שוק התעסוקה עבר שינוי עם התפרצות נגיף הקורונה ועם תחילתו של המשבר הכלכלי הגלובלי בעקבות המגפה. המאמר ידון בהשפעות שמאל המשבר הכלכלי על הערכת שביעות רצון בעבודה ועל האתגרים הניהוליים של ארגונים בתקופה זו
פורסם: 5.10.20 צילום: יח"צ
התפרצות נגיף הקורונה ברחבי העולם והמשבר הכלכלי שנגרם בעקבות כך, יצרו שינוי ברוב תחומי החיים ובין היתר גם בשוק התעסוקה ומושגיו. אוכלוסיית העולם חוותה באופן ניכר את השינויים שהתחוללו בכלכלה ובשוק העבודה, כמו למשל: מעבר לעבודה מהבית, עבודה בקפסולות, יציאה לחופשות ללא תשלום, פיטורים, תחושת אי בהירות כלפי העתיד ועוד. שינויים אלו היו קיצוניים ומשמעותיים עבור האדם העובד של שנת 2020. מכאן עולות השאלות הבאות: מהן תחושותיהם של העובדים בעקבות שינויים קיצוניים אלו? איך מנהלים בפירמות פעלו למען הכפיפים שלהם? האם פירמות הצליחו לפתור את הקשיים הארגוניים ולהתמודד עם האתגרים שעלו תוך כדי משבר זה? האם פירמות הצליחו לתת מענה הולם לעובדים ובו בעת גם לפעול בצורה עסקית נכונה? כיצד נמדדת שביעות רצונם של העובדים בעבודה בעת כמו זו? וכיצד אנחנו יכולים לסייע דווקא בימים אלו להתמודד עם אתגר זה.
מהי שביעות רצון בעבודה?
המושג שביעות רצון בעבודה בבסיסו נעוץ בעובדה כי הוא משתנה עמדתי, כאשר מרבית המחקר מתייחס להערכת שביעות רצון כללית כלפי העבודה, הנמדדת לפי מידת סיפוקם של אנשים מעבודתם וביחס להשפעתם של מאפייני עבודה ומשתני עניין שונים, כגון: ביטחון תעסוקתי, הכנסה גבוהה, הזדמנויות קידום, עבודה מעניינת, עצמאות בעבודה, קשר טוב עם ההנהלה, קשר טוב עם אנשים אחרים בעבודה ועוד. חשוב לציין כי שיפוט והערכה בנוגע למידת שביעות רצונו של העובד בעבודה נבדל בהערכות הפרט ובהערכות אחרות הנוגעות למאפייני עבודה, וכן, ניתן להבחין כי שביעות רצון בעבודה משתנה בין אנשים מסיבות שונות ומגוונות. ההערכה עשויה להשתנות בין נקודות זמן, מקצועות ועיסוקים, מדינות, מצב כלכלי-מדיני, זמינות משרות בשוק התעסוקה, הבדלים בין דוריים, מגדריים, תרבותיים-חברתיים ועוד. כך למשל ניתן לראות כיצד הכלכלה יכולה להשפיע על שינויים ברמת החשיבות של מאפייני העבודה המנבאים שביעות רצון בעבודה.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה
משברים כלכליים משפיעים על סדר החשיבות של מאפייני העבודה אשר מגדילים את תחושת שביעות הרצון בעבודה. מאפיין עבודה בולט שחשיבותו עולה בעתות של משברים כלכליים הוא ביטחון תעסוקתי. הסוציולוג Arne Lindeman Kalleberg בספרו משנת 2011 מתאר כי עד סוף “השפל הגדול” שהתרחש בשנת 1929, רוב השכר במשק לא היה יציב כלל ויתרה מכך, לא הייתה תחושת ביטחון ברוב המשרות בשוק העבודה. במהלך משבר זה, עבודה טובה הייתה עבודה אשר סיפקה די כסף בכדי להמשיך להתקיים, “לשרוד”. באופן דומה