דוגמא קלסית ל- swing vote הינו מקרה של שלושה בעלי מניות, שני בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב- 49% מהון המניות ובעל מניות שלישי המחזיק ב- 2% מהון המניות
פורסם: 1.7.16 צילום: shutterstock
דיסקאונטים ופרמיות: מאמר מס' 4 בסדרה
במשך שנים, ה- IRS (רשות המס האמריקאית) ניסה לחסל דיסקאונטים בגין אחזקת מיעוט במקרים של העברת מניות בתאגידים המצויים בבעלות משפחתית. למעשה ללא התערבות מצד בית המשפט האמריקאי למיסים, דיסקאונטים אלה היו נחסמים כליל.
דא עקא, למרות הוראת בית המשפט האמריקאי למיסים לאפשר דיסקאונטים בגין אחזקת מיעוט במקרים של העברת מניות בתאגידים המצויים בבעלות משפחתית, הרי שעד לשנת 1993 ה- IRS ניסה לאסור אותם. בהחלטה מקדמית (Revenue Ruling) 93-12[1] ה- IRS הכיר רשמית בכך שמניות של תאגיד פרטי המועברות במתנה בין בני משפחה צריך שתוערכנה בנפרד. עם זאת, בעקבות מזכרי הייעוץ הטכניים (Technical Advice Memorandums) ניסה ה- IRS להגביל את האפשרות להעברת מניות במתנה בין בני משפחה על ידי הטלת פרמיית swing vote, אשר תביא להפסקת העברות הנעשות לקראת פטירה וניצול הדיסקאונטים בתרחישי ניכויים משפחתיים.
swing vote
המונח "swing vote" מתייחס למצב שבו זכות מיעוט, בשילוב עם זכות מיעוט אחרת, יוצרת גוש הצבעה המספיק להשגת שליטה בעסק. ברגיל, המושג משמש בהערכת שווי עסקים בהקשר של דיסקאונטים ופרמיות.
אחת ההתאמות הנפוצות ביותר היא הדיסקאונט בגין היעדר שליטה. מילון המונחים בינלאומי להערכת שווי עסקים (The International Glossary of Business Valuation Terms) מגדיר דיסקאונט בגין היעדר שליטה כ-"סכום או אחוז המנוכים מחלק יחסי של שווי של 100% של זכות הונית בעסק על מנת לשקף את היעדרן של חלק מסמכויות השליטה או של כולן". זכות מיעוט בעסק מספקת למשקיע זכויות או סמכויות מעטות, אם בכלל, והערכת שווי חלק מזכות הבעלות מסתיימת במצב שבו השלם לא תמיד שווה לסכום חלקיו.
מאפייני ה- swing vote מובאים בחשבון בעת בחירת הדיסקאונט הראוי בגין היעדר שליטה. במקרה של שני בעלי מניות, שאחד מחזיק ב- 51% מהון המניות והשני ב- 49% מהון המניות, הרי שלבעל המניות המחזיק ב- 49% מהון המניות ישנה שליטה מוגבלת מאוד על הכיוון הכללי של החברה, אלא אם כן הסכם תפעולי כלשהו או תקנון קובעים אחרת. ללא הסכם תפעולי או תקנון רלוונטי, הרי ששוויו של בלוק המניות המהווה 49% מהון המניות עשוי לעבור התאמה כך שישקף דיסקאונט בגין היעדר שליטה.
דוגמא קלסית ל- swing vote הינו מקרה של שלושה בעלי מניות, שני בעלי מניות המחזיקים כל אחד ב- 49% מהון המניות ובעל מניות שלישי המחזיק ב- 2% מהון המניות. כל אחד מבעלי המניות המחזיק ב- 49% מהון המניות סביר שיהיה מוכן לשלם פרמיה משמעותית מעל לחלק היחסי (pro-rata) של 2% משווי החברה על מנת להשיג יתרונות הקשורים לזכות שליטה. משעה שבלוק המניות המהווה 2% נוספים מהון המניות נרכש, הרי ששווי זכות הבעלות על 51% מהון המניות לא צריכה יותר לעבור התאמה כך שישקף דיסקאונט בגין היעדר שליטה.
