במאמר זה נציג את שיטת הרווחים העודפים להערכת שווי תיק ביטוח. על פי שיטה זו מוערך שוויו של תיק הביטוח לפי היוון "הרווחים העודפים" המיוחסים לתיק הביטוח. "רווחים עודפים" מוגדרים כהפרש שבין הרווחים התפעוליים הצפויים מהנכס נשוא ההערכה ובין התשואה ההוגנת על השווי ההוגן של הנכסים התורמים ומשתתפים בפעילות המוערכת (Contributory Assets"")
פורסם: 18.7.19 צילום: shutterstock
מאמר מס' 5 בסדרה
- גישות להערכת שווי – גישת השוק
השווי על פי גישה זו מבוסס על השוואה וגזירת שווי תיק הביטוח ממחירי תיקי ביטוח דומים בשוק וממחירים בעסקאות מיזוגים ורכישות דומות שהתבצעו בשוק לאחרונה וגזירת המכפילים הרלוונטיים לתיק הביטוח (מכפילי סך הנפרעים של התיק, הכנסות התיק מעמלות, EBITDA וכו'). גישה זו מקובלת בדרך כלל כאשר מדובר על נכסים בעלי סחירות גבוהה אשר מחיריהם מתעדכנים באופן שוטף וכאשר מתבצעות עסקאות מיזוגים ורכישות בתחום.
יישום של גישת השוק מתבצע בדרך כלל, באמצעות שימוש במכפילים שונים (מכפילי סך הנפרעים של התיק, הכנסות התיק מעמלות, EBITDA וכו') אשר בוחנים כיצד השוק מתמחר את הנתונים הפיננסיים של תיקי הביטוח הדומים.
- גישת העלות
שווי השוק ההוגן על פי גישה זו מבוסס על הערכת העלות הכרוכה ביצור או רכישת תיק ביטוח תחליפי. ההנחה בבסיס גישה זו הינה שמשקיע סביר לא ישלם על תיק הביטוח הקיים יותר מאשר עלות תיק ביטוח תחליפי, בעל מאפיינים זהים. גישה זו תקפה לתיק ביטוח שהחלפתם בתיקי ביטוח דומים או זהים פשוטה יחסית. על פי גישה זו נהוג, בדרך כלל, להעריך את עלות החלפת תיק הביטוח בתיק ביטוח דומה חדש, ולנכות מערך זה הפרשה הכוללת פחת המשקף את מצבו הכלכלי של תיק הביטוח הקיים ביחס לתיק ביטוח חדש.
- גישת ההכנסות – היוון תזרים מזומנים – (Discounted Cash Flow) DCF
שווי השווי ההוגן בגישה זו מבוסס על שיטת היוון תזרימי מזומנים עתידיים (DCF), לפיה שווי תיק הביטוח נקבע על פי היוון תזרימי המזומנים הצפויים. בגישה זו נדרשת תחזית תזרימי מזומנים לתקופה של מספר שנים, על סמך ניתוח רכיבי ההכנסות וההוצאות, והערכת שווי הפעילות הנמשכת לאחר תום תקופת התחזית שנערכה. בנוסף, השיטה מחייבת קביעת שיעורי היוון המתאימים לסוג תיק הביטוח ולרמת הסיכון הגלומה בו.
ההערכה כוללת שני שלבים:
- עריכת תחזית תזרימי המזומנים (גובה התזרים ופריסתו של פני השנים).
- ניכיון התזרים בשיעור המתאים בהתחשב בשיעור הריבית המקובל לרמת הסיכון העומדת בפני המשקיע.
לשווי המתקבל יש להוסיף את ערך הנכסים העודפים של הסוכנות – הנכסים שלא שימשו את הסוכנות בייצור ההכנסה העתידית. בנוסף, יש לנכות את שווי ההתחייבויות הפיננסיות, נטו. שיטה זו מתאימה במיוחד לנסיבות שבהן ניתן לאמוד באופן סביר את תחזית תזרים המזומנים.
