ידע אינו מספיק לחדשנות, מה שצריך זה גירוי לחשיבה מחוץ לקופסה ושיתוף של נסיון בין אנשים שונים. רק כאשר מתרחשת אינטר-דיסיפלינריות ואנשים מתחומים שונים חולקים חוויות – מתרחשת חדשנות

ידע אינו מספיק לחדשנות, מה שצריך זה גירוי לחשיבה מחוץ לקופסה ושיתוף של נסיון בין אנשים שונים. רק כאשר מתרחשת אינטר-דיסיפלינריות ואנשים מתחומים שונים חולקים חוויות – מתרחשת חדשנות

מאת: ניצן פארן, צילום: סטטוס, Technion
פורסם 19/06/13

המשלחת האיטלקית מקבלת הסבר על אחד הפרויקטים החדשניים שהוצגו בכנס MedinIsarel , צילום: "סטטוס"

במשך יומיים בשבוע שעבר באמצע  יוני, נפגשו בכנס MEDinISRAEL תחת קורת גג אחת מיטב המוחות המבריקים בתעשיה הישראלית והבין לאומית  במטרה לחלוק ידע, טכנולוגיות ותובנות למען עתיד טוב יותר בתחום הרפואה. אורחים מיותר מ-50 מדינות יכלו להתרשם מתערוכה, בה הוצגו הטכנולוגיות החדשניות ביותר בתחום המכשור והמחשוב הרפואי, בנושאים כמו רפואה ניידת, ציוד אמבולטורי, ציוד מחקר ועוד; מפגשי B2B (business to business) שתואמו מראש, בהם יכלו המשתתפים לשבת ולדבר "אחד על אחד"; הרצאות מרתקות; פאנלי מומחים וסמינרים יחודיים. הכנס נערך על ידי מכון היצוא בשיתוף עם משרדי הכלכלה, הבריאות והחוץ, ונועד לשתף מפיצים, מוסדות וגורמים עסקיים בעולם בחידושים הטכנולוגיים והידע הנצבר במדינת ישראל בתחום המכשור והמחשוב הרפואי, על מנת למצב את החברות הישראליות כחוד החנית של התעשייה העולמית וכמרכז לטכנולוגיות ופתרונות חדשניים, כמענה להתמודדות הבלתי פוסקת עם סוגיית העלויות ושיפור שירותי הבריאות.

הדובר המרכזי בכנס היה פרופ' דן שכטמן, זוכה פרס נובל בכימיה לשנת 2011, שדיבר על "יזמות טכנולוגית כמפתח לשלום עולמי ושגשוג". לפי שכטמן, על מנת לדאוג לעתידנו, עלינו להשקיע בילדינו ולפתח את היכולות שלהם, שכן המשאבים הולכים ומתמעטים והאוכלוסיה הולכת ומזדקנת. הדרך לעשות זאת היא על ידי חינוך בסיסי וטוב לכולם, ובמיוחד חינוך למדעים והנדסה, וכמו כן יש לפתח ידע על יזמות – כיצד להקים סטארט אפ מצליח,  מה לעשות ולא לעשות; ורוח של יזמות– בהנחה שלמדינות שונות רוח שונה.

פרופ' דן שכטמן מרצה בכנס  MedinIsarel בשבוע שעבר בנמל תל-אביב, צילום: "סטטוס"

לפי שטכמן, כל האוניברסיטאות יטענו כי הן מלמדות יזמות טכנולוגית, אך למעשה מה שהן בדרך כלל מלמדות זה כיצד לנהל סטארט-אפ. הן אינן מעודדות את הסטודנטים להקים אחד כזה, או מלמדות אותם כיצד לעשות זאת. שכטמן סיפר בהרצאתו על הכיתה שהקים בטכניון לפני 27 שנים, מהסיבה שהוא רוצה לחשוף כמה שיותר אנשים לכיתה זו: הכיתה פתוחה לכולם; היא יכולה להכיל בין 300 ל-600 סטודנטים; כל שיעור ניתן על ידי מרצה אורח, שהוא יזם מצליח או סטאראפיסט צעיר אשר מספר מנסיונו, או אנשי מקצוע, כמו עורכי דין, מומחי פטנטים, אנשי שיווק וכו'. הסיבה שהשיעורים מועברים בצורה כזו היא כי לפי שכטמן, אנשים אוהבים סיפורים, וזוכרים אותם. המטרה היא שהסטודנט יזדהה עם המרצה, ויחשוב: "אם הוא עשה את זה – גם אני יכול". יש שיגידו כי צריך להיוולד עם התכונות המיוחדות של יזמות, אך  הדבר אינו הכרחי ע"פ שכטמן הטוען כי אמנם סביבה ביתית יכולה להשפיע – אך ניתן ואף רצוי וצריך ללמד יזמות למען עתידנו.

