
כמה מהשותפויות בארגונים שאתם מכירים באמת עובדות – וכמה מהן הן רק העמדת פנים? ומה המחיר הארגוני וגם האישי שמשלמים על שותפות כזו?
איור: ChatGPT 4o פורסם: 20.1.25
אנחנו שומעים הרבה על הצורך בשיתוף פעולה ועדיין ברוב הארגונים עבודת הממשקים נתקלת בחומות של גישה טריטוריאלית, תהליכי קבלת החלטות איטיים ומאבקי אגו והיררכיה מיושנים.
המעבר מניהול ממשקים לניהול שותפויות משקף רמה חדשה של התנהלות ארגונית הנדרשת להתמודדות עם סביבה סבוכה, דיגיטלית ומרובת שינויים. מדובר במגמה שהולכת ותופסת תאוצה ומאפשרת לארגונים לפרוץ את תקרת הזכוכית ולהביא לידי ביטוי יכולות ואיכויות חדשות תוך קיצור לוחות זמנים ויצירת מרחבים חדשים לידע, לחדשנות ולניהול צרכי הלקוחות.
כל זה נשמע מבטיח אבל כדי להמחיש איך עושים את השינוי נתחיל בסיפור מהחיים. זה סיפור על דניאל ונירית, שעובדים בחברת פרויקטים בתחום הבניה. ענף הבניה נמצא במציאות לא פשוטה. לקוחות שחוששים להשקיע, חומרי גלם שהתייקרו והבעיה הכי קשה של הענף היא מחסור בפועלים באופן שמקשה מאד לעמוד בביצוע ובלוחות הזמנים של הפרויקטים.
נירית היא מנהלת התפעול. היא אחראית על ניהול הפרויקטים משלב התכנון, הביצוע ועד המסירה ללקוח. היא מנהלת מקצוענית וחיית שטח שיודעת לדבר עם האדריכלים ועד אחרון הפועלים בשטח.
נירית סיפרה לנו שהיא מעולם לא ידעה חודשים כאלה קשים. יש לה פרויקטים באוויר שהיא לא מצליחה לסיים, היא מתמרנת בין אנשי מקצוע שחסרים, הפועלים לא מיומנים, נעשות טעויות קשות, והיא כל היום עסוקה בלכבות שריפות. וכאילו זה לא מספיק, היא מקבלת וואטסאפים זועמים מלקוחות, גם בשעות הערב כשהיא בבית, שמתלוננים על אי עמידה בזמנים ובהסכמים, ועל כך שהם מאבדים הרבה כסף בגלל העיכובים.
בעוד היא טובעת בתוך כל זה ובקושי מסתדרת עם הפרויקטים הקיימים, כשהיא מגיעה בבוקר למשרד, היא מגלה שהשיווק אישרו עוד שינויים שלקוחות ביקשו ושלא היו בתוכנית. הם, השיווק, לא מבינים שכל שינוי כזה מחייב אותה לשנות את תמהיל בעלי המקצוע בפרויקט ובימים האלה זה פשוט בלתי אפשרי ואין לה מושג איך היא תצליח לקיים את ההתחייבויות שהשיווק עשו…
וכאן אנחנו מגיעים לדניאל מנהל השיווק. כשפגשנו אותו הבנו למה הוא כל כך מצליח בעבודה שלו. הוא בחור עם קסם אישי, שמשדר אמינות ורצינות. "יש לי רק עבודה אחת, לסגור חוזים" הוא אמר לנו והוסיף "אני ערוץ החמצן שמכניס את הכסף לחברה ובתקופה הזאת אין ברירה, צריך להתגמש עם הלקוחות ולהיענות לכל הדרישות שלהם. רק חבל שאחרים בחברה לא מבינים את זה ואפילו באים בתלונות כשאני מצליח לסגור עוד עסקה ועוד עסקה בתנאי שוק כל כך קשים".
הסיפור הזה על דניאל ונירית הוא לכאורה טריוויאלי אבל הוא משקף את המתח הבסיסי והכל כך מוכר בין ממשקים. הפעם זה סיפור על הממשק בין השיווק והתפעול אבל זה סיפור שיכול להיות נכון כמעט לכל ממשק בחברה – מוצרים/פיתוח, הנדסה/יצור, כספים/משאבי אנוש, ועוד ועוד.
נחזור לשאלה – כמה מהשותפויות בארגונים שאתם מכירים באמת עובדות?
בחברת הפרויקטים של נירית ודניאל, כל אחד מהם נחשב למנהל מצטיין. דניאל, הוא מכוון לעמוד ביעדים שלו, דואג להביא מכירות גם בתקופה קשה, המנכ"ל מת עליו. וממש לידו, נירית היא מלכה! לא ישנה בלילה, מניעה את כל העולם, דואגת לזה שהחברה תעמוד בהתחייבויותיה ללקוחות, מה יותר חשוב מזה? אבל מה הבעיה? שבצורת התנהלות הזאת כל אחד רואה רק את הסילו של עצמו.
מי כאן מחזיק את המטרה המשותפת? מי אחראי לנהל א המתח העסקי הזה שבין רצון הלקוחות לבין יכולת הביצוע של החברה? האם זו גזירת גורל שנירית ודניאל יראו את עצמם משני צידי המתרס ולא כשותפים?