ניתוח לפי גישה זו מבוסס על ההנחות הבאות:
- תיק הביטוח שווה היום את התזרים שהוא יפיק לבעליו בעתיד.
- מזומן שהתקבל היום שווה יותר מאותו הסכום שיתקבל בעתיד; וכן
- ניתן להעריך את תזרים המזומן העתידי במידת מהימנות סבירה.
- שיטת ה"הרווחים העודפים" (Excess Earnings)
שיטה זו היא יישום ספציפי של גישת ההכנסות. בשיטה זו יש להעריך את תיק הביטוח בהתאם להיוון "הרווחים העודפים" העתידיים המיוחסים לתיק הביטוח. "רווחים עודפים" מוגדרים כהפרש שבין הרווחים התפעוליים (אחרי פחת ומס) הצפויים מהנכס נשוא ההערכה ובין התשואה ההוגנת על שווי השוק ההוגן של הנכסים התורמים המשתתפים בפעילות המוערכת (Assets Contributory). נכסים תורמים אלה כוללים הן נכסים מוחשיים, כגון הון חוזר ורכוש קבוע והן נכסים בלתי מוחשיים כגון מותגים, הסכמים, חוזים והון אנושי מיומן.
שיטת ה"רווחים העודפים" מתחשבת במספר פרמטרים:
- משך החיים הצפוי של תיק הביטוח
- סך הכנסות התיק מעמלות
- שיעור ההוצאות התפעוליות של תיק הביטוח
- חיובים הדדיים בגין נכסים תורמים
- שיעור מס החברות ארוך הטווח
- שיעור ההיוון הראוי לתיק הביטוח
*חיובים רעיוניים בגין נכסים תורמים
בשגרה, כאשר אנו מבצעים הערכת שווי לפעילות עסקית אנו מביאים בחשבון השקעה בהון חוזר והשקעה ברכוש קבוע. נציין כי בעת הערכת שוויו של נכס לא ניתן להביא בחשבון השקעות בהון חוזר וברכוש קבוע לצורך נכס בודד. ברם, הנכס אינו פועל לבדו והרווחיות ממנו תלויה בקיומם של נכסים אחרים (הון חוזר, רכוש קבוע, מותג וכו). על כן יש לנכות מתזרים המזומנים חיוב רעיוני בגין שימוש בנכסים הנ"ל, כאשר החיוב הרעיוני נקבע באמצעות שיעור התשואה הראוי לכל אחד מהנכסים התורמים. דא עקא, תיק ביטוח אין פועל לבדו והרווחיות ממנו איננו תלויה בקיומם של הון חוזר, רכוש קבוע, מותג וכו. לפיכך, בעת הערכת שווי תיק ביטוח בשיטת "הרווחים העודפים" יש להתעלם התשואה בגין כל אחד מנכסים אלו בעת קביעת התזרים הנקי המיוחס לתיק הביטוח המוערך.
- שיעור ההיוון
בכדי לקבוע את שווי תיק הביטוח על פי מודל היוון תזרימי המזומנים יש לקבוע את שיעור ההיוון המתאים לניכיון תזרימי המזומנים. שיעור ההיוון מהווה את הבסיס להיוון תזרימי המזומנים העתידיים והבאתם לערכים נוכחיים.
אחת הדרכים המקובלות לקביעת שיעור ההיוון הראוי לתיק ביטוח היא מודל השוק – .(Capital Asset Pricing Model) CAPM מודל זה מחשב את שיעור ההיוון הראוי לתיק ביטוח בהתבסס על שיעור התשואה הנדרש על מקורות ההון חסרי הסיכון בשוק בתוספת פרמיה הנדרשת בגין סיכון תיק הביטוח וסיכוני השוק. סיכון השוק מוגדר כתוספת המתבקשת על ידי משקיעים מעל לשיעור הריבית חסרת הסיכון בשוק. ההתאמה לסיכוני תיק הביטוח מתבצעת על ידי הכפלת פרמיית הסיכון של השוק בשיעור הסיכון השיטתי של תיק הביטוח. הסיכון השיטתי מייצג את גמישות השינוי במניית תיק הביטוח (במקרה זה תיאורטית) בהשוואה לשינוי בכל המניות בשוק (β). שיעור ההיוון הראוי לתיק ביטוח על פי מודל ה- CAPM מחושב כדלקמן:
Ke = Rƒ + β(Rm – Rƒ) + Rs
כאשר:
Ke – שיעור ההיוון הראוי לתיק ביטוח
Rƒ – תשואת ריבית חסרת סיכון.
