
על מודל השותפות הפעילה באימון, על התשובות המסתתרות אצל המתאמן, על כוחה של אמונה ועל אימון כפעילות חוזרת ונשנית, ממש כמו בספורט
צילום: ASAP photos
"המאמן הוא מעין מלאך שומר, לו אתה זקוק כדי לקדם את הקריירה שלך", כך אמרה כתב ה-Money" Magazine" לפני מספר חודשים. כמעט שאין יום, בוודאי לא שבוע, שלא נתקלים בעיתון/מגזין במאמר על אימון. האימון הוא אחת הקריירות החדשות הפורחות והמשגשגות ביותר במאה ה-21, וכיום יש בארה"ב יותר מ-150,000 מאמנים, והמספר הולך וגדל. מאחר שזהו מקצוע חדש, יש רבים המכנים עצמם "מאמנים" ללא כל הכשרה מתאימה. בארץ אין עדיין רישוי למקצוע, ולכן יש העוסקים בו מבלי שלמדו אותו.
למצוא מאמן
מאחר שיש מאמנים רבים, ועדיין אין רישוי למקצוע, חשוב לבחור מאמן עם המלצות שסיים קורס מאמנים טוב. בארה"ב קיימות מספר כתובות אינטרנט המסייעות לבחור יועץ:
International Coach Federation»
בארץ – כדאי להקדיש זמן לבחירת מאמן טוב. חלק גדול מהמאמנים מאפשר מפגש היכרות ראשוני חינם – מה שמאפשר להכיר את סגנונם ולבדוק האם הם מתאימים לך. שאל אותם על הרקע שלהם, ההכשרה שלהם והאם יש להם הסמכה כלשהי. חלק מהאנשים בוחרים נאמן על-פי הכימיה שיש להם אתו. האמן לחושיך!
אז מיהו מאמן? המאמן עובד עם המאומן על סגירת הפער בין מי שהאדם במציאות העכשווית לבין מי שהוא רוצה להיות בעתיד; הוא מקל על תהליכי הגילוי העצמי, מעצים את המאומן וגורם לו ליצור את החיים שהוא שואף להם. הוא מבסס את האימון על למידה, חשיבה, התבוננות עצמית ונקיטת פעולה, באמצעות קשר של תלות הדדית. המאמן משתייך לכמה קטגוריות: מאמני קריירה; מאמני קשרים אישיים; מאמני ביצוע; מאמני מנהלים; מאמנים להצלחה; מאמני תקשורת; וכמובן – מאמני ספורט.
בעט אלון, בעט
כזכור, מקור האימון הוא בספורט. מאמן הפוטבול האמריקאי הנודע, דון שולה (Don Shula), הגדיר את תפקידו כאדם שגורם למאומן לעשות את מה שהוא אינו רוצה, או אינו יכול לעשות, כדי שירצה ויוכל לעשות זאת.
ב-1995 כתבו קן בלאנצ'רד ושולהBlanchard and Shula) ) ספר בו שילבו את עקרונות האימון בכדורגל (פוטבול אמריקאי) עם עקרונות האימון הארגוני (כידוע, בלנצ'ארד הוא אחד הפסיכולוגים הארגוניים הידועים והמצליחים בעולם). העקרונות המודגשים בספר לקוחים מעולם הפוטבול ומיושמים לארגון עסקי:
שכנוע עצמי – שולה האמין בניצחון בכל משחק והוא הנחיל ציפייה זו למצוינות לשחקנים. בלאנצ'רד מדגיש את חשיבות האמונה ביעדי הארגון והטמעת אמונה זו לכל העובדים.
למידת יתר – הכנה מרובה למשחק היא כלל בסיסי באימון כדורגל, אך גם בארגון מנהיגים מעודדים עובדים לשלוט בצורה מקצועית בכל מטלה.
גמישות ושינוי – במשחק עצמו המאמן משנה מהלכים ושחקנים בהתאם למציאות במשחק, כך גם הארגון חייב להיות מוכן לכל מיני תסריטים אפשריים, הנובעים ממצב השוק, ולשנות מהלכיו בהתאם. קבלת ההחלטות של המנהיגים צריכה להיות מהירה ומותאמת למציאות משתנה.
עקביות – מאמן חייב לתת משוב שלילי וחיובי גם לסופרסטאר; כנ"ל לגבי מנהיג בארגון. עליו לשבח ולבקר את עובדיו בעקביות בכדי שיגיעו לביצוע אופטימאלי.
