מהי אותה מוכנות האמורה להימצא באמתחתנו למקרים של התרחשויות בלתי צפויות מראש או אסונות? כיצד מוצאים את דרך האמצע שבין פראנויה לשאננות וחוסר אונים…?

צילום:  יח"צ

משחר ההיסטוריה ידעה האנושות טעמן של טרגדיות מהו. ב – 7 לדצמבר 1941 תקפו מטוסים של הקיסרות היפנית את הבסיס הימי המרכזי של צי ארה"ב ופגעו בו אנושות. בתקיפה זו איבד צבא ארה"ב תריסר ספינות מלחמה וכ – 2400 חיילים .

כולנו זוכרים את הנזק ההרסני שנגרם באירועי ה- 9/11 במסגרתם הותקף גם בניין הפנטגון ומסוגלים להעלות על דעתנו את הזוועה שעלולה הייתה להתרחש אילו המטוס הנוסף לא היה מתרסק ביערות פנסילבניה.לצערנו, אין זה המקרה הראשון וגם לא האחרון בו גוף גדול מופתע למצוא עצמו במצב של חוסר אונים.

לא מדובר רק בפעולות צבאיות או פעולות טרור. בשנת 2004 הבהירה לנו רעידת אדמה במעמקי האוקיינוס ההודי את כוחו של הטבע וגרמה לאחד האסונות הגדולים בעידן המודרני, הצונאמי.

אמנם כשמדובר באסונות בסדר גודל לאומי, איתני הטבע המדורגים במקום הראשון הינם גורם בלתי צפוי ובלתי נמנע הגורר בעקבותיו נזקים בסדר גודל עצום, אולם גם טעויות אנוש הינן גורם מכריע.

ממשלו של הנשיא בוש בארה"ב נאלץ להתמודד עד היום עם ביקורות נוקבות המופנות אליו נוכח הנזק הכבד שנגרם כתוצאה מהוריקן "קטרינה" בניו אורליאנס (אוגוסט 2005). ההאשמות החמורות המוטחות בפניו מתבססות בעיקר על חוסר המוכנות שגילה הממשל בהתמודדות עם ההוריקן בלא כל קשר לעובדת הציפייה או אי הציפייה לאירוע כה דרמטי. על כל ארגון גדול ובעל אחריות להיות מסוגל להגיב ולהתמודד בצורה הולמת במצבים חריגים גם במידה של הפתעה מוחלטת.

לאו וורובל

אך מהי אותה מוכנות האמורה להימצא באמתחתנו למקרים של התרחשויות בלתי צפויות מראש? כיצד מוצאים את דרך האמצע שבין פראנויה לשאננות וחוסר אונים…?
כולנו רגילים ל'עבודה שבשגרה', מנהלי הפרויקטים שבינינו יודעים "לצאת מהשגרה" ולבצע דברים מחוץ לשגרת העבודה, אבל מי מבינינו מוכן ללא נודע? מוכן לבלתי צפוי…?
אם נבחן את הנושא לעומק, כולנו עושים את המקסימום על מנת להתכונן לכל מקרה. בהיבט האישי רובנו עושים ביטוח לרכב, לדירה, לבריאות, ואפילו לחיים שלנו, אבל מי מאיתנו מתנהג באופן שקול בזמן של תאונת דרכים, שוד, שריפה ולו הקלה ביותר..? החיים דורשים מאיתנו להיות מוכנים לכל מצב.

בהיבט העסקי הדבר מעט יותר מורכב. המגזר העסקי מאופיין היום כמגזר תחרותי ואגרסיבי בו די בטלטלה קטנה על מנת לערער את יציבות הארגון כולו. המוכנות להמשכיות עסקית במצבי פתע הינה בגדר חובה בסיסית בלעדיה קיומו של הארגון מוטל בספק.
בכל ארגון או חברה גדולה המכבדת עצמה קיימת מחלקה שתפקידה לדאוג להמשך תפקודה התקין של החברה במצבים של אסונות או תרחישים בלתי צפויים. בשנים האחרונות צף ועלה לתודעה הציבורית המושג (disaster recovery planning) DRP שהוא חלק מההערכות המלאה להמשכיות עסקית תקינה.

על מנת להרחיב באספקטים העסקיים פניתי למר Leo A. Wrobel, המכהן כיום כ-CEO של חברת TelLAWCom, המתמחה בייעוץ בתחום של התאוששות עסקית.
Leo הינו מומחה בעל שם עולמי בהתמודדות עם מצבי אסון בעל ניסיון של 25 שנה בתחום. הפורטפוליו של Leo כולל בין היתר ייעוץ לארגונים בתחומי הבנקאות, השקעות ופיננסים, טלקום, תעשיה, בריאות וממשלה.

