תרבות מציגה את עצמה בדרך כלל בשלוש שכבות, לאומית, ארגונית, ומקצועית
פורסם: 23.8.16 צילום: shutterstock
לאור הגלובליזציה בכלל ובעולם העסקים בפרט נוצרים לא פעם קצרים בתקשורת בין שותפים בעיקר כשמדובר בחברות גלובאליות המפוזרות במקומות שונים ברחבי העולם. אמנם קיים מכנה משותף המאפשר עבודה שוטפת – השפה האנגלית המגשרת כביכול על פערי תפיסה והבנה, אך גם היא אינה מושלמת בגין רמות שונות של הכרה ושליטה בשפה בכתב ובעל פה. לכן מן הראוי לאלה המעורבים בחברות רב לאומיות להיות עד כמה שניתן רגישים להבדלי התרבות ברחבי החברות הגלובאליות.
הנחת היסוד בהתייחסות לתקשורת בין תרבותית היא העובדה, שאינך יכול להבין עד הסוף את רזיה של תרבות שאינה שלך. העובדה שדבר מה פועל ומתפקד היטב בתרבות אחת, אינה מהווה ערובה שהוא יתפקד כהלכה בתרבות אחרת.
בנוסף לכך, יש להבחין היטב קודם לכל ההנחות והציפיות, כיצד אנשים אמורים לחשוב ולפעול בתרבות שלנו ורק לאחר מכן לנסות, לבדוק ולבחון כיצד פועלות הנחות אלה על תרבויות אחרות איתן אנו באים במגע. מתוך ניסיוני בליווי צוותים ויחידים בחברות ישראליות בעלות קשרים גלובאליים רגישות זו לא תמיד קיימת וזאת מתוך הנחה שמה שברור לי, ברור גם לזולת שמעבר לים. לכן יש לזכור שמה שברור לנו, ברור לנו בלבד וחזקה עלינו לבדוק ולהתחשב האם הדברים אכן ברורים בתרבות שמנגד.
תרבות מציגה את עצמה בדרך כלל בשלוש שכבות, לאומית, ארגונית, ומקצועית. כל תרבות מבדלת את עצמה מרעותיה באמצעות הדרך שהיא בוחרת להתמודד עם בעיות. ניתן לקבוע שלוש כותרות לבעיות, כאלה הנובעות ממערכות יחסים בין אישיים, כאלה הנובעות מתפיסת הזמן ובעיות סביבתיות.
במערכות היחסים, קיימות כמה גישות אוניברסאלית הגורסות שמה שטוב ונכון ישים לכל מצב, לעומת הגישה הפרטיקולארית שבה מושם דגש על מחויבות, מערכות יחסים ונסיבות מיוחדות. לדוגמא, חברות מעל הכול, כלומר, הפרט מול הכלל, היינו, חשוב להתמקד בפרט כך שהוא יוכל לתרום לכלל, או לחילופין חשוב יותר להתחשב בכלל תחילה.
האם מערכת היחסים אמורה להיות אובייקטיבית ומנותקת או שהיא אמורה להביע רגשות מוסכמים. בארה"ב ובמערב אירופה מערכת היחסים היא כלי להשגת מטרות.(לדוגמא, חיוכים של אמריקני, נתפסים אצלנו כצביעות) ככל שנדרים, העסקים נתפסים כמערכות יחסים אנושיות וחמות, ברצף מחיבה להבעות כעס, ממגע אישי לעומת מערכת יחסים קרה ורשמית על פי חוזה בלבד. היבט נוסף בא לידי ביטוי בהישגיות מול מעמד. הישגיות פירושה שאתה נשפט על מה שהוכחת לאחרונה על סמך קבלות לעומת מעמד, מעריכים אותך על פי ייחוס , מוצא, מעמד חברתי, גיל או קשרים.
גם תפיסת הזמן משתנה מתרבות לתרבות. בתרבות מסוימת מה שעשית בעבר אינו חשוב. חשוב יותר מה תעשה בעתיד. בתרבויות המערב, הזמן נתפס כעובר בצורה ליניארית, בתרבויות אחרות במזרח ובדרום אמריקה הזמן נתפס במעגלים, עבר הווה ועתיד משמשים בערבוביה. למשל, אתה קובע פגישה עסקית בתאילנד לשעה מסוימת וזו הופכת להיות גמישה איחור של שעה ויותר נחשב לסביר. אצלנו קובעים ישיבה לשעה מסוימת ו"רבע שעה אקדמית" לא נחשבת כלל לאיחור. בפעם הראשונה שהנחתי סדנה בלונדון, הגעתי כהרגלי לחדר הישיבות רבע שעה לפני הזמן הנקוב וראו זה פלא להפתעתי כל המשתתפים היו ישובים סביב השולחן. לשאלתי האם איחרתי, השיבו, לא יש עוד רבע שעה. גם ההתייחסות לסביבה שונה מתרבות לתרבות, איך יוצרים הרמוניה עם הסביבה לעומת איך רותמים את הסביבה. ביפן למשל אני מקשיב למוסיקה מבלי להפריע לאחרים לעומת התפיסה המערבית , אני יכול להקשיב למוסיקה מבלי להיות מופרע על ידי הסביבה . בטוקיו לובשים מסכות על האף על מנת לא להדביק אנשים אחרים בשפעת. בלונדון רוכבי אופניים ורצים גם לובשים מסכות על מנת לא לנשום את האוויר המזוהם.
על מנת להיות מעשיים אציע כמה מצוות של עשה ואל תעשה בהיבטים הבינתרבותיים. ראשית בהגיית שמות ,מטבע הדברים כל אדם באשר הוא נהנה להקשיב להגיית שמו מפי הזולת. רגישות מיוחדת להגיית השם קיימת בעיקר במזרח שם שמות מסמלים מעמד חברתי או סטטוס משפחתי. טעות בשימוש בשם עלולה לגרום לעלבון, כמו למשל שימוש בשם פרטי ללא נטילת רשות מהאדם. בתאילנד התואר מר יבוא לפני השם הפרטי היות וחשוב לאדם להיקרא בשמו בפרטי, כפי שיפני חשוב להיקרא בשם המשפחה. גם לכרטיסי הביקור משמעות שונה מתרבות לתרבות באיטליה למשל כל בעל תואר ראשון רשאי לכתוב לפני שמו דוקטורה או פרופסורה. עצתי לבעלי כרטיסי הביקור לכלול את שם החברה והתפקיד ולהימנע מראשי תיבות וקיצורים . במקרה ואנגלית אינה השפה השלטת במקום, מן הראוי להדפיס בצדו הריק של הכרטיס את פרטים בשפת המקום. ועצה אחרונה, לעולם המנע בדרום מזרח אסיה ובאפריקה וכמובן במדינות המזרח התיכון מלהגיש את הכרטיס ביד שמאל וביפן יש להגיש אותו בשתי ידיים כאשר הכתוב פונה למקבל.
המסקנה המתבקשת שעל אף הגלובליזציה עלינו להיות ערים לגוונים הלוקאליים הבאים לידי ביטוי בעיקר בהתנהגות האנושית השונה מתרבות לתרבות.
אכן חומר למחשבה …
*יוסי פשר הוא מומחה בתהליכי תקשורת בינאישית יועץ ומדריך לאירגונים בארץ ובחו"לhttp://www.pasher.co.il/
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אסטרטגיה מורשת מנהיגות ניהול עסקים תרבות ארגונית