גם במהלך המשבר הכלכלי העולמי (“המיתון הגדול”) שהתרחש בשנים 2008-2009, אמות המידה להערכת העבודה התבססו על משרות אשר סיפקו שכר משביע רצון ותנאים נלווים כמו ביטוח בריאות. בנוסף, משבר זה הביא לעליית שיעור האבטלה ובכך, הפחית באופן משמעותי את הביטחון התעסוקתי בשוק העבודה. דבר אשר הוביל לעלייה בחשיבותו של הביטחון התעסוקתי בקרב האוכלוסייה, זאת לעומת תקופות של יציבות כלכלית בהן הערכת העבודה של הפרט מבוססת בעיקר על סמך מאפייני עבודה כמו: עבודה מעניינת, מימוש עצמי, תחושת עצמאות בעבודה וביטוי יכולות וכישורי העובד ועוד. מחקר חוצה מדינות בכ-37 כלכלות-פוליטיות ברחבי העולם מצא כי הביטחון התעסוקתי הוא הגורם החשוב ביותר לשביעות רצון בעבודה עבור האוכלוסייה הכללית בכל המדינות, לעומת המשתנה קשרים עם אנשים אחרים שהוא הגורם המשמעותי ביותר עבור אוכלוסיית המועסקים ברוב המדינות.
נראה אפוא שהכלכלה העולמית העכשווית מבוססת באופן משמעותי על זמניות ובכך, מאלצת באופן טבעי את החברה ואת הפרטים בה להסתגל לשינויים כלכליים מהותיים. כלכלה בת זמננו משפיעה על החברה באופן ישיר, תחום מרכזי וחשוב ביותר בו מצטלבות דרכן של הכלכלה והחברה הוא שוק העבודה. על כן לנוכח ממצאים אלו, ראוי לבחון כיצד שוק העבודה יפעל החל מעת זו בה עלינו לשמור על ריחוק חברתי מחד, ומאידך ידוע לנו שהמנבא החזק ביותר לשביעות רצון בעבודה בקרב האוכלוסייה העובדת, גם לאחר משברים, הוא הקשרים עם העמיתים בעבודה? האם יתחוללו שינויים נוספים בעקבות משבר הקורונה? כיצד יוצרים תחושת ביטחון תעסוקתי בשוק העבודה שאינו יציב? האם המדינה מסוגלת ליצור תחושת ביטחון תעסוקתי בקרב האוכלוסייה הכללית? האם פירמות מצליחות להתמודד עם אתגריו השונים של המשבר – הן במישור העסקי והן במישור החברתי של הארגון?
אין ספק כי ניצבים אתגרים רבים עבור הנהלות של פירמות רבות במשק בעקבות התפרצות נגיף הקורונה והשלכותיה. ראוי לבחון מנקודת המבט של מנהל/ת האם אני מעניק/ה תחושת ביטחון לעובדים/ות שלי? איך אני מצליח/ה לתת מענה על הצורך החברתי של העובדים/ות למרות המציאות החדשה של עבודה מהבית או עבודה בקפסולות? איך אני מגיב/ה לשינוי הארגוני שנכפה עליי? איך יוצרים שינוי ארגוני בריא עבורי כמנהל/ת, עבור כפיפיי ועבור הארגון לנוכח תקופה זו? לאחר חודשי מחקר ועבודה מרובים הצלחנו להגיע לנוסחה הנכונה. אנחנו מציעים שירות אשר יוכל לסייע לך כמנהל/ת אשר מתמודד/ת עם ההשלכות החברתיות והעסקיות של המשבר. נוכל להתאים יחד איתך תוכנית מקצועית התואמת לצרכים הארגוניים שעולים בימים אלו.
*הכותבת היא מנהלת לקוחות ויועצת לניהול בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות' pasher.co.il
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: אסטרטגיה גיוס עובדים משאבי אנוש