β – כמות הסיכון. "הסיכון השיטתי" אותו לא ניתן לבטל על ידי פיזור תיק ההשקעות.
(Rm – Rƒ) – מחיר הסיכון. פרמיית הסיכון של שוק המניות הנדרשת בידי משקיעים מעל לריבית חסרת הסיכון.
Rs – פרמיית הסיכון הספציפי.
- הטבת מס (Tax Amortization Benefit)
מרכיב חשוב בעת הערכת שווי של תיק ביטוח הינו ההפחתה העתידית של שווי התיק. ההפחתה השנתית של תיק הביטוח תשמש את הרוכש הפוטנציאלי בהפחתת ההכנסה החייבת במס, על פני אורך החיים השימושיים של תיק הביטוח. הטבת מס זו מהוונת על מנת לייצג את הערך הנוכחי של ההפחתה העתידית עבור הרוכש הפוטנציאלי. השווי של הטבת המס המהוונת מתווסף לערך הנוכחי הנקי של תזרימי המזומנים של התיק. שיעור מס החברות מיושם בחישוב עבור כל אחת מהשנים. השווי הנובע מחישוב ההפחתה של תיק הביטוח מתווסף לשווי שחושב קודם לכן, ומופחת בהתאם להוראות של רשויות המס בישראל.
שתי הסוגיות העיקריות באמידת ההטבה למס הינן קביעת שיעור המס הרלוונטי ותקופת ההפחתה הרלוונטית לצורך חישוב ההטבה, כפי הנהוג במדינה בה פועל תיק הביטוח.
הערכת השווי מתבססת מנקודת ראותו של משתתף בשוק, שרוכש תיק ביטוח וזכאי להטבת מס. כך איפוא, שווי תיק הביטוח מבחינתו גבוה יותר מהערך הנוכחי של הרווחים העתידיים הצפויים לנבוע מהתיק עקב העובדה שהוא כולל גם את הערך הנוכחי של הטבת המס (פחת).
שווי תיק הביטוח שווה למעשה לסך הצברם של סך הרווחים העודפים והטבת המס המהוונת, כדלקמן:
כאשר:
X = שווי תיק הביטוח (סך הצברם של סך הרווחים העודפים והטבת המס המהוונת).
NPV = סך הרווחים העודפים.
L = תקופת ההפחתה למס (בשנים)
T = שיעור המס הסטטוטורי הנורמטיבי לטווח ארוך החל על חברות
Ke = שיעור ההיוון לראוי על תיק הביטוח
- דוגמא להערכת שווי תיק ביטוח חיים בשיטת הרווחים העודפים
לסוכנות הביטוח XXX תיק ביטוח חיים וזו מבקשת לבצע הערכת שווי של התיק על בסיס שיטת הרווחים העודפים ("Excess Earnings") ליום 31 בדצמבר 2018.