פעילות נוספת שנערכה בכנס היתה תחרות Shark Tank”": שבע חברות קיבלו הזדמנות של שבע דקות להציג את הפתרונות הרפואיים שלהן מול פאנל של שופטים, כאשר הן צריכות להתמקד ביכולות המתקדמות של המוצר, מה היכולת שלו להשפיע ומה הפוטנציאל העסקי של החברה. לאחר ההצגה השופטים יכלו לשאול את המתמודדים שאלה או שתיים, ולאחר מכן הוכרזה הזוכה – Neuronix, אשר פיתחה מערכת בשם NeuroAD, המשחזרת יכולות קוגניטיביות אבודות של חולי אלצהיימר על ידי יישום גירוי אלקטרומגנטי לא פולשני לאזורים במוח שנפגעו מהמחלה, במקביל לאימון קוגניטיבי ממוקד בכדי להפעיל את אותם אזורים.

במהלך שני ימי הכנס נערכו חמישה פאנלי מומחים בנושאים שונים, כגון הזדמנויות ואתגרים, חדשנות, שיתופי פעולה ועוד. בפאנלים השתתפו מומחים מכל העולם, ממדינות כמו גרמניה, איטליה, ארצות הברית, הודו, תאילנד וכו'. המשתתפים זכו להציג זוויות חדשות, לשתף מנסיונם, לענות על שאלות ולהעמיק את ההבנה שהבעיות בתחום הרפואה איתן כולנו מתמודדים הן בין לאומיות.

בתמונה: פאנל המומחים השלישי שעסק בנושא "שיתופי פעולה בין לאומיים", בהנחיית מר דורמן פולוויל, שותף ומנהל תחום אירופה, ישראל ואפריקה בחברת Frost and Sullivan, ובהשתתפות ד"ר פיטר קנקפוס (במסך) – חוקר ומנהל פרויקטים בינלאומיים באיחוד האירופי, גרמניה; ד"ר אנדריי סוראן – מנכ"ל מרכז רפואיMetroWest , ארצות הברית; דניאל כרמון – סגן מנכ"ל משרד החוץ ומנהל "משב": הסוכנות הישראלית לשיתוף ופיתוח בין לאומי; ומר חיים רפלוסקי – מתאם פרויקטים מול האיחוד האירופאי מטעם מגן דוד אדום. צילום: "סטטוס"

לפי אדירי, הרפואה כיום  אינה בת קיימא. ככל שהטכנולוגיה משתכללת, גם מחירה עולה, והממשלה לא משקיעה מספיק. אך הוא טוען שהכלים לשיפור והוזלת הרפואה כבר קיימים, והוא מציע את שיטת ה-Mash up, כאשר לא ממציאים דבר מה חדש, אלא לוקחים דבר קיים ומוציאים אותו מהקשרו. כאשר מצרפים זאת יחד עם צורך, התוצאה חדשנית ושימושית. ניתן כבר לראות כיום כי רוב המהפכות בעולם הרפואה לא נבעו מהרפואה עצמה, אלא מעולם המשחקים והמחשבים. אדירי הציג דוגמאות מעולם החיישנים, הדפסת תל מימד, דוגמאות שניתן לקחת למחקר הגנים ועוד.

גם מר ישראל מקוב, נשיא ועדת ההיגוי של הכנס ויו"ר חברת Given Imaging, דיבר על חדשנות ואינטר-דיסיפלינריות בפאנל בו השתתף, ואמר כי ידע אינו מספיק לחדשנות, וכי מה שצריך הוא לגרות חשיבה מחוץ לקופסה. הדרך לעשות זאת היא על ידי שיתוף הנסיון בין אנשים שונים. רק כאשר מתרחשת אינטר-דיסיפלינריות, כלומר כשאנשים מתחומים שונים חולקים חוויות – מתרחשת חדשנות.

לדוגמא, על מנת להיות באמת מחוברים לצרכים של הלקוח, בין אם מדובר בחולה ובין אם מדובר בלקוח פנימי, פיתוח רעיון בכמה מקומות ולא במקום מרכזי אחד יכול לסייע. אם הפיתוח, הייצור וההפצה יתרחשו במקום שונים, כך למעשה תיווצר מערכת אינטגרטיבית, אשר רואה ומשקפת את כל המוקדים השונים. יש ללמד כיצד לנסח רעיונות בשפה של חדשנות, דרך שיתופי פעולה.

קשה לנהל חדשנות ללא ניהול ידע, וזהו נושא מעניין נוסף שעלה בהקשרים שונים, יחד עם הנושא של קהילתיות. על מנת לקבל החלטה אינטגרטיבית, יש לקבל החלטות בצורה משותפת. בימינו, כבר לא מדובר על רופא שמחליט החלטות לגבי מטופלים לבד. מילות המפתח הן אינטגרציה והתייעצות. זה מתחיל בטכנולוגיה: יש לתכנן את הטכנולוגיה בצורה פתוחה, כך שתהיה מסוגלת לבצע אינטגרציה עם דברים אחרים.

