תהליך יצירת גאוות היחידה בארגון אינו מובן מאליו ולעתים יש לבנות אותו נדבך אחר נדבך לאורך זמן
פורסם: 30.3.21 איור: גלה פלג
"גאוות יחידה ארגונית" היא ביטוי המתאר מצב תפיסתי בו חברי הארגון תופסים את עצמם כמיוחדים ובעלי ערך מוסף משותף, משמעותי ובולט על סביבתם. שיוך החברים לקבוצת שייכות בעלת ערך מוסף בולט מייצרת להם חווית שליטה והשפעה על הסביבה – העצמה אשר מהווה חלק משמעותי מזהותם . גאוות יחידה מעצימה את העובדים ומחזקת את הזדהותם עם ערכי הארגון ולכן מנהלים רבים חותרים ליצור גאוות יחידה ארגונית. צוות עובדים בעל גאוות יחידה מתפקד הרבה יותר טוב, בעל מסירות ויכולת התמודדות עם שלל משימות ומצבים.
תהליך יצירת גאוות היחידה בארגון אינו מובן מאליו ולעתים יש לבנות אותו נדבך אחר נדבך לאורך זמן. כדי ליצור גאוות יחידה, יש להבטיח שני היבטים עיקריים: ההיבט האישי- העובד מרגיש שהוא חשוב לחברה. עובד שמרגיש כי הוא חשוב אינטגרלי ממקום עבודתו, הוא גאה מאד במקום העבודה וירבה לספר על כך לחבריו. וההיבט הקבוצתי: העובד מרגיש שהחברה בה הוא עובד היא מקום להתגאות בו.
לעיתים לחברי הארגון קיימת מוטיבציה פנימית נסתרת להרגיש נעלים וייחודיים. תחושת התעלות משפיעה ברמה הפיזית, הרגשית והקוגניטיבית על חברי הקבוצה ויוצרת בריאות ארגונית כוללת וסוג של חוסן פסיכולוגי כחלק מההתמודדות של הקבוצה עם האתגרים שמונחים לפתחה.
זאת ועוד, ייתכן כי חברי הארגון ייחסו לעצמם תכונות מיוחדות שבזכותן הם מצפים להצלחה והשפעה – למשל מקצועיות בתחום הדעת, ניסיון רב שנים או התמחות ספציפית בעולם תוכן. תכונות אלו משתלבות עם ערכי הארגון והופכות לערכי ליבה בסיסיים שתורמים להעצמת החברים, מנחים, מובילים, רפרנטים וברי סמכא.
יתכן מאוד שחברי הקבוצה יהיו מנוכרים לחלק מערכי הסביבה וירצו שינוי. האנרגיה שתיווצר מתוך הרצון לשינוי יכולה להוות בסיס משמעותי להתפתחות הקבוצה וביצועיה וכן למנהיגות שמייצרת מנופים לשינוי הסיטואציה עבור הארגון .
תופעה נוספת שייתכן ותתרחש היא דה- אינדיבידואציה – בה חברי הקבוצה מאמינים לקבוצה כך שיש חשיבות מעבר ליחיד ומוכנות להקרבה . מוכנות החברים בקבוצה להקרבה מאפשרת בניית מערכות יחסים עמידות וחזקות לאורך זמן, מוכנות ליזום ולהיות מחויבות למטרות משמעותיות ודוגמה אישית לקבוצות נוספות . בקבוצות משימה נוצרים פעמים רבות קונפליקטים על רקע מחויבות אנשי הצוות למשימתם. לעתים תופסים חברי הקבוצה את משימתם כמשימה אישית המופרדת ומובחנת ממשימת הצוות וכתוצאה מכך נוצרת גאוות יחיד במקום גאוות יחידה ובמקום שהקבוצה תהפוך לחלק משייכותו של היחיד היא נתפסת כעוינת עבורו.
כתוצאה מכך, היחיד בקבוצת המשימה משתמש בהנחות המוצא שהוזכרו ככלי להגדרת מובחנותו מהקבוצה – הוא נוהג בסנוביזם מול האחרים, מייחס לעצמו תכונות נעלות על חברי הקבוצה, מנוכר מערכי הקבוצה ומאמין בחשיבותו האישית ועדיפותה על פני הקבוצה.
זאת ועוד, יש להבחין בין כבוד לבין כבוד עצמי וכן בין גאווה שלילית לבין גאווה חיובית – גאוות יחידה או גאווה לאומית . הכבוד והגאווה נתפסים כשליליים, והם אף עלולים "להוציא את האדם מן הארגון", מכיוון שהם מבטאים צורך מוגזם לקבלת הערכה עצמית על-ידי הסביבה . לעומתם , המושגים כבוד עצמי וגאוות יחידה הם חיוביים, כי הם מבטאים קבלת הערכה מן הסביבה . ונראה, כי גם מתחת למעטה של הקשוחים ביותר אפשר למצוא את הצורך בהערכה של העצמי ובגאווה החיובית (קניאל, 2010) .
