במפגש דנו בכירי ענף הסביבה בארץ במרשם הפליטות וההעברות (PRTR) וכן בחובת הדיווח אל מול הדיווח הוולונטרי של חברות במשק
צילום: shutterstock פורסם: 25.7.14
השבוע (21/7/14) השתתפתי בפורום מנהלי איכות הסביבה ה- 14. הפורום מאורגן על ידי קבוצת הייעוץ AVIV AMCG, "אורית נבו אסטרטגיה תקשורתית וסביבתית" והמכון לעסקים, סביבה וחברה באוניברסיטת תל אביב. הפורום מאגד את מנהלי איכות הסביבה ומקבלי ההחלטות המובילים בתחום, מתכנס אחת לרבעון ומהווה את הבמה העכשווית לדיון מקצועי ומשמעותי בהתפתחויות האחרונות בתחום הקיימות, בדגש על יישום במגזר העסקי.
ד"ר אוהד קרני, מאגף המדיניות במשרד להגנת הסביבה, אמר כי "חוק מרשם הפליטות והעברות לסביבה הוא ציון דרך חשוב בנוגע להנגשת המידע לציבור. חובת הדיווח מתייחסת לכל אתר ומתקן שיש לו השפעה משמעותית על הסביבה מבחינת הפליטות ההעברות וההזרמות שלו". ואכן, החל משנת 2013 החלו במשרד להשתמש בכלי נוסף, הנקרא "דירוג הציות הסביבתי". כלי זה מתאר את דירוג רמת העמידה של חברות בתקנים סביבתיים.
בספטמבר הקרוב המשרד להגנת הסביבה מתכוון להשיק את "מדד הסיכון הסביבתי המשולב" – מדד אשר מנסה לתת הערכה של עצם הסיכון הסביבתי, ולא רק משקף את העמידה של החברות באיכות הסביבה. המדד מבוסס על מדד ה-Opera הסביבתי הבריטי, שהוא כלי להערכת סיכונים של מפעלים. המדד מורכב ממכפלה של שני מרכיבים: רכיב ההשפעה הסביבתית ורכיב ההתנהלות הסביבתית. רכיב ההשפעה הסביבתיתכולל בתוכו את הפליטות לסביבה, החומרים המסוכנים שהמפעל מנהל והרגישות המיקום הפיזי של המתקן. רכיב ההתנהלות הסביבתית כולל היבטים של ניהול סביבתי אקטיבי, דיווח סביבתי של החברה וכן נתונים אודות "דירוג הציון הסביבתי" אשר תואר לעיל.
החברות שנכללות במדד זה מדורגות האחת מול השנייה, והמשרד להגנת הסביבה יפרסם את הנתונים וכן דירוג של החברות הציבוריות והממשלתיות. המדד בעצם מהווה תמריץ נוסף עבור החברות להשתפר ולהפחית את הנטל הרגולטורי אשר מוטל עליהן, ומאפשר גם לרגולטור עצמו להשתפר – מכיוון שהוא יאפשר לו לתעדף את משאביו ואת אמצעי הרישוי, האכיפה והבקרה שלו. תדירות חובת הדיווח של כל מתקן עתידה להיקבע על פי מדד זה, ואולי בהמשך גם האגרות שייגבו מהמתקן יקבעו על בסיס מדד מסוג זה.
על פי אורית נבו, יועצת תקשורת, אסטרטגיה וסביבה, החששות העיקריים של החברות כאשר מרשם הפליטות וההעברות (PRTR) נכנס לתוקף, היו מדיון ציבורי וביקורת ציבורית, וכן מתחרות. לכך הוסיפה גלי גלט שמחי,מנכ"ל AVIV AMCG תשתיות וסביבה, באמרה כי אחד החסמים המרכזיים כיום עבור החברות, הינו דעת הקהל.
על פי ד"ר ורד בלאס מאוניברסיטת ת"א, דיווחים וולונטריים הם חשובים, מכיוון שהם מאפשרים לחברות להראות לציבור נתונים חיוביים אודותיהם ולזכות ביתרון על פני המתחרים. המלצתה הינה להתחיל מדיווח אודות נתונים קיימים, ובהמשך לבנות תכנית עבודה שתכלול את הרחבת מאגר הנתונים והכנסתם לדיווח. בחירת קהל היעד המתאים לדיווח הינו החלק החשוב ביותר, מכיוון שהוא מכתיב את סוג, מבנה ותוכן הדיווח.
ואכן, בבואן של החברות להיערך לקראת תהליך של דיווח, עליהן לשים לב לכמה כיווני היערכות מרכזיים, כפי שהסבירה מיכל גרוסמן, מנהלת צוות מדיניות סביבתית ב-AVIV AMCG:
- היערכות פנימית, הכוללת זיהוי ראשוני של דרישות הרגולציה בהתאם לאופי הפעילות של המפעל, איסוף נתונים משולב (ניהול ידע ארגוני), מוכנות לקראת יצירת פלטפורמה לשיפור ביצועים במפעל (לאור חשיפת הנתונים).
- היערכות מול הרגולטור, הכוללת קיום דיאלוג עמו תוך חידוד ההתאמות הספציפיות הנדרשות מהמפעל, וכן מתן מידע היקפי ככל הניתן, אשר יאפשר לו להתאים את ההנחיות לאופי המפעל ולגודלו.
- היערכות מול הציבור, הכוללת יצירת פלטפורמה להידברות ישירה מולו, מול התקשורת ומול גופים ירוקים גם יחד, תוך מתן כלים להבנת המידע בהקשר הרחב שלה (ביחס לגודל הפעילות המפעלית לדוגמא).
לסיכום, במידה ואתם שואלים את עצמכם: "אז מה יצא לי מזה?" (מעבר לעובדה שמדובר בכלי אכיפתי כמובן), הנקודות המרכזיות שעלו מתוך המפגש הנוכחי היו מעודדות ואופטימיות, וכללו: שיפור ביצועים, צמצום עלויות, יכולת השוואה טובה יותר למתחרים, הנגשת המידע לציבור ושיפור דעת הקהל כתוצאה מכך, ועוד.
(לחץ להגדלה)
*הכותבת הינה יועצת ארגונית בקבוצת "ד"ר עדנה פשר ושות', יועצים לניהול בע"מ", ואחראית על תחום הייעוץ בנושא "אחריות תאגידית" www.pasher.co.il
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה תרבות ארגונית
