מה אתם יודעים על לקוחות שלא מבקרים אתכם בתערוכות?

מאת: יצחק שלו

פורסם ב 11 פבר 2018 / אין תגובות

אין תגובות

בישראל, מדובר על אוכלוסייה של 800,000 איש

פורסם: 5.2.18 צילום: shutterstock

תערוכות וירידים היו ויהיו המקור הראשון במעלה להזדמנויות עסקיות. במידה רבה הם מממשים את העיקרון הדמוקרטי-חברתי-כלכלי של הזדמנות שווה לכולם.

כך בעיקרון. בפועל, העובדה, שאין מרכז תערוכות בעולם, שעונה על כל צרכי האנשים עם מוגבלויות, מעמידה את העיקרון הדמוקרטי הנ"ל במבחן קשה.

מדוע?

משום שלמעלה מ – 220 מיליון איש ברחבי העולם מבקרים מדי שנה בתערוכות בעולם. כ – 6 מיליון חברות וצוותיהן מציגות מדי שנה בתערוכות בעולם. אם נצא מהנתון הסטטיסטי לפיו % 10 מכלל אוכלוסייה נתונה בעולם היא של אנשים עם מוגבלויות, הרי שממיליוני אנשים ברחבי העולם, נשללת הזכות לממש את העיקרון הדמוקרטי.

בישראל, קרוב ל – 800,000 אזרחים נמצאים, בעל כורחם, מחוץ למעגל התערוכות. המציגים בתערוכות בעולם, אינם מודעים לכך ולעובדה שהשתתפותם בתערוכות אינה מביאה להם את התועלת הכלכלית שיכולים היו להגיע אליה.

שאלנו מציגים, מה עושה לקוח בחו"ל ובישראל שמקבל מכם הזמנה לבקרכם בתערוכה בה אתם משתתפים?

תשובה: "לא יודע". אנחנו אומרים: "זורק אותה לפח"

למה הוא עושה את זה?

כי בנוסף לכך, שהוא מנהל הרכש בחברה שאתם רוצים למכור לה את מוצריכם, הוא גם נכה וככזה, הוא אינו מתכוון לבקר בתערוכה. הוא יודע, מניסיון קודם, שהיא איננה נגישה עבורו. הוא מעדיף להישאר בעסק ולא להתבזות בכך, שעליו לבקש עזרה מאחרים כדי להגיע לביתנים השונים בתערוכה. אתם כמובן לא ידעתם שהוא נכה.

חשבו רגע ונסו להיזכר מתי ראיתם נכה על כיסא גלגלים בתערוכה?

סקר, שנערך בקרב מציגים, מבקרים ומעצבי תערוכות, בארץ ובאירופה, מלמד שנדיר לראות נכים בתערוכה.

מדוע?

התשובות מלמדות שנכים נמנעים מלבקר בתערוכות משום שאינן נגישות. המציגים אינם מודעים להפסד שלהם בכך שלא הנגישו את תצוגותיהם. המעצבים עונים בכנות " לא חשבנו על זה ".

מעבר לחובה, מאז שנחקק חוק הנגישות בישראל, ליצור את התנאים בהם נכים יוכלו לבקר בתערוכות, יש לנוכחותם חשיבות כלכלית עצומה.

בציבור, אנשים עם מוגבלות הם אלה שמוגבלותם נראית בעיני המתבונן. כלומר, אנשים היושבים בכיסא גלגלים ועיוורים, אך חשוב להדגיש, שבמסגרת ההגדרה כלולים: נכות פיזית כמו גפיים, ראייה, שמיעה, גובה (נמוכי קומה) מוגבלות קוגניטיבית ואוכלוסייה של זקנים.

בישראל, כאמור, מדובר על אוכלוסייה של 800,000 איש. אם נוסיף אליהם את משפחותיהם, הרי שבמושגי צריכה, אנחנו מדברים על מיליארדי ₪ שלא נצרכים, עקב היעדר נגישות.

כדי להפנים את הנתון, חשוב שנדע, כי כמו בתערוכות, האנשים עם המוגבלות נמנעים, בהיעדר נגישות, מלהיכנס למרכזי קניות, אירועי תרבות המוניים, בתי קולנוע ועוד.

יש החושבים, מבין המציגים בתערוכות, שהנגשת הביתן שלהם מצריכה השקעה גדולה, לכן כאן המקום לומר שהנגשת הביתן אינה כרוכה בהוצאה נוספת, אם מביאים בחשבון מראש את הצרכים של האנשים עם מוגבלות.

הכול נובע מחוסר מודעות ומאי הפנמת החוק המחייב הנגשה

כי מה בעצם צריך לעשות כדי שהביתן שלכם יהיה נגיש? יש לחשוב על יצירת תנאים פיזיים כדי שכיסא גלגלים יוכל להיכנס לביתן. יש להתייחס לנושא הכיתוב על הלוחות, לחשוב על התאורה, להכין את החומר המודפס באותיות ובגודל הנכונים, ליצור פינות ישיבה בגובה המתאים וכך הלאה.

המציג אינו אלוהים והנכה אינו נחות/

נסו לחשוב מה הייתם מרגישים אילו אתם כלקוחות, הייתם ניצבים מול ביתן לא נגיש?

המציג עומד על פודיום המגביה אותו ב – 10 ס"מ נוספים על גובהו הטבעי. על הנכה, היושב על כיסא גלגלים, להרים ראש כדי לפגוש את עינו של המציג ולדבר כמעט עם אלוהים.

יותר מכך, מציג, צריך להתכופף אל המבקר, כמעט עד כדי כריעה. בשני המצבים המציג משדר עליונות בלתי נסבלת על המבקר.

המצב מחריף כאשר מבקר נכה, מבקש להתכבד בכוס משקה, כמו כל הלקוחות האחרים. האחרונים יושבים גבוה על כיסא בר והנכה יושב לידם בגובה הישבן שלהם.

בכל פעם שהנכה רוצה להניח את כוס המשקה על הבר, הוא צריך לבקש ממישהו שיעזור לו, כי הוא לא מגיע לדלפק…וכל זה למה? כי המעצב לא היה מודע לזה והמציג לא חשב על זה.

ליצור יתרון מול המתחרים

יתרון?

כן, משום שאם המציגים המנגישים יעשו את הדברים הנכונים, הם יוכלו לרשום על ההזמנה שהביתן שלהם נגיש.

או אז, לקוחות פוטנציאלים, בעלי מוגבלות, יבואו אליהם וסביר כי ימנעו מלבקר את המתחרים, שאצלם הם ירגישו נחותים.

שלוש סיבות להנגשת התערוכה

הארגון האמריקני לתערוכות (IAEE ) כשהעביר את חוברת סעיפי חוק הנגישות לחבריו, כתב בהקדמה את הדברים הבאים:

חשוב מאד שתנגישו את התערוכות שלכם מ -3 סיבות:

א. כי החוק מחייב זאת

ב. כי זה כדאי מבחינה כלכלית

ג. כי זה הדבר הנכון לעשותו.

כדאי מאד שנאמץ זאת בחום וננהג בהתאם.

ועוד הערה לסיום: לפי החוק, אדם עם מוגבלות שנמנעה ממנו היכולת לתפקד ולקבל שרות כמו אדם אחר שאינו מוגבל, רשאי להגיש תלונה, ללא צורך בהוכחת נזק…. והקנס עליה הוא 66,000 ₪.

יצחק שלו