
ארגונים רבים לאו דווקא בתחום החינוך, עומדים כעת בפני אתגר דומה ולכולם מכנה משותף, היינו, שיפור תהליכים
פורסם: 20.5.20 צילום: shutterstock
Lean Management, נהוג לתרגם כ"ניהול רזה", אני מעדיף את הביטוי "ניהול חטוב", על שום ההקשר השלילי המתלווה למילה רזון המעוררת מחשבות נוגות על מחסור, רעב, ובדרך כלל, בעולם העבודה יוצרת אסוציאציות של צמצומים ופיטורין.
ניהול חטוב, שינה ושיפר במידה רבה תהליכים בתחום התעשייה, כאלה שאפשרו שרידות ואפילו הובלה בשוק התחרותי. ניתן לאמץ דרך זו ברוב הארגונים ובראש ובראשונה במערכת החינוך. הנחות היסוד בחשיבת הניהול החטוב, מתרכזות במניעת בזבוז, בחיסכון והפיכתם לבעלי ערך על פי הגדרת הלקוח.
ערך ניתן להגדיר לדוגמה כידע שהתלמיד ישתמש בעתיד בעבודתו ובחיים הפרטיים. הערך תלוי בשני משתנים, האחד מה התלמיד לומד, דבר התלוי בנושאים ובשיעורים מובנים והתכנים הנלמדים על פי תוכניות לימודים המוכתבות על ידי משרד החינוך. השני, תלוי בדרך הלמידה של התלמיד.
כידוע ,ישנם שני חלקים משמעותיים בתהליך הענקת ערך לתלמיד: מה הוא לומד וכיצד הוא לומד ומטמיע את הידע הנלמד. מכאן נובע תהליך נוסף, דרך או שיטת העברת התכנים (ידע, ערכים, מיומנויות) מצד אחד ואילו מצד שני ולא פחות חשוב, כיצד להעריך את התלמיד ולוודא שהחומר אכן נלמד ונקלט. האתגר האמיתי של מנהלים ומחנכים בימינו, הוא לספק שירותי חינוך מורכבים הדורשים משאבים רבים שלא כבימים עברו. אלא מאי, אליה וקוץ בה, המשאבים מצומצמים ולעיתים ניתנים במשורה, כך שלמעשה נדרש מהם לעשות יותר עם פחות.
ארגונים רבים לאו דווקא בתחום החינוך, עומדים כעת בפני אתגר דומה ולכולם מכנה משותף, היינו, שיפור תהליכים. תפיסה זו של שיפור ביצועים (לעשות יותר) תוך שימוש במינימום של משאבים יקרים (עם פחות) מחטבת את הארגון ואינה מאיימת בצמצומים או בפיטורין.
ניהול חטוב מאגד את כל השותפים בתהליך, תלמידים הלומדים להבחין בין עיקר לטפל בניהול זמנם, לדוגמה, בהייה בתוכניות שאינן מוסיפות ערך מול הטלוויזיה ובמניעת בזבוז ברדיפה אחר הבל המותגים ובמקום אלה להשקיע זמן ומשאבים בפעילות חברתית ,כגון תרומה לקהילה על מגוון האפשרויות.
מנהלים, שיעזרו בשיטה לשיפור תהליכי הכנת תקציב,שיפור תהליכי תחזוקת המוסד, פינוי זמן איכות להכנת תוכניות פיתוח לטווח ארוך וכו' מורים, כיצד לשפר את שיטות ההוראה ודרכי החינוך, באמצעות ניתוח של תהליך זרימה של כל הפעילויות המרכיבות שיעור,כך שיוכלו לזהות טוב יותר מה מביא ערך לתלמיד ולכיתה ומה מיותר, מה עיקר ומה טפל.
הורים, על ידי שיתופם בהקניית שיטת הניהול החטוב שתשמש אותם בניהול משק ביתם למשל עובדי מנהלה,עובדי תחזוקה וניקיון, באמצעות זיהוי וסילוק פעילויות בזבזניות שאינן מוסיפות ערך ואפילו מהוות אבני נגף להשגת המטרות.
שיטה זו מאפשרת להוסיף ערך בכל שלב. יישומה ,אינה מוסיפה מטלות על בעלי התפקידים העמוסים ממילא,אלא ההיפך הגמור, היא משחררת אותם ממטלות מיותרות ומאפשרת להם להיות יצירתיים לביצוע תפקידם ביעילות ובעיקר באפקטיביות. שיטה זו מכבדת את הידע והתרומה של כל אחד מהמעורבים בתהליך,בין אם אלה מחנכים, הורים, עובדים או תלמידים ובעקיפין תורמת ליצירת אווירה ותדמית לארגון, למוסד ולקהילה ניהול חטוב אינה שיטה חד פעמית,אלא תהליך מתמשך של שיפור מתמיד, שיש לו התחלה אך אין לו סוף.
התועלות המובהקות של יישום ניהול חטוב,ברמה האישית של כל משתתף והן ברמות הארגון באות לידי ביטוי בראש ובראשונה בשיפור ביצועים, בהעלאת שביעות הרצון הכללית ובהקצאה טובה ונבונה יותר של משאבים (חסכון) על מנת ליישם את השיטה, דרושה בראש ובראשונה מנהיגות בעלת חזון ומטרות מוגדרות להשגתו. בנוסף לכך מחויבות מלאה של כל השותפים בעלי התפקידים, האמורים להפגין קבל עם ועדה את הישגיהם בתהליכי השיפור. אלה יביאו ליצירת תרבות חטובה לא רק במוסד החינוכי אלא גם ובעיקר בהתנהלות האישית של כל אחד ואחד ששכרה לא יסולא בפז.
מן הראוי לכולנו, בכל הרמות לבדוק את עצמנו בתהליכים הרבים שאנו מקיימים,היינו בפעולות היום יומיות,האם ניתן לשפר, האם ניתן לחסוך? בטוחני שאם נאמץ את כלל "המעט המכיל את המרובה" הידוע כ"חוק פארטו", נוכח לראות שרבות מן הפעילויות בכל תהליך אינן מביאות ערך ולכן כדאי להעלימן ולהחליפן בכאלה המביאות תועלת וכפועל יוצא נוכל באמת לעשות יותר עם פחות.

*יוסי פשר הוא מומחה בתהליכי תקשורת בינאישית יועץ ומדריך לאירגונים בארץ ובחו"ל http://www.pasher.co.il
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: אקדמיה חינוך משאבי אנוש ניהול ניהול ידע