הסקר החברתי 2013 בנושא תעסוקה: להלן לקט נתונים מתוך הסקר האחרון כפי שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
פורסם: 15.1.14 צילום: shutterstock
בשנת 2013 בקרב ישראלים בני 20 ומעלה
1. עלייה בשיעור התעסוקה במגזר החרדי בשנים האחרונות:
° בשנת 2013 שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים בגיל 64-25 עמד על 56%, לעומת 50%-40% בשנים 2011-2002.
° בקרב הנשים החרדיות, החל מ-2012, ניכר זינוק בשיעור התעסוקה והוא הגיע ל-68% בשנת 2013, לאחר שבשנים 2011-2002 הוא נע סביב 50%.
2. גם בקרב הנשים הערביות חלה עלייה בשיעור התעסוקה, ובשנת 2013 הוא הגיע ל-33%. כלומר, אחת מתוך שלוש נשים ערביות בגיל 64-25 הייתה מועסקת בשנים 2012 ו-2013, לעומת שיעור התעסוקה בשנים 2011-2002 שנע בין 16% ל-25% בלבד.
3. בקרב כלל המועסקים 38% דיווחו שהיו 'מרוצים מאוד' ו-48% דיווחו שהיו 'מרוצים' מעבודתם.
מבין משלחי היד השכיחים, שיעורים גבוהים יחסית של 'מרוצים מאוד' מעבודתם נמצאו בקרב מרצים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה (85%), גננות ומורים בבתי ספר (57%), מזכירות מנהליות ועובדי מזכירות (56%) ומנכ"לים (51%). לעומת זאת, שיעורים נמוכים יחסית של 'מרוצים מאוד' מעבודתם נמצאו בקרב מאבטחים (20%), נהגים (19%), מטפלים סיעודיים (16%) ועובדי ניקיון (15%).
4. 56% מהמועסקים היו מרוצים מהכנסתם מהעבודה: 10% 'מרוצים מאוד' ו-46% 'מרוצים'. 28% היו 'לא כל כך מרוצים' ו-15% 'בכלל לא מרוצים' מהכנסתם מהעבודה.
5. ל-56% מהמועסקים 'אין חשש כלל' לאבד את מקום עבודתם בשנה הקרובה, ל-28% מהמועסקים יש 'חשש קטן', ל-9% יש 'חשש גדול' ול-4% יש 'חשש גדול מאד'.
6. 37% מהמועסקים התקשו לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק הבית. 12% מכלל המועסקים הרגישו עניים בשנה האחרונה (כ-400 אלף מועסקים).
הסקר החברתי הוא סקר שנתי שוטף, המספק מידע על תנאי החיים של האוכלוסייה הבוגרת בישראל ועל רווחתה, והבוחן את עמדות הפרטים לגבי היבטים שונים של חייהם. הסקר נערך על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים ינואר-דצמבר 2013. במסגרתו רואיינו כ-7,400 איש בני 20 ומעלה מכל רחבי הארץ, המייצגים כ-5 מיליון איש בגילים האלה.
הסקר החברתי עסק בשנת 2013 ברווחת האוכלוסייה בישראל – מדידה רב ממדית של העוני.
במסגרת נושא התעסוקה בסקר החברתי, נשאלים המשיבים: האם הם מועסקים, על הפעילות העיקרית של מקום העבודה (הענף הכלכלי), העיסוק (משלח יד), מעמד בעבודה (שכיר או עצמאי), שביעות רצון מהעבודה ומההכנסה, חשש לאבד את מקום העבודה, משך זמן ההגעה לעבודה, סיבות לתעסוקה חלקית ועוד.
נושאי תעסוקה נחקרים בלמ"ס באופן שוטף בסקר כוח אדם. להבדיל מסקר כוח אדם, בסקר החברתי הדגש ניתן על עמדות של מועסקים ועל מאפיינים שהם מעבר למאפיינים הדמוגרפיים הבסיסיים.
ההבדלים באומדנים של האוכלוסייה ותכונות כוח העבודה בין סקר כוח אדם לסקר החברתי, נובעים מהבדלים בהגדרות של האוכלוסיות הנחקרות בשני הסקרים.
שיעורי תעסוקה
באוכלוסייה היהודית, שיעורי התעסוקה בקרב בני 64-25, נמצאים במגמת עלייה לאורך השנים. בשנת 2013, 85% מהגברים היהודים בני 64-25 היו מועסקים לעומת 78% בשנת 2002. בשנת 2013, 79% מהנשים היהודיות בגיל 64-25 היו מועסקות, לעומת 66% ב-2002.
במגזר החרדי, שיעורי התעסוקה בקרב גברים בני 64-25, בשנים 2011-2002 נעו בין 40% ל-50%. החל מ-2012, ניכרת עלייה בשיעור התעסוקה של גברים חרדים והוא הגיע ל-56% בשנת 2013. בקרב הנשים החרדיות, שיעורי התעסוקה בשנים 2011-2002 היו בסביבות 50%, והחל מ-2012, ניכר זינוק בשיעור התעסוקה בקרב החרדיות והוא הגיע ל-68% בשנת 2013.