פסק הדין הידוע "Estate of Simplot v. Commissioner" (להלן "סימפלוט") של בית המשפט האמריקאי למיסים קבע שהיה זה צפוי מראש שיום אחד למאפייני ההצבעה הקשורים למניות מסוג A של המנוחה יהיה פוטנציאל ל- swing vote.
- TAM 9436005
- TAM 9449001
בהתחשב בעמדת ה- IRS הנוכחית, במיוחד לאחר מקרה סימפלוט, יש להביא בחשבון את מאפייני ה- swing vote בעת הערכת שווי מניות מיעוט. לפיכך, חשוב מאוד שהן הנישומים והן הפרקטיקנים יבינו כיצד ה- IRS מגדיר את מאפיין ה- swing vote. בנוסף, חשוב להבין כי פוטנציאל ה- swing vote איננו שקול לשליטה. על כן, במקרים רבים, הדיסקאונט שבין שווי שליטה לביו שווי מיעוט יקטן בגובה הפוטנציאל האמור, אך לא יתקזז לגמרי.
בחודש מאי 2001, בית המשפט העליון בארה"ב הפך החלטה של בית המשפט למיסים וקבע עבור נישום, כי זכויות המיעוט במניות הצבעה שוות בדיוק למניות ללא זכויות הצבעה. בית המשפט העליון בארה"ב קבע שבית המשפט למיסים שגה שלוש פעמים:
- בית המשפט למיסים סטה מהנחת המוכר/הקונה ההיפוטתי שבמסגרת הגדרת השווי "שווי שוק הוגן". בית המשפט אף ניסה 'לבנות' רוכשים פוטנציאליים.
- חישוב פרמיית ההצבעה עבור מניות העיזבון. השווי המיוחס לשליטה של סימפלוט אינו ניתן לייחוס כפרופורציה מסוימת מסך המניות.
- בית המשפט למיסים לא סיפק ראיות מספקות דיין על מנת תמוך ביישום של פרמיית שליטה. בית המשפט העליון ציין גם כי בלוק של מניות שליטה צריך להיות מוערך על ידי פרמיה לצורכי מס עיזבון אם ורק אם ה- IRS אכן מסוגל להוכיח כי הקונה ייהנה מיתרון כלכלי מוגבר כתוצאה מפוזיציית השליטה. חוות דעתו של בית המשפט העליון קובעת כי הפקטורים שבהם השתמש בית המשפט למיסים על מנת לקבוע שליטה היו יותר בגדר השערה מאשר בגדר עובדה וכי 18 מניות ההצבעה מסוג A לא טמנו בחובם כל יתרון כלכלי מוגבר.
בית משפט למיסים לא לקח בחשבון את המציאות הכלכלית של השקעה על ידי "קונה מרצון היפותטי" במניות ההצבעה מסוג A שבמסגרת העיזבון. השערותיו של בית המשפט למיסים היו לחלוטין מחוץ לגבולות הגדרת השווי "שווי שוק הוגן".
החלטה מקדמית 93-12 היא אולי הצהרת ה- IRS המשמעותית ביותר מזה שנים רבות. ההחלטה הופכת את עמדת ה- IRS בנוגע לאיסור יישום דיסקאונט בשל ייחוס משפחתי. ההחלטה היא המזנק (trigger, עוררן) העיקרי לצמיחה הפורה של שותפויות משפחתיות מוגבלות ככלי לתכנון מס מתנות ועיזבון.
חלק מן היתרונות שנצברו במסגרת החלטה מקדמית 93-12 נשחקו עם שחרורן של החלטות ה- swing vote המאוחרות. דא עקא, גם לנוכח ההחלטות המאוחרות בנוגע ה- swing vote, הבנתה של החלטה מקדמית 93-12 הינה קריטית לבחינה היתכנות ליישום דיסקאונטים בגין היעדר שליטה.
