
יש לחתור להתחדשות עירונית אמיתית, כעדיפה על שכונות חדשות על קרקע בתולית
פורסם: 17.5.20 צילום: shutterstock
ראשת מנהל התכנון במשרד האוצר, דלית זילבר במתקפת בעתה: החשש שמנהל התכנון יחזור למשרד הפנים, ומה שלא פחות חמור בעיניה: מכונת התכנון הלאומי בראשה היא עומדת נפגעה ממגפת הקורונה, ולמעשה נעצרה, כמעט לחלוטין. במכתבה למנכ"ל האוצר ולנציב שרות המדינה קובלת זילבר כי התוכנית האסטרטגית לדיור למגורים לשנת היעד 2040 נעצרה. אפילו הותמ"ל (הועדה לתכנון מתחמים לדיור), גוף שהוקם כעוקף חוק התכנון והבניה, תצליח לאשר עד לסוף השנה רק 40,000 יחידות דיור במקום 80,000.
הייתכן שמעז יצא מתוק ? העצירה, הבלתי מתוכננת של מוסדות התכנון בשל מגפת הקורונה, עצרה את ענף הבנייה ברובו המכריע, פוגעת אנושות במשקי הבית, בכיסם של רבים מרוכשי הדירות ומהשוכרים, בין בכוח ובין בפועל: הייתכן שעשתה גם טוב? התשובה חיובית.! בראש ובראשונה לסביבה !
שר האוצר היוצא משה כחלון ויו"ר מטה הדיור הקודם אביגדור יצחקי, וממשיך דרכו זאביק ביילסקי, הובילו תוכנית אסטרטגית לדיור לשנת יעד 2040 שהניפה בראש התורן דגל של 2.6 מיליון יחידות דיור, בעוד אשר הביקוש החזוי בפועל ע"י המועצה הלאומית לכלכלה לשנת היעד אינו עולה על 1.46 מיליון יח"ד !!! ביקוש זה נגזר משיעור של 50,000 התחלות בנייה לשנה, כאשר בשנים שקדמו ל 2019 לא הגיעו התחלות הבנייה אפילו למספר זה.
הנימוק לקביעת יעד מוטרף וחסר כל בסיס מקצועי היה: ממילא לא נצליח לממש את כל התוכניות, לכן צריך להכין תכנון עודף של % 75 . יתרה מזאת: הוקם גוף תכנוני חדש דורסני – הותמ"ל, עוקף חוק התכנון והבנייה כקודמיו (ול"ל, וד"ל , ות"ל). כתוצאה מפעולות התכנון הבהולות הגיעה מדינת ישראל ערב עצירת התכנון לצבר אדיר ממדים של תוכניות מאושרות ל 850,000 יחידות דיור, המספיקות ל 17 שנים לענף הבניה למגורים. זאת ועוד: חלק הארי של התוכניות תוכננו על שטחים פתוחים, על קרקע חקלאית של מושבים וקיבוצים, לבנייה רבעים ושכונות פרבריות מרוחקות מישוב עירוני וממרכזי ערים ועיירות.
מגפת הקורונה סגרה את אזרחי ישראל במפתן דירותיהם, השביתה כמעט כליל את התנועה המוטורית (כתוצאה חל שיפור ניכר באיכות האוויר), השכיחה את תלאות הגודש בדרכים, והחזירה את הישראלי לתובנה חדשה – ישנה של השימוש ברגליו כאמצעי תעבורה יעיל, בריא ואפילו די מהיר. כתוצאה נשמעות לאחרונה זמירות חדשות באפליקציית הזום המחייבות חשיבה מחודשת על תכנון עירוני בכלל ועל תכנון תחבורה פוסט-קורנה בפרט.
התובנה שאסור לחזור למצב הקודם של פירבור שכונות, ישובים וערים; יש לבטל תוכניות שאינן צמודות דופן, אשר מרחיקות את מרכזי הכובד של רבעים חדשים מהמרכז ההיסטורי, לו רק מכורך לשוב ולהשתמש בתחבורה ציבורית. יש לחתור להתחדשות עירונית אמיתית, כעדיפה על שכונות חדשות על קרקע בתולית.
זו הזדמנות פז להחזיר אל שולחן התכנון תוכניות ענק, פירות בוסר של עידן התכנון המוטרף. תוכנית שדה דב, תוכנית צפון מערב תל אביב תא/ 3700 , מתחם חוף התכלת בהרצליה, מתחם פי גלילות ברמת השרון ותוכנית על מחוזית תע"ש השרון ל 49,000 יח"ד במקומה יש להכריז על 7,400 הדונם כפארק מטרופוליני לערי דרום השרון, במקביל לפארק אריאל שרון (חיריה). כך נזכה לסביבה משופרת, ופחות מופרת !

* הכותב דניאל מורגנשטרן –יועץ סביבתי ומתכנן אורבני, יו"ר ועדת הביקורת (הפורש) באיגוד המתכננים, וחבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות

מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: איכות הסביבה ערים חכמות