Leo מדגיש את הצורך בהקצאת משאבים בסיסיים על-מנת להיות מוכנים במצבי חירום. הוא מזכיר כיצד בנה תוכנית להתאוששות ממצבים קריטיים ב – 24 שעות כבר בשנת 1985 בעודו עובד בחברת נדל"ן גדולה.
לטענתו אם חברת הטלפונים לא יכולה להגיע אליך דאג אתה להגיע אליהם!
הודות לתפיסה זו רישתה חברת הנדל"ן את כל המערכת שלה ויצרה מערכת שתפקדה באופן יעיל וזריז בטווח של אותן 24 שעות קריטיות מהתרחשות האסון.

העיקרון הוא, אומר Leo לא רק להיות מוכן, אלא גם לדעת איך להתמודד!
לשאלתי מהו ייחודה של מדינת ישראל מנקודת מבטו ענה לי כי הוא רואה בנו, תושבי מדינת ישראל את המנוסים והמומחים ביותר בתחום הודות להתמודדויות וההתרחשויות העוברות עלינו באופן יומיומי בתוקף היותנו אזרחי ישראל.

אני מעביר הרצאות בנושא התמודדות במצבי אסון והמשכיות עסקית בכל רחבי העולם אומר Leo, אולם כשמדובר בביקור בישראל איני רואה את עצמי מעביר "עוד" הרצאה. אני מתייחס לביקור כאל ועידה עם מומחים בעלי ניסיון וידע רב ולכן אני מאמין שהמשתתפים ישלבו אותי בבניית התהליך החל מהשלב של האזעקה הראשונית ועד לאחר ההתרחשות. לדבריו, השילוב בין הניסיון המקצועי שלו לבין הניסיון היומיומי שלנו כאן בישראל הוא מאוד מיוחד. מגוון הטכנולוגיות היום, מציע לנו אין ספור פתרונות על מנת להיערך לכל אירוע שיקרה, אולם חשוב לדעת כיצד לעשות בהן שימוש. לדעתו, לא רק שהשוק הישראלי אינו רחוק ממקבילו האמריקאי, אלא שהוא אפילו עולה עליו בכמה וכמה תחומים.

לדבריו של Leo, כשמדברים על הערכות לשם המשכיות עסקית, יש להביא בחשבון את המקרים הפשוטים ביותר, לא מדובר בהערכות לפצצה גרעינית בלבד אלא גם בהערכות של פריצה למחשב, קריסת מערכות תשתית, גניבת חומר מסווג, ועד להתרחשויות הדרמטיות ביותר.

"הפעם האחרונה שהעברתי הרצאה בנושא בישראל הייתה בשנת 1992 , סמוך לסיום מלחמת המפרץ ואני מאוד מתרגש לחזור ולהרצות על הנושא בארץ במיוחד נוכח המצב הביטחוני המתדרדר והאיומים הרבים מצד גורמים עוינים בכל רחבי העולם" אומר Leo.

בחודש ינואר, יעביר Leo סמינר בן יומיים מטעם חברת LOGTEL בנושא הערכות למצבים חריגים והתאוששות עסקית. לדברי ד"ר ז'אק בן סימון, מייסד ונשיא חברת LOGTEL, ההחלטה לקיים סמינר ייחודי זה אשר משלים את מערך הסמינרים הקבוע של החברה, עלתה בהתחשב בהתרחשויות האחרונות בתחום הביטחון בארץ. "אנחנו כחברה מובילה בתחום של רשתות תקשורת מחשבים לא יכולים להרשות לעצמנו לדלג על תחום הישרדות תשתיות המחשוב וטלקומוניקציה, במיוחד לאור כל מה שקרה, בין אם זה אירועי 11 בספטמבר או מלחמת לבנון השנייה ובין אם זה כל הניסיונות הבלתי פוסקים לפגוע בתשתיות במדינה".

לסיכום אומר דר' בן סימון: "זוהי הזדמנות ייחודית שספק רב אם תחזור על עצמה לדלות ידע ממאגר בלתי נלאה בתחום. Leo Wrobel הוא אחד המומחים המובילים בעולם בתחום ואני מאמין שעל כל ארגון המכבד עצמו ורוצה להבטיח את המשך קיומו תוך כדי שמירת רווחיות ויתרון תחרותי ברור, להגיע וללמוד מהמאסטר העולמי בנושא".

אבי שוסהיים הוא מנהל קשרי לקוחות חברת LOGTEL