להלן הנחות העבודה שלנו:
משך החיים הצפוי של תיק הביטוח – פעילות הסוכנות מול לקוחותיה מבוססת, אך ורק על תיק הביטוח שברשותה ושוויו משקף את התועלות הכלכליות הגלומות בו למועד הערכת השווי. משך החיים הצפוי של תיק הביטוח נאמד בעקביות ובהתאם לתוכניות הנהלת הסוכנות באשר לשיעור אזילת הלקוחות השנתי (Costumer Attrition) ולהתבססות פעילות הסוכנות על תיק הביטוח המוערך. כמו כן הנחות העבודה נבחנו גם מנקודת ראות של משתתף שוק (Market Participant, הערכת "שווי השוק ההוגן" מתבססת על שיקולים שהיו ננקטים להערכתנו על ידי רוכשים פוטנציאלים הפעילים בשוק בו פועלת הסוכנות, חלף שיקולים המיוחדים לרוכש ספציפי, דהיינו, Specific buyer considerations). מאחר שתוספת השווי השנתית המהוונת, לאחר אופק היוון של כ- 8 שנים, נאמדה על ידנו בכ- 4% מסך שווי תיק הביטוח האמור (לאמור, התזרים המהוון בשנה ה- 9 מהווה כ- 4% מסך שווי תיק הביטוח), בהתחשב בתרומתו הפוחתת והשולית של התזרים השנתי המהוון לסך שווי תיק הביטוח האמור מעבר לאופק חיים של 8 שנים. לפיכך, אמדנו את משך החיים הצפוי של תיק הביטוח המוערך ב- 8 שנים, נוכח הקושי לאמוד את משתני ההחלטה העתידיים מעבר לאופק היוון של 8 שנים.
סך הכנסות התיק מעמלות – הנחנו בחישובינו, על פי אומדני ההנהלה כי כמות הפוליסות למועד הערכת השווי תרד בהתאם לשיעור נטישה, נטו (Churn Rate) שנתי ממוצע של כ- 1.50% על פני אופק ההיוון ושיעור דעיכה שנתי בפרמיה הממוצעת בתיק עובר למועד הערכת השווי של כ- 0.25% לאורך ההיוון, בהתאם להערכות הנהלת הסוכנות באשר לתיק הביטוח המוערך.
להלן תחזית ההנהלה בנוגע להתפתחות סך הכנסות התיק מעמלות:
שיעור ההוצאות התפעוליות של תיק הביטוח – שיעור ההוצאות התפעוליות המיוחסות לתיק מסך הכנסות התיק מעמלות עמד על כ- 75% בשנת 2018 (לעומת כ- 74% בשנת 2017). הנחנו כי שיעור ההוצאות התפעוליות המיוחסות לתיק מסך הכנסות התיק מעמלות ירד באופן הדרגתי עד לשיעור של כ- 70% בשנת 2026, בשל הדעיכה בלקוחות ההיסטוריים והפניית עיקר הוצאות אלה לבסיס לקוחות חדש.
שיעור מס החברות ארוך הטווח – ביום 22 בדצמבר 2016 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, במסגרתם, אושרה הורדת מס החברות לשיעור של 24% בשנת 2017 ולשיעור של 23% בשנת 2018 ואילך.
שיעור ההיוון הראוי לתיק הביטוח – בחנו את שיעור ההיוון הנדרש על ידי רוכש פוטנציאלי של התיק (Ke) באמצעות שימוש במודל ה- Modified CAPM (Capital Asset Pricing Model), כדלקמן:
Ke = Rf + β x MRP + SRP
כאשר:
Rf – הינו שיעור ריבית ריאלית חסרת סיכון. שיעור התשואה חסרת הסיכון אשר שימש כריבית חסרת הסיכון ארוכת הטווח בישראל נאמד למועד הערכת השווי בכ- 1.87%, על בסיס שיעורי התשואה לפדיון (ברוטו), המבוססים על עקום תשואות ריאלי חסר סיכון בישראל (המצוטט על ידי שווי פנימי) בעלות מח"מ של כ- 25 שנים.
β – ה"ביתא" (הממונפת) משקפת את עוצמת התנודתיות של תשואות תיק הביטוח המוערך ביחס לתנודתיות של תשואות מחירי תיק השוק והינה המדד ל"סיכון הסיסטמטי" של תיק הביטוח המוערך. את האומדן האמפירי לפרמטר זה לקחנו מתוך מחקר בדבר אומדני הביתא של פירמת הייעוץ K.O Dekel & Coבעבור תיק ביטוח חיים (פוליסות חיסכון ופוליסות ריסק כמקשה אחת), אשר נאמד ב- 1.08 נכון למועד הערכת השווי.
