
*בתגובה על "מגדל השן" מאת: מורן שריר (גלריה "הארץ" 22.1)
פורסם: 29.1.21 צילום:
בעשורים האחרונים הפכה תל אביב לעיר עולם. מנווה צדק ואחוזת בית, דרך העיר הלבנה וגורדי השחקים של 2020, תל אביב הולכת ומתכערת. ציפוף העיר תוך התחדשות עירונית אמיתית הוא צו השעה, בשל המחסור בשטח. העלייה לגובה הפכה מזמן לכורח, אך מדוע נדמה למתבונן כי הכלל: גזור – העתק – הדבק הוא המנחה את מרבית אדריכלי המגדלים ?
יתר על כן: גם מתכנן המחוז, מהנדס העיר ומתכנני העיריה אינם רשאים לרחוץ בניקיון כפיים: מדוע לא ינסו לעצב מדרג יורד ותואם-סגנון בין המגדל לסביבתו הקרובה והרחוקה ? האם רק לאדריכל האחריות הבלעדית לכשל התכנון בהתאם לשאיפות מקסום הרווח של היזם ?
אבנר ישר טועה ומטעה בסוברו כי השפעת מגפת הקורונה על ענף המשרדים תהיה שולית ומזערית. אפילו בדוגמה שנתן: חברה בת 100 עובדים 40 מהם עובדים מהבית, תמשיך להזדקק ל 60 עמדות עבודה. ישר הגזים 30 אחוז פחות !. אין ספק שענף המשרדים יצטמק ויתכווץ, וכבר היום חובה להסב מגדלי משרדים בתכנון ובהקמה לשילוב דירות קטנות ובינוניות לזוגות צעירים וזכאי דיור ציבורי. כנ"ל ביחס לקומות משרדים מתפנות.
פעולה זו תסייע להחייאת רובעי התעסוקה לשעות הלילה וסופי השבוע ונמצאנו נשכרים.

*הכותב דניאל מורגנשטרן – יועץ סביבתי ומתכנן אורבני, חבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות

מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: בנייה חדשנות מורשת תרבותית ערים כחמות תכנון אורבני