בהחלטת ממשלה מס' 1994 משנת 2010 נקבעו יעדי ממשלה לשנת 2020, לפיהם הוצב שיעור של 63% תעסוקה לחרדים, גברים ונשים, בגיל 64-25. מהנתונים עולה כי שיעור התעסוקה של הנשים החרדיות עבר את הרף שהוצב (68% מועסקות).
באוכלוסייה הערבית, שיעורי התעסוקה בקרב גברים בני 64-25, בשנים 2013-2002 נעו בין 65% ל-75%. בקרב הנשים הערביות בנות 64-25, שיעור התעסוקה בשנים 2011-2002 נע בין 16% ל-25%. החל מ-2012, ניכרת עלייה בשיעור התעסוקה של הנשים הערביות ובשנת 2013, שיעור התעסוקה שלהן הגיע ל-33%. כלומר, אחת מתוך שלוש נשים ערביות בגיל 64-25 מועסקת.
יעד הממשלה שהוצב לשנת 2020 לערבים בגיל 64-25 הנו שיעור תעסוקה של 78% לגברים, ושיעור של 41% לנשים. שיעור התעסוקה בקרב גברים ערבים הגיע ל-75% בשנת 2013 – קרוב ליעד שהוצב לשנת 2020. ואולם שיעור התעסוקה בקרב נשים ערביות עדיין נמוך יחסית (33% בשנת 2013).
אינם בכוח העבודה, אך מעוניינים לעבוד
30% מבני 64-25 שאינם בכוח העבודה, מעוניינים לעבוד – 32% מהגברים ו-29% מהנשים.
26% מהחרדים בגיל 64-25 שאינם בכוח העבודה, מעוניינים לעבוד – 22% מהגברים החרדים ו-32% מהנשים החרדיות.
28% מהערבים בגיל 64-25 שאינם בכוח העבודה, מעוניינים לעבוד – גברים ונשים בשיעור זהה (28%).
54% מהנשים הערביות שמעוניינות לעבוד, ציינו כי הסיבה העיקרית לכך שאינן מחפשות עבודה היא בגלל שהן מטפלות בבני משפחה או במשק הבית.
שביעות רצון מהעבודה
86% מהמועסקים מרוצים מעבודתם (38% 'מרוצים מאוד' ו-48% 'מרוצים'), 10% 'לא כל כך מרוצים' ו-4% 'בכלל לא מרוצים' מעבודתם. 85% מהגברים מרוצים ו-88% מהנשים מרוצות מעבודתן. שכירים ועצמאים מרוצים מעבודתם בשיעור דומה. 88% מהמועסקים היהודים ו-71% מהמועסקים הערבים מרוצים מעבודתם.
מבין משלחי היד[1] השכיחים, שיעורים גבוהים של שביעות רצון גבוהה מהעבודה ('מרוצים מאוד') נמצאו בקרב מרצים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה (85%), גננות ומורים בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים (57%), מזכירות מנהליות ועובדי מזכירות (56%) ובקרב מנכ"לים (51%). שיעורים נמוכים יחסית נמצאו בקרב מאבטחים (20%), נהגים (19%), מטפלים סיעודיים (16%) ועובדי ניקיון (15%).
שביעות רצון מההכנסה
56% מהמועסקים מרוצים מהכנסתם מהעבודה (10% מרוצים מאוד ו-46% מרוצים), 28% לא כל כך מרוצים ו-15% בכלל לא מרוצים.
59% מהגברים ו-53% מהנשים מרוצים מהכנסתם מהעבודה. אין הבדל בין שכירים לעצמאים בשיעור המרוצים מהכנסתם. 57% מהמועסקים היהודים ו- 49% מהמועסקים הערבים מרוצים מהכנסתם.
מבין משלחי היד השכיחים, שיעורים גבוהים של שביעות רצון מההכנסה ('מרוצים מאוד' ו'מרוצים') נמצאו בקרב מפתחי תכנה ומנתחי יישומים (84%), מנהלים אדמיניסטרטיביים ומנהלי מכירות, שיווק ופיתוח (74%), עורכי דין (73%), מרצים באוניברסיטאות ובמוסדות להשכלה גבוהה (70%) ובקרב טבחים ושפים (70%). שיעורים נמוכים יחסית של שביעות רצון מההכנסה נמצאו בקרב נהגים (42%), מפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית (40%), עובדי ניקיון (40%) ומטפלים סיעודיים (32%).
ביטחון תעסוקתי
חשש מאבדן העבודה: לשאלה 'האם יש חשש שלא תהיה לך עבודה בשנה הקרובה?' השיבו 56% מהמועסקים 'אין חשש כלל', 28% השיבו 'חשש קטן', 9% השיבו 'חשש גדול' ו- 4% השיבו 'חשש גדול מאוד'. השאר לא ידעו להעריך.
