האגדה המרחבית שהשאיר מאחוריו התכנון המרחבי של משטר האפרטייד הפך להיות אחד האתגרים הקשים ביותר להתמודדות

צילום:  shutterstock   פורסם: 4.9.14

בתאריכים 1-7 באוגוסט, 2014 נערך כנס בינלאומי של ארגוני המתכננים  בעולם בעיר דרבן. כותרת הכנס הייתה: Architecture Otherwhere"". מטרותיה ויעדיה יושגו בשלושה תחומים:  הראשון, חוסן קהילתי שיתמקד בהפחתת העוני, יצירת תנאים לכלכלה מרחבית ושוויונית; השני, אקולוגיה הכולל היבטים של זמן, הערכה, שיטות, תהליכים והתייחסות לסביבה; השלישי, ערכים המתייחסים לרעיונות אחרים ושונים של הפרקטיקה התכנונית וחינוך לתכנון. הכנס התקיים 20 שנה בדיוק לאחר סיום משטר האפרטייד (Apartheid) ועליית מפלגת הקונגרס הלאומי שייסד נלסון מנדלה.

מטרת הכנס הייתה להעלות את המודעות לסביבה הבנויה כמניע העיקרי היכול להירתם לקראת שיפור איכות החיים לכולם, ולחזק את מעמדם של המתכננים לקראת ביצוע אתגרים בתחום האורבני. במציאות הנוכחית עומדת דרום אפריקה בפני בעיות אורבניות, חברתיות וכלכליות קשות מאד. בשיחות שניהלתי עם מתכננים רבים התברר, כי למרות תכניות  המתאר בתחום העירוני שנעשו ברמה הלאומית המצב הכללי לא השתנה.

מארגני הכנס יצאו בקריאה לשינוי. למצוא דרכים שונות מאלו הקיימות במרחב התכנוני, להיות פרואקטיביים, להפעיל פרקטיקות חדשניות, לפתח יזמות וחדשנות תכנונית-אורבנית.

 האגדה המרחבית שהשאיר מאחוריו התכנון המרחבי של משטר האפרטייד הפך להיות אחד האתגרים הקשים ביותר להתמודדות. גם  הנחלת מקצועות הארכיטקטורה והתכנון בדרום אפריקה לא תרם לשינוי שהתבקש לפיתוח אורבני משולב בריכוזים העירוניים הגדולים ברמה הארצית.

במה דברים אמורים: גלי ההגירה הבלתי חוקית ממדינות שכנות ממשיכים להגיע לדרום אפריקה ועל פי אומדנים מונים בין 6 ל- 8 מיליון מהגרים. המהגרים, ברובם הגדול, צעירים בשנות העשרה והעשרים שלהם המחפשים מקורות תעסוקה והכנסה ותופסים לעיתים את מקומם של תושבי דרום אפריקה. מול גלי ההגירה ההמונית הזו אין לממשלה תשובות. התוצאה היא בנייה מאסיבית של שכונות עוני בקרבת הערים הגדולות (Informal Settlement) ללא שירותים בסיסיים של בריאות, סניטציה, מים זורמים ,חשמל, בנייה תת-תקנית של פחונים וצריפים לאורך תעלות מים שהפכו ברבות השנים לתעלות ביוב.

לצד היישובים הבלתי פורמליים מקימה הממשלה באמצעות חברות פיתוח פרטיות את מה שמכונה בשם Townships . אלה הם שכונות שנבנו ברמה בסיסית ביותר: בתים צמודי –  קרקע בשטח של כ- 40 מ"ר עבור משפחות זכאיות המסוגלות לשלם שכר דירה בהתאם לגובה משכורתם; חומרי בנייה זולים; מים זורמים. בשכונות מסוג זה נבנים גם שירותים חברתיים ומוסדות ציבור. רק חלק מהתושבים מנצל שירותים אלו. על מנת להגדיל את מקורות ההכנסה, מקימים התושבים מיזמים כגון חנויות מכולת, מספרה, מכירת טלפונים ניידים; ייצור בלוקים לבנייה עצמית; שירותי הסעה ועוד.

הקריאה שיצאה ממארגני הכנס (("Other where Leads Us" הייתה להתמודד עם הבעיות המרחביות המושרשות  עמוק במדינה (שינויי אקלים, גידול מואץ של האוכלוסייה, משבר פיננסי, מגפת האיידס, ירידה בתחום המוסר והערכים, שחיתות שלטונית, אבטלה, מיליוני מהגרים המהווים מקור לבעיות חברתיות הקשורות לאלימות ופשע, העדר נגישות לשירותים לאזרח,  פערים עצומים בין  אוכלוסיית העניים והעשירים, בנייה בלתי חוקית של סלאמס בממדים עצומים, תהליכי פירבור בקנה מידה עצום, ועוד) בדרך של בניית שותפויות עם מכלול בעלי עניין.

המובילים את ההתמודדות עם האתגרים הללו אמורים להיות המתכננים הנחשבים למובילי שינוי והתחדשות עירונית המביאה בעקבותיה להשקעות כספיות, לשינוי רמת חיים ולשגשוג כלכלי.

לסיכום, מהתרשמות אישית נראה, כי הבעיות הרבות ימשיכו להעיק את ההנהגה נוכחית של דרום אפריקה על אף הפעולות הנעשות. המדינה זקוקה לשינוי חשיבתי משמעותי ויישום ראייה ותפיסה כוללנית ומערכתית לטיפול בבעיות האורבניות ההולכות ומחמירות.

Tags:  אחריות חברתית אסטרטגיה חדשנות ניהול פרויקטים תרבות ארגונית