MRP – רכיב פרמיית הסיכון בשוק. את האומדן האמפירי לפרמטר זה לקחנו מתוך מחקר בדבר רכיבי פרמיות הסיכון בשוקי ההון של המלומד Aswath Damodaran בעבור ישראל לשנת 2018, אשר נאמד ב- 6.94% נכון למועד הערכת השווי.
SRP – שיעור תשואה נוסף, המיוחס לתיק ביטוח המוערך ומשקף סיכונים ספציפיים. להערכתנו, שיעור הדיסקאונט הראוי לתיק הביטוח המוערך, המשקף Size & Specific Premium, נאמד למועד הערכת השווי בכ- 5.37%.
בהתאם לאומדנים אמפיריים אלו, שיעור ההיוון הראוי לתיק הביטוח המוערך (Ke) נאמד בכ- 14.69%.
לפיכך, אומדן שווי השוק ההוגן של תיק הביטוח המוערך (סך הצברם של סך הרווחים העודפים והטבת המס המהוונת) למועד הערכת השווי הינו 934 אלפי שקלים חדשים, כאשר אומדן יתרת אורך החיים שלו הינו 8 שנים.
- דוגמא להערכת שווי תיק ביטוח אלמנטרי בשיטת הרווחים העודפים
לסוכנות הביטוח YYY תיק ביטוח אלמנטרי וזו מבקשת לבצע הערכת שווי של התיק על בסיס שיטת הרווחים העודפים ("Excess Earnings") ליום 31 בדצמבר 2018.
להלן הנחות העבודה שלנו:
משך החיים הצפוי של תיק הביטוח – פעילות הסוכנות מול לקוחותיה מבוססת, אך ורק על תיק הביטוח שברשותה ושוויו משקף את התועלות הכלכליות הגלומות בו למועד הערכת השווי. משך החיים הצפוי של תיק הביטוח נאמד בעקביות ובהתאם לתוכניות הנהלת הסוכנות באשר לשיעור אזילת הלקוחות השנתי (Costumer Attrition) ולהתבססות פעילות הסוכנות על תיק הביטוח המוערך. כמו כן הנחות העבודה נבחנו גם מנקודת ראות של משתתף שוק (Market Participant, הערכת "שווי השוק ההוגן" מתבססת על שיקולים שהיו ננקטים להערכתנו על ידי רוכשים פוטנציאלים הפעילים בשוק בו פועלת הסוכנות, חלף שיקולים המיוחדים לרוכש ספציפי, דהיינו, Specific buyer considerations). מאחר שתוספת השווי השנתית המהוונת, לאחר אופק היוון של כ- 8 שנים, נאמדה על ידנו בכ- 4% מסך שווי תיק הביטוח האמור (לאמור, התזרים המהוון בשנה ה- 9 מהווה כ- 4% מסך שווי תיק הביטוח), בהתחשב בתרומתו הפוחתת והשולית של התזרים השנתי המהוון לסך שווי תיק הביטוח האמור מעבר לאופק חיים של 8 שנים. לפיכך, אמדנו את משך החיים הצפוי של תיק הביטוח המוערך ב- 8 שנים, נוכח הקושי לאמוד את משתני ההחלטה העתידיים מעבר לאופק היוון של 8 שנים.
סך הכנסות התיק מעמלות – הנחנו בחישובינו, על פי אומדני ההנהלה כי כמות הפוליסות למועד הערכת השווי תרד בהתאם לשיעור נטישה, נטו (Churn Rate) שנתי ממוצע של כ- 4.5% על פני אופק ההיוון ושיעור דעיכה שנתי בפרמיה הממוצעת בתיק עובר למועד הערכת השווי של כ- 0.5% לאורך ההיוון, בהתאם להערכות הנהלת הסוכנות באשר לתיק הביטוח המוערך. להלן תחזית ההנהלה בנוגע להתפתחות סך הכנסות התיק מעמלות:
שיעור ההוצאות התפעוליות של תיק הביטוח – שיעור ההוצאות התפעוליות המיוחסות לתיק מסך הכנסות התיק מעמלות עמד על כ- 79% בשנת 2018 (לעומת כ- 78% בשנת 2017). הנחנו כי שיעור ההוצאות התפעוליות המיוחסות לתיק מסך הכנסות התיק מעמלות ירד באופן הדרגתי עד לשיעור של כ- 75% בשנת 2026, בשל הדעיכה בלקוחות הקיימים והפניית עיקר הוצאות אלה להשגת לקוחות חדשים.