ניקח לדוגמא את כלל בתי הספר ביישוב מסוים המשתתפים בפעילות המקנה לתלמידים זיקה לתולדות העיר והמאפשרת להם להתבטא באופן יצירתי ולשתף את הוריהם בחוויה חינוכית המעצימה את יכולותיהם. ההתנסות בחוויות חדשות, כמו גם ההזדמנות ללמידה אחרת בסביבה חינוכית עתירת גירויים, מעוררת בהם גאוות יחידה מקומית ומאפשרת לכל אחד – לתלמידים, למורים ולהורים – למצוא משהו להתחבר אליו, להרגיש אותו ולהעשיר באמצעותו ואתו את עולמם (מוגדם, 2018).
בצה"ל ובארגונים ביטחוניים נוספים כל יחידה צבאית למשל מתגבשת כקהילה ברוח הלאומיות. היא עושה שימוש נרחב בסמלים ייחודיים, שהעיקריים ביניהם הם פריטי הלבוש, תג היחידה והכומתה (הרצוג, 2003) . כל יחידה צבאית מדגישה ז'רגון מקצועי וחברתי פנימי, משולב בכינויים ובבדיחות, מטפחת ומשמרת מסורת והיסטוריה משותפת, ומזינה תודעת קרבה (Consciousness of Kind ) ורשת של מחויבויות הדדיות ( שוהם , 1999 ). באמצעות גאוות יחידה זו נוצרת לעיתים תחרות הגובלת בעוינות בין יחידות עמיתות . למשל, קיים מתח מתמשך בין חטיבת הצנחנים לבין חטיבת גולני ( שיאון, 1997).
בהקשר של שימוש בתיאוריות ארגוניות "אזרחיות" בצבא , נמצא שלט מעניין במיוחד בכניסה לאחת היחידות בצה"ל : "גאוות היחידה נמדדת ברמת המשמעת ובטיב השירות . הקפד בביצועם". שלט נוסף מחיל האויר, טייסת מנהלה מבטא את גאוות היחידה :"טייסת מנהלה – כל פרט חשוב". קריאת השלט מעלה את הביורוקרטיה הוובריאנית . כידוע , אחד העקרונות המרכזיים בגוף הידע הארגוני הקלאסי הוא הקשר בין מוטיבציה לבין יעילות הביצוע . הניסיון לעורר גאוות יחידה בקרב חיילים שעיקר עיסוקם הוא הכנת כלי מלחמה לשעת חירום היא פעילות הנחשבת "עבודה שחורה" לא יוקרתית . נראה מאתגר ומרתק , וכך גם אופן התמודדותם של החיילים עם זהות של תומכי לחימה (שפר, 2007)
אם כך, אין ויכוח על חשיבותה של "גאוות יחידה" בארגון לרבות ביחידות צבאיות. המפקדים ביחידות הצבאיות, משקיעים הרבה מאד ביצירה של "גאוות יחידה" ובגיבוש הלוחמים. גאוות יחידה דוחפת את הלוחמים לתת את הלב הנשמה לקבוצה ולעזור אחד לשני למען המטרה בשעת חירום, כוננות ובשעת רגיעה. ביחידות לוחמות הלוחמים יהיו מוכנים להקריב את חייהם למען חבריהם. הלוחמים יהיו גאים בהצלחות של הקבוצה ויתאמצו יותר כדי להשיג עוד הצלחות. גאוות היחידה מגייסת אותם לעמוד ביעדים המוגדרים, ליצור עוד הצלחות ארגוניות אשר אלו עתידים לחזק כמעגל החוזר על עצמו את גאוות היחידה. כך, עתיד להיות גם בארגונים אחרים.
מקורות
הרצוג, ח', (2003), סוציולוגיה ישראלית : כתב-עת לחקר החברה הישראלית – כרך ה, מס' 1, רעננה, רמות, תשס"ג – 2003
מוגדם, י', (2018), שיח פדגוגי במרחב המוזאוני : שותפויות בתי ספר ומוזאונים בישראל, בהוצאת מכון מופ"ת.
קניאל, ש', (2010), האומץ להחליט ולפעול : קבלת החלטות אצל היחיד והקבוצה, הוצאת רמות, רעננה, שנת ההוצאה: תש"ע – 2010
שיאון, ל' ( 1997 ) דימויי גבריות אצל לוחמים : השירות בחטיבות חיל רגלים כטקס מעבר מנערות לבגרות ( מחקרי עיון מס' 3'), ירושלים : האוניברסיטה העברית בירושלים , מרכז שיין .
שוהם , שלמה, ( 1990), קצין בריאות הנפש היחידתי : איש המקצוע בקהילה הצבאית . ביטאון חיל הרפואה,32, עמ' 21-17 .
*הכותב הוא חוקר ומרצה בתחום מדיניות החינוך ובתחום מינהל ומדיניות ציבורית.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