לדוגמא, גברת קרוליין יאנג, נשיאת מועצת הבריאות של נאשוויל, ארצות הברית, אשר השתתפה באחד הפאנלים, מספרת כי החברה שבראשה היא עומדת, ושהיא לקחה חלק בהקמתה, מאגדת את כל העוסקים בתחום הרפואה, ולמעשה יצרה מבנה המאפשר למנכ"לים ולחברות לקיים פורום למידה ויצירת קשרים, בו הם יכולים ללמוד על שינויי המדיניות שיכולים להשפיע עליהם ועל גיוס כספים. ניכר כי מאמצים רבים יותר מבעבר מכוונים כיום סביב יצירת קהילה, אינטרקציה וטיפוח קשרים, במטרה לנהל את הידע הקיים ולהשתמש בו על מנת ליצור ידע חדש.

נושא נוסף שניכר שהעסיק רבים מהמשתתפים בדיונים סבב סביב מיקומו המשתנה של הלקוח בתחום הרפואה. הנושא עלה סביב סוגיות שונות, לדוגמא, האם המטופל אכן במרכז, בהתחשב בקשיים הכלכליים, העומס בבתי החולים וכניסתה המוגברת של הטכנולוגיה? כיום, המטופלים חכמים יותר, ולפעמים כבר מגיעים לבתי החולים עם אבחנה עצמית ובקשה לטיפול ספציפי. נשאלת שאלה נוספת: כיצד אפשר להפוך את עולם הרפואה ליותר ממוקד לקוח מצד אחד, ומצד שני כיצד אפשר להרחיק את המטופלים מבתי החולים? היה מדהים לשמוע כי משתתפי הפאנל "מודים" בכך שהלקוח לפעמים נשכח, ועלתה השאלה כיצד מתמודדים עם זה.

את התשובות לשאלות אלו ניתן היה למצוא בחלק מהפרויקטים השונים שהוצגו בתערוכה, וניסו להתמודד עם האתגרים הללו, שהם חלק מהמציאות היום-יומית של כולנו. לדוגמא, בתחום החדשנות והאינטר-דיסיפלינריות, פרויקט LifeWatch, הבחין בכך שהטלפונים החכמים שינו מן היסוד את הדרך בה אנשים מתקשרים האחד עם השני. צוות הפרויקט לקח את התובנה הזו, ושדרג אותה לתובנה כי הטלפונים החכמים מציגים הזדמנות עבור אנשים לתקשר בצורה טובה יותר עם הגוף והבריאות שלהם. על כן, החברה מתמקדת בהפיכת הטלפון למכשיר שיכול בזמן אמת לאבחן ולנטר את גוף האדם. כמו כן, החברה משתמשת בטכנולוגיית הענן כדי לשדר את המסרים שהיא ייצרה, על מנת שהאדם יוכל לשתף אותם עם רופאו או עם בני משפחתו, כמו כן לאחסן אותם לשימוש חוזר.

דוכן הפרויקט Rehab@Home ,  צילום: "סטטוס"

Rehab at home הוא פרויקט של האיחוד האירופאי, אשר מיישם בליבה שלו ניהול ושיתוף ידע תוך שימוש בקהילתיות בשני אופנים. ראשית, הפרויקט הוא שיתוף פעולה של ארבע מדינות, כאשר כל אחת נותנת את התשומה וזוית הראיה שלה. שנית, הפרויקט שם לו למטרה לאפשר תהליך של שיקום פעיל בבית, כאשר המשתקם יכול לנהל קשרים אישיים עם משתקמים אחרים אשר נמצאים בבתיהם, ולמעשה ליצור קהילה וירטואלית תומכת.

דוגמא לפרויקט מונע-לקוח הוא Ginger Gene: חברה שמטרתה לשפר את הפקת התועלת ממכשירים סבוכים, בעיקר מכשירים רפואיים, על ידי יצירת שכבת תמיכה למשתמש הקצה. החברה משלבת טכניקות של משחק ופילוסופיה עם מתודולוגיות של אימון ותמיכה, על ידי שימוש בפלטפורמות וטכנולוגיות חדשניות במטרה להפחית באופן דרסטי טעויות אנוש בעת שימוש במכשירים סבוכים.

לסיכום, הכנס היווה פלטפורמה לשיתופי פעולה ותחלופה של רעיונות בין רשויות מסביב לעולם, הציג מערכות רפואיות ישראליות, איפשר לחלוק נסיון עם מאות קולגות, וסיפק הדגמה של תשתיות היצור והטיפול בישראל. כבר כיום מכשור רפואי וחדשני רב שיוצר בישראל אומץ מסביב לעולם, ויותר מ-30% מהחברות שמייצאות הגיעו לשלב הרווח. מי יתן ובעקבות הכנס הזה, מספרים אלו רק ילכו ויגדלו. להתראות בכנס הבא!