שיעור מס החברות ארוך הטווח – ביום 22 בדצמבר 2016 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק התקציב וחוק ההסדרים לשנים 2018-2017, במסגרתם, אושרה הורדת מס החברות לשיעור של 24% בשנת 2017 ולשיעור של 23% בשנת 2018 ואילך.
שיעור ההיוון הראוי לתיק הביטוח – בחנו את שיעור ההיוון הנדרש על ידי רוכש פוטנציאלי של התיק (Ke) באמצעות שימוש במודל ה- Modified CAPM (Capital Asset Pricing Model), כדלקמן:
Ke = Rf + β x MRP + SRP
כאשר:
Rf – הינו שיעור ריבית ריאלית חסרת סיכון. שיעור התשואה חסרת הסיכון אשר שימש כריבית חסרת הסיכון ארוכת הטווח בישראל נאמד למועד הערכת השווי בכ- 1.87%, על בסיס שיעורי התשואה לפדיון (ברוטו), המבוססים על עקום תשואות ריאלי חסר סיכון בישראל (המצוטט על ידי שווי פנימי) בעלות מח"מ של כ- 25 שנים.
β – ה"ביתא" (הממונפת) משקפת את עוצמת התנודתיות של תשואות תיק הביטוח המוערך ביחס לתנודתיות של תשואות מחירי תיק השוק והינה המדד ל"סיכון הסיסטמטי" של תיק הביטוח המוערך. את האומדן האמפירי לפרמטר זה לקחנו מתוך מחקר בדבר אומדני הביתא של פירמת הייעוץ K.O Dekel & Coבעבור תיק ביטוח חיים (פוליסות רכב, דירות ועסקים כמקשה אחת), אשר נאמד ב- 1.40 נכון למועד הערכת השווי.
MRP – רכיב פרמיית הסיכון בשוק. את האומדן האמפירי לפרמטר זה לקחנו מתוך מחקר בדבר רכיבי פרמיות הסיכון בשוקי ההון של המלומד Aswath Damodaran בעבור ישראל לשנת 2018, אשר נאמד ב- 6.94% נכון למועד הערכת השווי.
SRP – שיעור תשואה נוסף, המיוחס לתיק ביטוח המוערך ומשקף סיכונים ספציפיים. להערכתנו, שיעור הדיסקאונט הראוי לתיק הביטוח המוערך, המשקף Size & Specific Premium, נאמד למועד הערכת השווי בכ- 5.37%.
בהתאם לאומדנים אמפיריים אלו, שיעור ההיוון הראוי לתיק הביטוח (Ke) המוערך נאמד בכ- 16.95%.
לפיכך, אומדן שווי השוק ההוגן של תיק הביטוח המוערך (סך הצברם של סך הרווחים העודפים והטבת המס המהוונת) למועד הערכת השווי הינו 234 אלפי שקלים חדשים, כאשר אומדן יתרת אורך החיים שלו הינו 8 שנים.
- סיכום
שיטת "הרווחים העודפים" הינה יישום ספציפי של שיטת ההכנסה. בשיטה זו מוערך תיק הביטוח באמצעות היוון תזרימי מזומנים עתידיים אשר צפויים להיווצר לרוכש הפוטנציאלי בגין תיק הביטוח. לפיכך, "הרווחים העודפים" שתיק הביטוח מייצר לאורך חייו החזויים, מהוונים בשיעור היוון אשר משקף את הסיכון הגלום בהפעלת התיק. "הרווחים העודפים" מוגדרים כיתרת התזרים הצפוי מתיק הביטוח לאחר מס לאחר שנוכו ממנו חיובים בגין יתר הנכסים התורמים לפעילות, הכוללים נכסים מוחשיים (הון חוזר, רכוש קבוע וכו') ונכסים בלתי מוחשיים (מותגים, כוח עבודה מיומן וכו').