פרשנויות משפטיות מסוימות של הרעיונות הכלולים בהחלטות ה- swing vote המאוחרות נדונו במקרה סימפלוט. מקרה סימפלוט הינו חשוב היות והוא נוגע באספקטים רבים הקשורים לשליטה במצב של בעלות משפחתית.
התפתחויות משפטיות אחרות המשפיעות על פרמיות השליטה ודיסקאונטים בכין אחזקת מיעוט
לדיסקאונט בגין היעדר שליטה תפקיד חשוב בהערכת שווי עסקים. באופן לא מפתיע, בזירת ניהול העיזבון, דיסקאונטים אלו מהווים בסיס לתכנון מס העיזבון מצד הנישום, אם הוא או היא מחזיקים בזכויות שליטה בעסק המצוי בבעלות פרטית.
בעוד החלטה מקדמית 93-12 שרירה ועומדת, הרי שהייחוס משפחתי אינו עוד מקור לביקורת מצד ה- IRS בעת בתכנון העברת זכויות שאינן מקנות שליטה בעסקים המצויים בבעלות משפחתית. למרות "מאפייני ה- swing vote" שעדיין אופפים את שיקול הדיסקאונט הכולל, הרי שמרבית מעריכי השווי ומתכנני העיזבון מסכימים כי זכות מיעוט צריך שתוערך בשווי נמוך יותר באופן משמעותי יחסית לזכות להעברת שליטה.
נציין כי אין מקור למידע זמין יותר בנושא זה מאשר ה- IRSכמו גם הדין והפסיקה בארה"ב. ה- IRS, בתור הצד שיש לו הכי הרבה מה להפסיד (קרי, באמצעות גבייה נמוכה יותר של מס מתנה ועיזבון), חרף האתגרים המשפטיים שלו, ממשיך עדיין להיות מקור עיקרי לתיאוריות, למתודולוגיות ולשיטות עבודה כמו גם לפרשנויות בתחום הערכות השווי.
הרשימה הבאה איננה מתיימרת לכלול את כלל פסקי הדין האחרונים העוסקות בסוגיות אחזקת מיעוט ו/או היעדר שליטה, אלא נועדה להוות מדגם מייצג להחלטות בנושא:
- Estate of Joseph Cidulka, T.C. Memo 1996-149
- Estate of Elizabeth B. Murphy v. Commissioner, T.C. Memo 1990-472
- Bonner v. United States, KTC 1996-278 (5th Cir. 1996)
- Estate of Mellinger v. Commissioner, 112 T.C. 26 (January 26, 1999)
- Estate of Weinberg v. Commissioner, T.C. Memo 2000-51(February 2000)
- Gow v. Commissioner, T.C. Memo 2000-93, affd., 19 Fed. Appx. 90 (4th Cir. 2001)
- Ferraro v. Ferraro, 2000 Va. App. LEXIS 164 (March 2000)
- Maggos v. Commissioner, T.C. Memo 2000-129 (April 2000)
- HMO-W v. SSM Health Care System, 228 Wis. 2d 815, 598 N.W.2d 577 (WI Ct. App. 1999) affd.,
- 2000 WI 46, 234 Wis.2d 707, 611 N.W. 2d 250 (June 2000)
- Estate of True v. Commissioner, T.C. Memo 2001-167, affd., F3d (10th Cir. 12/02/2004)
- Estate of Heck v. Commissioner, T.C. Memo 2002-34, U.S. Tax Ct.
- Estate of Mitchell v. Commissioner, T.C. Memo 2002-98
- Estate of Godley v. Commissioner, 286 F.3d 210, 214 (4th Cir. 2002)
- Estate of Bailey v. Commissioner, T.C. Memo 2002-152
- Estate of Josephine Thompson, T.C. Memo 2004-174
- Estate of Kelley v. Commissioner, T.C. Memo 2005-235
פסקי דין עשויים לספק למעריך השווי הדרכה משמעותית בעניינים משפטיים הקשורים לשימוש בפרמיות שליטה וודיסקאונטים בגין אחזקת מיעוט. יתרה מכך, פסקי הדין, על פני זמן, מספקים את האפשרות לראות כיצד מיושמות התאמות השווי הללו כמו גם אלו השלכות תכנון נחוצות על מנת להבטיח תוצאה ברת-הגנה (defendable result).
