובדן של אנרגיה. מצד שני, חוסר מוגזם של סדר יוביל לדה-אורגניזציה. כך או כך, כשחסר איזון – שתי האפשרויות מובילות ללמידה אפקטיבית פחות.
כיצד מתקשרים העקרונות לאימון
Complexity lens: לפי עיקרון זה שימוש בכלי אחד, מצוין ככל שיהיה, יניב תוצאות חלקיות בלבד. מאחר שהאדם הוא ישות מורכבת, מודל התייחסות מורכב יותר וכולל יותר יביא לתוצאות גבוהות יותר (גישה הוליסטית). בתהליך העצמת המתאמן לפי מודל הנגזר מתורת המורכבות, תהיה התייחסות לשילוב בין גוף לנפש, בנוסף להתייחסות לרובד ההתנהגותי. יישום השיטה יהיה בשפת האימון: השאלות איתן יתמודד המאומן בשיטה זו תהיינה מן העתיד להווה ("מה אתה צריך על מנת להגיע לשם?"). העבודה בפועל תתבצע במישור בהתאם לשיטה הפיזית שתיבחר – למשל: שיטת גרינברג, NLP, שיאצו ועוד.
Conflict ,Crisis ,Tension: קונפליקטים בין צרכים שונים קיימים תמיד. בלי שהקונפליקט יעלה ויקבל מקום ראוי בתהליך האימון, המתאמן לא יוכל להגיע לפריצת דרך. הדגש הושם על תיעול הקונפליקט לצמיחה ועל מתן כלים ספציפיים לעתיד כיצד לתעל קונפליקט לצמיחה.
כאן האחריות לשקף את הקונפליקט למתאמן ולחשוב יחד איתו על דרך לתעל אותו לצמיחה מוטלת על כתפי המאמן. את תיעול הקונפליקט לצמיחה פגשתי באימון האישי שלי בשלב כתיבת האילוצים בתוכנית הפעולה.
ישנם גם מקרים של התנגשות בין שני ערכים, למשל – מה קורה כשערך המשפחה עומד מול ערך העצמאות שלי, שהדרך אליה מחייבת השקעה של זמן. דרך אחת לפתרון הקונפליקט היא להעדיף נקודתית בהתאם לבחירה.
Competition/Cooperation: כל מאמן מצוי בתחרות ובשיתוף פעולה מול הקולגות שלו. שיתופי פעולה הם קרקע להפריה הדדית, וחשוב למאמן להישאר פתוח לכך מול מאמנים אחרים. פעמים רבות מביאים המאמנים שאלות שמעלות את המקום שלהם מול אחרים. המאמן צריך להיות קשוב לחלק שאינו מאוזן ולחזק אותו. מנהיגים נבחנים גם בשיתופי הפעולה שהם יוצרים, ומנהיגים מצליחים הם כאלה שהתחרות מניעה אותם, אך הדרך להשיג הישגים היא גם על-בסיס שיתוף פעולה.
Edge of Chaos: לא פעם מצב של כאוס בחיים הוא זה שמוביל לחיפוש פתרון, ושם בעצם מתחיל האימון. מעבר לזה, בתהליך האימון עובדים על שבירת פרדיגמות שהמתאמן חי לפיהן, שלב שמוביל לדה-אורגניזציה של החשיבה ושל הנחות היסוד, בהן גם ההנחות המעכבות אותנו. בלי שלב זה לא יכולה להתרחש צמיחה מהותית.
Shadow System: תהליך האימון מאיר את החלקים הסמויים. בעניין זה לא תהיה הסכמה לבחינת השאלות האמיתיות ללא אמון. רבות נכתב על נושא האימון-אמון, ולא ארחיב בו.
Clockware/Swarmware: אחד התהליכים החשובים באימון הוא למידה. כדי להשיג למידה אפקטיבית צריך איזון בין חופש והבניה. כשאני עובדת עם מתאמן אני פועלת לפי מודלים של מפת האימון (מודל Coach Me). בד בבד, חשוב ליצור עם המתאמן את המפה האישית שלו.
המודל הוא הכלי, המבנה של האימון, ואילו התוכן הוא מה שהמתאמן מביא. תהליך האימון מצריך איזון מתמשך בין השניים. לדוגמה, אם הגענו בתהליך האימון לפי המודל לשלב שעוסק בערכים ובייעוד, והמתאמן בא עם סוגיה אחרת שאינה קשורה לשלב זה, התפקיד שלי כמאמנת הוא להיות קשובה למה שהמתאמן מביא, אבל השאלות שאשאל אותו יהיו קשורות לשלב שבו אנחנו נמצאים (למשל: "מהם הערכים שאתה יכול לזהות בסיטואציה שהבאת?"). חשוב לבדוק כי חלקים קודמים בתהליך לא נותרו לא סגורים, מצב שאינו מאפשר התקדמות לשלבים הבאים.
עיקרון זה נכון לא רק למודל האימון וליישום שלו. חשוב לבחון גם את המקום של המאמן כשותף במסע: המאמן הוא שותף לדרך שעובר המתאמן, אך עליו להישאר בגדר מגדלור ולא להפוך לשותף פעיל. זהו תהליך עדין והמאמן נדרש ללכת בו על חבל דק.
לסיכום, אנשים, כמו-גם מערכות אנושיות, הם ישויות מורכבות, וככאלה חשוב להשתמש בכלים ממקורות שונים ולהתייחס לרבדים השונים. תפקידינו, בתור מאמנים, לחבר אנשים לחזון שלהם, לייעוד שלהם, לחבר בין סיטואציות שמתאמנים מביאים לכדי תובנה, ולחבר את פגישות האימון למימושן של תוכנית הפעולה.
החיבור בין אימון לתורת המורכבות יכול לבסס את האימון כמקצוע מולטי דיסציפלינרי, שיתייחס לכל אדם בכלים המתאימים לו.
* הכותבת היא מאמנת אישית ועסקית,יועצת ארגונית, מנחת קבוצות ומייסדת "הכל אנשים"
Tags: אימון אימון עסקי אסטרטגיה ניהול ניהול אסטרטגי