המשך במאמר הבא…
פרטי השכלה:
בעלים של פירמת הייעוץ שווי פנימי. מוסמך כאקטואר מלא (Fellow) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (.F.IL.A.V.F.A) ומשמש כמנכ"ל הלשכה. מעריך שווי מימון תאגידי (CFV- Corporate Finance Valuator) מוסמך על ידי לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA- Israel Association of Valuators and Financial Actuaries) ומוסמך כמומחה לניהול סיכונים (CRM- Certified Risk Manager) על ידי האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM- Israeli Association of Risk Managers). מוסמך כמנהל סיכונים פיננסיים (FRM- Financial Risk Manager) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP -Global Association of Risk Professionals). בעל תואר שני (בהצטיינות) במנהל עסקים, תואר ראשון (בהצטיינות) מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב בכלכלה עם התמחות במימון ודיפלומה בניהול סיכונים פיננסיים במתכונת FRM מאוניברסיטת אריאל בשומרון. למד בתוכנית ללימודי תעודה באקטואריה באוניברסיטת חיפה ועבר בהצלחה את הבחינות הסופיות של רשות ניירות ערך בישראל לרישיון מנהל תיקים.
פרטי ניסיון מקצועי:
בעשור האחרון, מר פולניצר ייעץ למשרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי, משרדי ביקורת חקירתית וחברות ציבוריות ופרטיות בארץ וחיווה את דעתו המקצועית באלפי עבודות הערכות שווי, חוות דעת אקטואריות, ניתוחי סיכונים, ייעוץ כלכלי ומידול פיננסי בתחומים שונים, בהיקף מצטבר של מיליארדי דולרים ארה"ב.
פרטי השכלה:
מנכ"ל אומדנות חשבונאים ויועצים (1969) בע"מ מוסמך כמעריך שווי מימון תאגידי (CFV- Corporate Finance Valuator) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל ומשמש כאחראי תחום תכנון פיננסי בלשכה. מתכנן פיננסי מוסמך (CFP) על-ידי מועצת התקנים לתכנון פיננסי (FPSB), שמאי רכוש מוסמך ושמאי חקלאות מוסמך מטעם איגוד שמאי הביטוח בישראל. בעל הסמכת חתם מורשה בביטוח חיים (CLU) מטעם ה- American College והמכללה לביטוח בישראל ובעל רישיון סוכן ביטוח פנסיוני מטעם משרד האוצר. בוגר לימודי תעודה בקריאת דו"חות כספיים והערכת שווי חברות, דיני ביטוח, נזיקין ומיסים, חשבים ומנהלי כספים, דירקטורים ונושאי משרה בכירים בתאגידים ומשפט עסקי למנהלים מטעם אוניברסיטת תל-אביב; בוגר לימודי תעודה בסוגיות ביטוח נזיקין מטעם אוניברסיטת בר-אילן; בוגר לימודי תעודה במשפט כלכלי בהיבטים פליליים ואזרחים, מטעם המכון להשתלמות של לשכת עורכי הדין בישראל; ובוגר לימודי תעודה בביקורת חשבונות מתקדמת מטעם המכון להשתלמות של לשכת רואי החשבון בישראל.
פרטי ניסיון מקצועי:
במהלך ארבעת העשורים האחרונים, מר בכר, היה מעורב באופן פעיל בביצוע מאות הערכות שווי וחוות דעת מומחה כלכליות לבתי משפט, בין המסתייעים: מבוטחים, מבטחים (כולל "Lloyd's"), שמאים, חברת חשמל לישראל, צה"ל, פרקליטות המדינה, מס רכוש וקרן פיצויים. בעברו שימש מר בכר כיו"ר וועדת הביקורת של לשכת סוכני ביטוח בישראל.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: הערכת שווי כלכלה פיננסים
