
ירין קימור חולק בראיון עם נתנאל סמריק את עקרונות החשיבה היצירתית
פורסם: 22.12.17 צילום: יח"צ
ירין קימור מוכר לציבור הישראלי בתור העורך הראשי והמגיש של התכנית "מבט שני" בטלוויזיה הישראלית. במשך יותר מ-30 שנה, הוא שימש כתב חוקר, בימאי, עורך ומפיק של סדרות עומק וסרטים דוקומנטאריים עתירי מוניטין כגון 'ספורטאים על כפיים', 'הנוקמים בנאצים' ו'גיבורים בעל כורחם', 'האישה שידעה יותר מדי' וסרט על חמישה ראשי המוסד.
במקביל, קימור הפך למרצה המוביל והפופולארי בישראל בפיתוח חשיבה יצירתית שיטתית. 350,000 איש נחשפו עד היום לסדנאות שלו. איך הפך איש תקשורת בכיר למומחה בחשיבה יצירתית שמייעץ למנהלים בכירים, לעובדים ולאנשי מחקר ופיתוח של החברות והארגונים המובילים בעולם? מה בעצם החשיבות של חשיבה יצירתית בעולם הארגוני התחרותי ומכוון התוצאות?
נ: איך הגעת לעסוק בפיתוח חשיבה היצירתית? הרי זה סוג של יש מאין שלא היה מוכר בארץ.
י.ק.: אני חושב שההתעניינות בחשיבה יצירתית התחילה מבחינתי בתור סוג של מרד. אבי, ברוך קימור, היה פרופסור ידוע בעולם בתחום של מיקרו-אורגניזמים. במילים אחרות, הוא ידע הכול על תחום אחד מאד מצומצם.
לעומתו, אני החלטתי שאני אדע קצת על הכול. תחום החשיבה היצירתית עזר לי להפוך את רוחב אופקיי השטחי לתחום התמחותי הצר: השתמשתי בסקרנותי הטבעית ובכישורי החשיבה הרוחבית שלי, כדי לראות את התמונה הכוללת וליצור ערך אמיתי עבור יחידים וחברות.
בעולם המודרני, שבו לאנשים יש נגישות לאותו מידע , ולאותן שיטות, שנלמדו באותן אוניברסיטאות, המאבק הוא על רעיונות שהפכו להיות המוצר הכי יקר בעולם. זו בדיוק הנקודה שבה החשיבה היצירתית הופכת להיות נכס עבור יחידים וחברות, שכן היא יכולה להיות הגורם המכריע בתחרות בין חברות וארגונים ביריביהם.
נ: אבל אפשר בכלל ללמד יצירתיות? יצירתיות היא לא כישרון מולד?
י.ק.: כולנו יכולים ללמוד להיות יותר יצירתיים ממה שאנחנו. המרובע יכול להיות פחות מרובע, אבל גם היצירתי יכול להיות יותר יצירתי ממה שהוא אם הוא מצויד בכלים ובטכניקות שאני מלמד. רבים מהמנהלים והעובדים שלימדתי הפיקו תועלת רבה מהכלים שלמדו ופרצו דרכים לרווחתם האישית ולטובת ארגוניהם.
יש הבדל מהותי בין יצירתיות אמנותית לבין חשיבה יצירתית שיטתית, מהסוג שאני מעביר. אני מתמקד בחשיבה שמניבה תפוקות ממשיות וניתנות למדידה. זוהי חשיבה יעילה וממוקדת מטרה, שבה, כאמור, כולם יכולים לשפר את כישוריהם לא משנה מאיזו נקודה התחילו.
ביצירתיות שיטתית המבחן איננו מבחן אמנותי אלא מבחן התוצאה:
התרומה לפרט ולארגון נמדדת במונחי תועלת כלכלית, הישגים ערכיים, שיפורים טכנולוגיים ברפואה, בצבא, בחינוך, במודיעין, במשפט ובתעשייה. בעצם בכל שטח בחיים. בספר שכתבתי 'הבלתי אפשרי – אפשרי' אני מפרט עשרות דוגמאות של אנשים וארגונים שפרצו דרכים למען עצמם ולמען הארגונים שבהם פעלו.