ל-14% מהגברים ול-11% מהנשים, היה 'חשש גדול' או 'גדול מאוד' שלא תהיה להם עבודה בשנה הקרובה. לעצמאים היה 'חשש גדול' או 'גדול מאוד' לאבד את עבודתם יותר מאשר לשכירים: 19% לעומת 12%, בהתאמה. מועסקים ערבים חששו יותר ממועסקים יהודים: 21% מהערבים ו-12% מהיהודים חששו לאבד את עבודתם בשנה הקרובה.
מבין משלחי היד השכיחים, כמעט רבע (24%) מהעובדים הבלתי מקצועיים (למעט עובדי ניקיון) חששו או חששו מאוד שלא תהיה להם עבודה בשנה הקרובה. הדבר נכון גם לגבי 19% מעובדי הניקיון, 18% מהעובדים המקצועיים בתעשייה, בבינוי ובחקלאות ועובדים מקצועיים אחרים, ושיעור דומה מעובדי שירות לקוחות. לעומת זאת, במשלחי היד הבאים נמצא שיעור גבוה של מועסקים שחשו ביטחון תעסוקתי גבוה: 84% מהרופאים, 79% מהאחיות, 73% מהמורים בבתי הספר העל-יסודיים, ו-71% מהעובדים הפרה-רפואיים (למעט אחיות), אינם חוששים כלל שלא תהיה להם עבודה בשנה הקרובה.
סיכוי למצוא עבודה חדשה
51% מהמועסקים העריכו כי אם יאבדו את מקום עבודתם, יש להם סיכוי גדול או אף גדול מאוד למצוא עבודה אחרת ברמת ההכנסה הנוכחית לפחות. 40% העריכו את סיכוייהם כקטנים או שאין סיכוי כלל שימצאו עבודה אחרת. 3% דיווחו כי לא יחפשו כלל עבודה אחרת ו-6% לא ידעו להעריך. 63% מהמועסקים בני 44-20 העריכו שיש להם סיכוי גדול מאוד או גדול למצוא עבודה אחרת, לעומת 37% בקרב מועסקים בני 64-45.
משלחי יד שהעובדים בהם הרגישו שיש להם סיכוי גבוה מאוד או סיכוי גבוה למצוא עבודה אחרת אם יאבדו את מקום עבודתם נמצא בקרב מלצרים וברמנים (76%), רופאים (75%), אחיות (72%) טבחים ושפים (68%) ובקרב מפתחי תכנה ומנתחי יישומים (67%).
לעומת זאת, נמצא שיעור גבוה של עובדים שהעריכו שסיכוייהם קטנים או שאין להם סיכוי כלל למצוא עבודה אחרת אם יאבדו את עבודתם בקרב עובדי ניקיון (57%), מאבטחים, נהגים, ומפקחים על תחזוקת בניינים ועל עבודות משק בית (54%).
תעסוקה ומצב כלכלי
37% מהמועסקים התקשו לכסות את כל ההוצאות החודשיות של משק ביתם. 12% מכלל המועסקים הרגישו עניים בשנה האחרונה (כ-400 אלף מועסקים). 11% מהמועסקים היהודים ו-23% מהמועסקים הערבים הרגישו עניים בשנה האחרונה.
28% מעובדי הניקיון, 24% מהמטפלים הסיעודיים ו-20% מהמאבטחים הרגישו עניים בשנה האחרונה.
בקרב בני 64-25 במשקי בית שבהם שני בני הזוג אינם עובדים – 28% הרגישו עניים, במשקי בית שבהם אחד מבני הזוג עובד – 21% הרגישו עניים ובמשקי בית שבהם שני בני הזוג עובדים – 9% הרגישו עניים.
החל משנת 2013 מתפרסמים נתונים של מועסקים לפי סיווגים חדשים של ענף כלכלי ומשלח יד. לסיווג החדש של משלח יד ראו: הסיווג החדש של משלחי יד
הגדרות
שיעור תעסוקה: אחוז המועסקים בקרב האוכלוסייה, בהתאם לקבוצת הגיל המצוינת.
מועסקים: אנשים שעבדו בשבוע הקובע בעבודה כלשהי תמורת שכר, רווח או תמורה אחרת; כל העובדים בקיבוצים; בני משפחה שעבדו ללא תשלום; אנשים שנעדרו זמנית מעבודתם וחיילים בשירות קבע בצה"ל (עד לסוף 2011, להבדיל מסקר כוח אדם, בסקר החברתי אנשי צבא קבע נכללים בין המועסקים).
אינם בכוח העבודה: אנשים שלא עבדו בשבוע הקובע, ולא חיפשו עבודה באופן פעיל בארבעת השבועות שקדמו לשבוע הקובע.
[1] אוכלוסיית הסקר החברתי היא האוכלוסייה הקבועה של מדינת ישראל, המבוססת על מרשם התושבים. הנתונים אינם כוללים עובדים זרים. עובדים זרים בתחומים השונים (מטפלים, עובדים בחקלאות וכו') אינם נכללים באוכלוסיית הסקר.
לסיווג החדש של משלח יד ראו: הסיווג החדש של משלחי יד.
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה ניהול משאבי אנוש פיתוח אישי קריירה תרבות ארגונית