[1] כאשר Revenue Ruling פירושו עמדת רשויות המס בארה"ב כיצד חוקי המס חלים על מערכת ספציפית של עובדות. החלטות אלו מתפרסמות ב- Internal Revenue Bulletin שהוא פרסום רשמי של רשויות המס האמריקאיות. הפרסום נועד כדי ליידע ולספק הדרכה לציבור. אין ל- Revenue Ruling מעמד של חקיקה, אלא מעמד של תקדים על ידי הצגתו לפני כל ציבור משלמי המס, ופרסומם נועד לעודד יישום אחיד של חוקי המס ולסייע לציבור משלמי המס על ידי פרסום הפרשנות שרשויות המס נותנות לחקיקה.
הכותב מר מר פולניצר הינו בעליו של משרד הייעוץ הכלכלי "שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים". מר פולניצר הינו בעל ניסיון רב בתחום הערכות השווי והאקטואריה הפיננסית, כמנהל סיכונים ומודליסט ראשי של ועדת השקעות באוניברסיטת בן גוריון, מנהל סיכונים וראש תחום שווי הוגן של חברת עגן יעוץ אקטוארי פיננסי ועסקי בע"מ, ראש תחום הערכות השווי במשרד רואי חשבון רווה–רביד (Russell Bedford ישראל) וכעוזר מחקר בתחום ניהול הסיכונים בבנקאות הישראלית של ה"ה ד"ר שילה ליפשיץ ז"ל.
מר פולניצר הינו מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מעריך שווי מימון כמותי (QFV), מודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), אקטואר סיכוני שוק (MRA), כאקטואר סיכוני אשראי (CRA), כאקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), כאקטואר סיכוני השקעות (IRA), כאקטואר סיכוני חיים (LRA) וכאקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומשמש גם כיו"ר ומנכ"ל הלשכה. כמו כן, מר פולניצר הינו מוסמך כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) וכמנהל סיכונים מוסמך (CRM) על ידי האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM), בעל תואר B.A בכלכלה ו- M.B.A במנהל עסקים עם התמחות במימון מאוניברסיטת בן גוריון ושימש כעוזר הוראה של ה"ה ד"ר שילה ליפשיץ ז"ל בקורסים במימון ובנקאות במוסדות אקדמיים שונים, מרצה בקורסים בנגזרות וניהול סיכונים במכללה האקדמית אחווה, מרצה בקורסים בניתוח דוחות כספיים והערכת שווי במכללה האקדמית אשקלון וכמרצה בקורסים בניתוח ניירות ערך, מכשירים פיננסיים וניהול תיקים בקורס הכנה פרטי לבחינות הרשות לניירות ערך לרישיון מנהל תיקים בישראל.
משרד הייעוץ הכלכלי "שווי פנימי" מספק קשת רחבה של שירותי הערכות שווי של עסקים, הכוללים: אנליזות אקוויטי וחוב, הערכות שווי מקיפות, סקירה ובקרה של הערכות שווי, עדות מומחה, חוות דעת הוגנות, חוות סולבנטיות, הסדרי חוב, חוות דעת אקטואריות, כמו גם הערכות שווי של מכשירים פיננסיים מורכבים וניתוחים כמותיים למדידת סיכונים.
שירותי הערכות שווי של עסקים נדרשים למגוון רחב של מטרות, לרבות: מיזוגים ורכישות, לצורכי מס, איזון משאבים בין בני זוג, סכסוכים בין בעלי מניות ושותפים ופעולות פירוק, פשיטת רגל, כימות נזקים ואובדן רווחים, תוכניות אופציות לעובדים (ESOPs) ועוד. אנו גם מוסמכים לבצע הערכות שווי של נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים לצרכי עסקאות ודוחות כספיים. www.intrinsicvalue.co.il
Tags: הערכת שווי כלכלה עסקים משפחתיים פיננסים תשואה