נ: אתה מרצה ומייעץ למנהלים ולעובדי ארגונים וחברות מובילות בארץ ובעולם. גם הארגונים עצמם יכולים להיות יצירתיים או שרק העובדים בהם?
גם ארגונים יכולים להיות יצירתיים, אבל זה דורש הרבה יותר מחזון ארגוני המדבר על יצירתיות וחדשנות כמושגים מופשטים או כסיסמאות.
כדי שארגון יהיה יצירתי צריכים להיות בו מנגנונים מעשיים לעידוד יצירתיות: איך לשמוע את הקול האחר? איך לעודד פתיחות? איך לחבק כישלונות מתוך הכרה שהכישלונות של היום הם פריצת הדרך של המחר.
אנחנו חיים בתקופה שבה המנהלים של רוב החברות המובילות כבר מבינים את הערך של יצירתיות וחדשנות עבור הארגונים שלהם. הוזמנתי להרצות בפני חברות כמו IBM, מייקרוסופט, אינטל, HP, המטכ"ל, המוסד והשב"כ, Bloomberg הבינלאומית, מכון וייצמן, גופים מסחריים באירופה, מנהלים בכירים ומנהלי חברות היי-טק בארה"ב, ועוד ועוד.
חלק מהחברות האלה יישמו את רעיונות החשיבה היצירתית גם ברמה הארגונית, והגיעו להישגים מרשימים הודות לכך. ריכזתי חלק מהדוגמאות לסיפורים האלה בספר 'הבלתי אפשרי – אפשרי', שמפרט מאות דוגמאות של שימוש נכון בחשיבה יצירתית בארגונים, ואת התוצאות מרחיקות הלכת של יישום הרעיונות האלה.
גם ערכת המשחק שפיתחתי – 'לצאת מהקופסה', משמשת כלי לימודי ובידורי כאחד. 70000 יחידות כאלה נמכרו בישראל כמתנות לעובדים, מנהלים ולקוחות, ויש גם גרסה באנגלית ובצרפתית שמופצת ברחבי העולם.
נ: אבל היצירתיות יכולה להיות גם הרסנית לפעמים, במיוחד בעולם העסקי. איך, לדוגמה, מסתדר חופש מחשבה עם משמעת ארגונית בלא לפגוע במנהיגות הבוס?
י. ק. : נכון, יצירתיות בלתי אחראית יכולה גם להיות מסוכנת, אם היא מהמרת על כל הקופה בלי בלמים ואיזונים.
לכן חשוב לא להשתמש במושגים מופשטים ובסיסמאות. אני מדבר על יצירתיות שיטתית, אחראית, מאוזנת ולא מהמרת. יצירתיות שדוחה אמנם את השיפוט עד לאחר שלב העלאת רעיון ולא במהלכו, אך בכל זאת שוקלת את הדברים בתבונה ומקצה משאבים מושכלים כדי למנוע מקרה שבו כישלון ימוטט את כל הקופה. יצירתיות מהזן שאני מקדם מבטיחה שהרווח של העובדים והמנהלים מאווירת הפרגון לרעיונות היצירתיים, יהיה שווה יותר ברוח ובחומר, מאשר ההפסד במקרה כישלון. בראייה לטווח ארוך, זה ישתלם בגדול.
עולם סוער ומסעיר עומד בפתח, ואנו חייבים להנשא על גליו היצירתיים ביד אמונה ושולטת, בבטחה ובראייה כוללת. שם המשחק: "רסן רפוי" – יצירתיות לא אנרכית אך משוחררת ומקדמת את הזיק בעיניים ובלב כאחד.
*הריאיון עם ירין קימור נערך במשרדי קונטנטו נאו, ע"י העיתונאי והמוציא לאור נתנאל סמריק.
https://www.contentonow.co.il/
Tags: אסטרטגיה חשיבה יצירתית פיתוח אישי קריירה תרבות ארגונית