ינקי מרגלית, יזם היי-טק, משקיע הון סיכון, יו"ר SpaceIL, ואבא ל 6 ילדים, מספר בראיון לליאור עילם, על החזון שלו לעתיד, על יזמות, מחאה חברתית וגם נותן עצה חשובה לבני נוער
פורסם: 22.11.15 צילום: יח"צ
ינקי מרגלית, הינו כנראה אחד מאנשי החזון המוכרים בישראל. מאז ומתמיד היה מרצה מבוקש, אולם מאז נמכרה החברה שהקיים (אלדין מערכות מידע), מרגלית מקדיש את עצמו לקידום החזון שלו על העתיד. הוא פורש תחת כל במה אפשרית פיזית וווירטואלית, את משנתו על יזמות וחדשנות טכנולוגית. מרגלית הוא גם אב לשישה ילדים, הקטנה בת חמש והגדול בן עשרים ואחת.
ינקי מרגלית, לא חושש לנבא כיצד יראה העתיד שלנו: הוא חוזה כי העבודה כעבודה הולכת ונעלמת מהעולם, אבל נשאר אופטימי לגבי היכולת של הדור הבא להפיק את המיטב מהמציאות החדשה.
- מהי יזמות ואיך היא משפיעה על חיי כולנו?
יזמות לדעתי היא מצב נפשי יותר מכל דבר אחר. מצב שבו בוער לך לשנות משהו, מאחר שמשהו מטריד אותך או מאחר אתה רוצה לפתור בעיה מסוימת.
- כיצד יזמות קשורה למחאה החברתית?
יזמות קשורה למחאה החברתית בשני אופנים. ראשית, כל מי שיזם וארגן את המחאה החברתית, הוא יזם, מאחר שבמקום רק לקטר הוא עשה משהו, הוא לקח יוזמה ופעל.
אבל יש מימד עמוק יותר, דרכו ניתן להבין את המחאה החברתית בהקשר של יזמות: העבודה כעבודה הולכת להעלם מהעולם. אנו חיים בעולם שמשתנה מהר מאוד, עולם שבו הטכנולוגיה והרובוטים מייתרים את האדם: את השרירים שלו ואת המוח שלו.
בעתיד לא נצטרך עבודה. כבר היום ברור לנו שבעתיד הקרוב יוחלפו נהגי מוניות ועובדי בנין. אבל צריך להבין שזה לא יעצור שם: זה יגיע גם לרופאים, לטייסים ולפקידי בנק ולכל מקום בעצם. נוצר מצב שהוא מאוד קשור למחאה החברתית, כי אין עבודה. לא נצטרך אנשים בשביל לייצר דברים, בשביל לגדל חקלאות, בשביל להוביל דברים ממקום למקום. ואז עולה השאלה: איך יתפרנס הדור החדש?
למשל: אפשר לדמיין קולט של אנרגיה סולארית שמפעיל רובוט שקוצר את האוכל, מכין את האוכל מביא את האוכל ומגיש אותו. בעולם הזה, העבודה תפסיק למלא את התפקיד המרכזי שהיא מילאה במאות השנים האחרונות.
לכן המחאה החברתית דנה בשאלה מאוד עמוקה: איך מחלקים את התפוקה בעולם שבו המשאבים והטכנולוגיה חשובים, אבל העבודה כבר פחות חשובה?
- כיצד יזמות יכולה לעזור לנו להצליח בעולם שמשתנה במהירות?
יזמות היא חלק מהתהליך שמאפשר את המהלך הזה. יזמות יוצרת את הקדמה, יוצרת את הטכנולוגיה ובונה לנו עולם שמייתר את העבודה. עולם שבו נוכל להתעסק יותר במשמעות שלנו, באושר שלנו, בקיום שלנו ופחות באיך לייצר את הלחם.
בעיניי אלה חדשות טובות. זאת למרות החשש של הדור הקודם, שמפחד מהשינוי הזה. בעולם כזה, שאין בו עבודה, מה שנותר הוא: להיות יצירתיים, פורצי דרך, ממציאים, מדענים, לעסוק במשמעות ובמחקר. ואולי זאת העבודה היחידה שנשארה לנו: להמציא ולהיות יזמים.