הוגנות – גם בלאנצ'רד וגם שולה מסכימים שיש להתנהג באופן הוגן לספורטאים ולעובדי הארגון. הוגנות יוצרת יחסי אמון בין מנהיגים-מאמנים לבין עובדים-מאומנים.
כוחה של פעילות רפטטיבית
המאפיין העיקרי באימון התנהגותי-ניהולי הוא תהליך שבו המאמן בודק עם המאומן את מצבו על-פי התנהגותו, לאחר מכן הוא מאמן אותו להתנהגות חדשה ובודק את התקדמות ההתנהגות מאימון לאימון. כל אימון כולל חזרה על התנהגויות שנלמדו ולמידת התנהגות חדשה שיש ליישמה.
המאמן יכול לאמן את המאומן כיצד להציג דברים בצורה אפקטיבית ולתרגל זאת שוב ושוב, כך שכשיגיע הרגע שבו המאומן יצטרך להציג מצגת, הוא יעשה זאת לעילא ולעילא; ועל-כן רווחת כיום הגישה המאמינה כי על המנהל להיות גם מאמן למשל: .(Peterson and Hicks)
הפסיכולוגיה של האימון נמצאת בצומת שבין ייעוץ, הדרכה ופסיכולוגיה קלינית וארגונית. בעת שפסיכולוגים קליניים עוסקים בבעיות, המאמנים עובדים עם אלה השואפים לשפר ביצועים כדי להשיג מטרות בחיים האישיים ובחיי העבודה.
בצורה רחבה ניתן להגדיר אימון כפי שהגדיר זאת ה-(ICF (The International Coach Federation: שותפות בין מאומן למאמן שמטרתה לסייע למאומנים (לקוחות) לייצר תוצאות מספקות במישור האישי והתעסוקתי של חייהם. מאמנים עוזרים לאנשים לשפר את ביצועיהם ולהרחיב את איכות חייהם; הם לומדים להקשיב, לצפות ולהתאים את גישתם לצורכי הלקוח הבודד; הם מחפשים להפיק פתרונות ואסטרטגיות מהלקוח; הם מאמינים שהלקוח הוא מעצם טבעו יצירתי ובעל תושייה; והם מספקים תמיכה כדי להרחיב מיומנויות, משאבים ויצירתיות אצל הלקוח.
מודל השותפות הפעילה
מודל האימון של השותפות הפעילה (Co-Active Coaching) נכתב ב-1998 על-ידי לורה וויטוורת'(Laura Whitworth), שעבדה עם מאות יזמים ומקצוענים כמאמנת אישית וכמאמנת מנהלים, תרמה רבות לניסוח עקרונות האתיקה באימון, וב-1997 הוכתרה בכתר: אחד מהמאמנים המשפיעים ביותר בארה"ב על-ידי העיתון "Professional Coach Journal". בבניית המודל השתתפו גם הנרי קימסי-האוס ,(Henry Kimsey-House) מאמן ומנחה סדנאות מ-1981, שעסק בלימוד יצירתיות ומנהיגות, וכן פיל סנדאהל Phil) Sandahl), אף הוא מראשוני המאמנים.
אימון על-פי השותפות הפעילה מדגיש את חשיבות הפעילות המשותפת של המאמן והמאומן. במודל זה הקשר בין המאמן למאומן הוא של ברית בין שווים כשהיעד הוא להשיג את מטרות המאומן. המודל מציג מיומנויות לאימון המובילות להצלחה בעבודה ובחיים, לפי ארבעה אבני יסוד:
המאומן הוא יצירתי, יוזם ופעיל.
השותפות הפעילה מתייחסת לכל היבטי החיים של המאומן.
האג'נדה של האימון נובעת מהמאומן.
הקשר בין המאמן למאומן נושא אופי של שותפות מתוכננת.
אחת מהנחות היסוד של התפיסה היא שלמאומן (או "הלקוח" בפי מחברי המודל) יש את כל התשובות, או שהוא ימצא את כל התשובות. למאמן, לעומת זאת, אין תשובות, אבל יש לו שאלות.
פעמים רבות המאומן רוצה לקנות תשובות בנוסח "עשה זאת בעצמך", או טיפים באריזה יפה, אך לרוב אנשים אינם מוצאים תשובות בחבילת עצות והם חייבים לעבור תהליך אימון, במסגרתו יעסקו בתהליך של התבוננות פנימה בכדי להכיר את עוצמותיהם וחולשותיהם, בעזרת המאמן, בכדי להגיע ל"תשובות". לכן, תפקיד המאמן הוא לשאול שאלות, להקשיב היטב, ולא לתת תשובות.
המחברים טוענים, שהמאומן הופך לחזק יותר, יוזם יותר ושבע רצון יותר כשהוא מוצא את התשובות בעצמו. קיים גם סיכוי סביר שכשהוא מוצא בעצמו את התשובות, הוא יישם את הפתרונות בהצלחה, מאשר מצב שבו יקבל רצפטים לשינוי ההתנהגות.
האג'נדה של המאומן
בכל יום אנשים מקבלים עשרות או מאות החלטות. קבלת החלטות גורמת לכך שחיי האדם יהיו מאוזנים או לא, איכותיים או לא, אפקטיביים או פחות אפקטיביים. מודל האימון של השותפות הפעילה מתמקד בשלושה היבטים המשפיעים על קבלת החלטות זו: 1. סיפוק – האם קבלת ההחלטות מביאה לסיפוק. 2. איזון – האם קבלת ההחלטות מביאה לחיים מאוזנים יותר. 3. תהליך – מהו התהליך באמצעותו מקבלים החלטות.
במודל האימון של השותפות הפעילה הלקוח קובע את האג'נדה ולא המאמן; וזו הנקודה החשובה ביותר במודל האימון של השותפות. ומהו תפקיד המאמן בתהליך? המאמן גורם לכך שהאג'נדה לא תאבד. המאמן עוזר למאומן לנוע בכיוונים של סיפוק ואיזון, בכדי לשמור על תהליך השינוי בחיים, על-פי "האג'נדה של הלקוח".
נושא קביעת האג'נדה מהווה אחד ההבדלים הבולטים בין אימון לייעוץ; בייעוץ היועץ מביא את המומחיות וקובע, לרוב, את האג'נדה למערכת היחסים. בשותפות הפעילה המאמן אינו מביא תכנים משלו, או מומחיות, או מתן פתרונות – מומחיותו מוגבלת לתהליך האימון ולדרישות המאומן. תפקיד המאמן לסייע למאומן לנסח את חלומותיו, שאיפותיו וציפיותיו, להבהיר את האיזון שלו, יעדיו ומטרותיו, ולעזור לו לממש כל זאת.
ברית מתוכננת ולמידה פעילה
לפי מודל השותפות הפעילה, המאמן והמאומן עובדים יחדיו לשם השגת ברית ביניהם, על מנת להשיג את יעדי המאומן וצרכיו. המאומנים משחקים תפקיד חשוב בכך שהם אומרים כיצד ובמה הם רוצים להתאמן. הם אינם קונים חבילה מוכנה מראש, אלא קובעים את מערכת הקשרים בינם לבין המאמן, כיצד ובמה יאומנו בהתאם לסגנון הלמידה שלהם ולסגנון העבודה שלהם. תהליך תכנון הברית משותף לשני הצדדים, ומותאם לסגנון התקשורת של המאומן והמאמן. האחריות על תכנון הברית מוטלת על כתפי שני הצדדים. הלקוחות לומדים שהם אחראים הן לאימון והן לשינויים שייווצרו בחייהם.
איך ומתי לוקחים מאמן
"כשאתה יודע שזה הזמן לשינוי – זה הזמן לשכור מאמן", אומר המשפט הידוע.
להלן 10 הסיבות העיקריות לשכור מאמן:
- אתה מעוניין לסגור פער (במהירות ובקלות) בין המקום שבו אתה נמצא עכשיו לבין המקום שבו אתה רוצה להימצא בעתיד.
- יש לך חלומות גדולים, שקצת מפחידים אותך, אך אתה בכל זאת רוצה להגשימם.
- אתה רוצה לשלוט בגורלך.
- שיפור עצמי מהווה לגביך תשוקה ואתה רוצה מאמן שיסייע לך בצמיחה עצמית.
- אתה מרוויח משכורת נאה, אך אין לך פנאי ואיזונים בחיים.
- אתה רוצה לעשות שינוי גדול בחייך, למשל, לפתוח עסק, לארגן אחרת את חייך.
- אתה זקוק לעזרה בעבודתך: למשל, בקביעת יעדים, בניהול זמן ומשאבים, בכדי לחיות בשלום עם ערכיך.
- יש לך פוטנציאל ענק, אך אתה רוצה עזרה במימוש האינטואיציות והעוצמה האישית שלך.
- אתה רוצה לחוות יותר שלווה פנימית ושמחה בחייך.
- אתה במצב מעבר (גירושין, שינוי תפקיד וכו') ואתה מעוניין בתמיכה ובהכוונה.
Tags: אימון פיתוח אישי פסיכולוגיה קואוצ'רים קואצ'ינג שיווק