- האם עלולים להיות צדדים שליליים לעולם שאתה מתאר?
בוודאי שכן, אבל אני נשאר אופטימי. התהליך שאני מתאר הוא תהליך אבולוציוני ארוך מאוד, של התפתחות המין האנושי. בני האדם גם היום עוברים תהליכים אבולוציוניים והתפתחותיים. אני מאוד שמח להיות אדם היום. לא היתה שום תקופה בהיסטוריה, שהייתי רוצה לחזור אליה. התהליך נראה לי בסופו של דבר חיובי. אבל מי שיצטרך לבחון ולענות על השאלה הזאת באמת הוא הדור הבא. יש לי תחושה, שהדור הבא גם כן לא ירצה לחזור לתקופות קדומות יותר.
- מה חשוב לך שהורים לילדים צעירים ומתבגרים יבינו לגבי העתיד?
להורים יש עבודה בלתי אפשרית. מצד אחד הם רוצים להכין את הילדים שלהם לעולם של מחר, מצד שני אין להם מושג איך יראה העולם מחר. הם רוצים לעשות הכי טוב לילדים שלהם אבל לא יודעים מה יעשה הכי טוב לילדים שלהם, כי הם כבר שונים מהם.
אני מניח שאבות אבותיי שישבו על עץ וראו את האבא והאמא הצעירים יוצאים מגבולות היער וחוצים את הנהר היו מודאגים והם לא חשבו שהם הולכים למקום נכון. כלומר, צריך לזכור, שאנו ההורים איננו הדור הראשון שנמצא בדילמה הזאת. ההבדל הוא בכך, שהיום הדילמות מוקצנות מאחר שקצב השנוי כל כך מהיר.
העולם היום משתנה כל כך מהר, שאנו מגיעים לעולם שהוא לא העולם שבו נולדנו. רק לפני 200 שנה בגרמניה יכולת להיוולד בכפר לחיות שם שבעים שנה ולמות והעולם לא השתנה בכלום. היום קצב השינוי כל כך מהיר, שהוא טורף את כל הקלפים.
- מה חשוב לך להגיד לבני נוער לגבי העתיד?
בני נוער צריכים לעשות מה שבני נוער תמיד עשו: לקחת את החום והאהבה מההורים שלהם, אבל להיות אמיצים ולהמציא את העולם שלהם מחדש. אני מציע לבני נוער, לא לקחת עצות מאנשים מהדור הקודם, כי הם גדלים בעולם שונה, שברובו אינו רלוונטי לעולם שלתוכו הם גדלים.
מה זאת טכנולוגיה? טכנולוגיה היא כל מה שהומצא אחרי הילדות שלך. הילדים היום, הם דור שאינטרנט וטלפונים חכמים, הם לא טכנולוגיה עבורו, הם כמו ברז המים אצלי בבית. אני משוכנע שסבא של סבא שלי, כשהוא פתח בפעם הראשונה ברז מים בבית, היה מלא חששות: יעבוד או לא יעבוד? מה יקרה אם מחר לא יגיעו מים דרך הברז? האם יש לי כלי לגיבוי? כי זאת היתה הטכנולוגיה בתקופתו. היום יש לי ברז מים בבית ואני לא חושב עליו פעמיים. בדומה לכך, ילדים היום לא חושבים פעמים על המכשירים שמחברים אותם לעולם.
לסיכום, אני אופטימי וסומך על בני הנוער. הם עשו את התפקיד הזה מאז ומתמיד ולדעתי עד היום הם עשו עבודה מצוינת !
* ליאור עילם, מיסד Bizkid.co.il מיזם לפיתוח חשיבה יזמית ויצירתית לילדים ובני נוער. יזם, בעל חברת הדרכה ומשרד יחסי ציבור, היה עיתונאי כלכלי בעיתון "הארץ"
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: חדשנות טיפים טכנולוגיה יזמות פיתוח אישי קריירה תרבות ארגונית