גישת "השותפות האקטיבית" שאותה פיתחנו נולדה מתוך ניסיון אדיר ושעות ארוכות בהן ליוונו ארגונים ממגוון רחב של תעשיות ומגזרים. ומה למדנו? שלמערכות היחסים בתוך הארגון (ולא משנה אם הוא קטן או גדול), יש השפעה סופר-דרמטית על איכות וגם על קצב התהליכים בהם אנחנו מעורבים. הבנו כי מערכות היחסים בתוך הארגון, ובעיקר באזורים האפורים שלו – בין צוותים, בין דרגים, בין בעלי תפקידים, הן אלה המשפיעות באופן המהותי ביותר על תפקודו של הארגון ועל יכולת התגובה שלו לשינויים. זה העולם ומי שידע לשלוט במערכת היחסים הפנים ארגונית בחברה, יינתן לו יתרון תחרותי עצום. הוא זה שידע להתנהל מהר, להגיב מהר ולא פחות חשוב מכך, לייצר סביבת עבודה נעימה ומפתחת לכלל השותפים ובעלי העניין – עובדים, לקוחות, ספקים ועוד.
מתוך ההבנה הזו לקחנו על עצמינו לחקור את נושא השותפויות ועשינו זאת בעזרת חברת המחקר "משב מחקר יישומי" https://www.mashav-research.com/ .
אנחנו רוצים להאיר כאן זרקור על שלושה עקרונות יסוד העומדים בבסיס גישת "השותפות האקטיבית" וארגז הכלים שהיא מציעה.
עקרון 1 : הסתכלות על השותפות כ"יישות שלישית"
בכל מערכת יחסים, מקצועית ואישית, מעורבים שלושה גורמים בעלי חשיבות זהה: יש אותי, יש אותך, ויש את השותפות בנינו. השותפות בנינו היא ממש כמו יישות עצמאית חיה ונושמת. אם נחשוב על השותפות בין אנשים כעל צמח ירוק, נבין שכדי לפרוח וללבלב דרושים לו, לצמח, תנאים קריטיים – כמו מים, פחמן, אור השמש ואדמה מיטיבה. וכך גם בעולמות של אינטראקציה בין אנשים .
ההבנה הזאת מזמינה אותנו לשאול שאלה חדשה ושונה בניהול מערכות היחסים שלנו – מהם אותם תנאים שצריכים לקרות בינינו כדי שהשותפות תשגשג ותהיה במיטבה ?
מהמחקר שביצענו עלו מספר תנאים קריטיים להצלחתה של שותפות כמו הצורך של השותפות ב"אג'נדה משותפת". זה נשמע אולי כמשהו טריוויאלי, אבל זה ממש לא כך. מתברר שהיכולת לעצור בכל רגע נתון ולחדד לעצמנו את המטרה המשותפת לא תמיד קיימת. כשאנחנו מדברים על 'מטרה משותפת' אנחנו לא מדברים על להגדיל את ההכנסות ולהקטין את ההוצאות, שזה משהו שכולם רוצים. אנחנו מדברים על ירידה לפרטים, על יכולת של מנהלים של שני צוותים לעצור לרגע ולהסכים על המטרות המשותפות שלהם ועל סדר עדיפויות בכל זמן נתון, שזה אומר ויתורים על 'מה שאני צריך' לטובת השגת המטרה המשותפת", וזה מביא ואתנו לעקרון השני.
עקרון 2 : ויתור ורווח
אנחנו יודעים מה הרווח מלהתנהל בשותפות אבל אנחנו לא תמיד מדברים על המחיר. כדי ששותפות תוכל להתקיים באופן איכותי ומתמשך כל אחד מהשותפים צריך להיות מוכן לוותר על משהו משלו לטובת המטרה המשותפת ולטובת מערכת היחסים. לפעמים הוויתור הוא על דברים מוחשיים כמו משאבים או זמן ולפעמים מדובר בדברים רגשיים כמו אגו או מעמד. עקרון הוויתור הוא ממש הפיזיקה של השותפות והוא זה שמאפשר את המעבר מהתנהלות כממשק להתנהלות בשותפות.
עקרון 3 : הבחירה להיות שותף
אף אחד לא זקוק לאישור מלמעלה כדי להתנהל כשותף. אמנם בחיינו הפרטיים וגם בעבודה אנחנו לא תמיד בוחרים את השותפים שלנו, אבל אנחנו כן יכולים לבחור להתנהל בעצמינו כשותפים ולקחת אחריות על איכות מערכות היחסים שלנו .
בואו נחזור לדניאל ונירית מחברת הפרויקטים. בשוק שהוא סוער כמו ענף הבניה, הכול הופך להיות מוקצן יותר. אבל דווקא בגלל זה, אם דניאל ונירית יבחרו לראות אחד את השני כשותפים, הדברים יכולים להראות אחרת ובוודאי שהארגון יוכל להפיק מהם הרבה יותר. דרך אגב, גם הלקוחות יפיקו יותר וגם העובדים שלהם.
לסיכום, יש היום תעשייה שלמה סביב ללמוד איך להיות מנהל, אבל מי מלמד אותנו להיות שותפים? מי מלמד אותנו להתנהל בשותפות? זה משהו שהעולם היום מבקש אותו, ולשמחתנו אנחנו כבר מתחילים לראות שינוי בסביבה הארגונית.
עוד על מודל "השותפות האקטיבית" והכלים ליישומו תוכלו לקרוא גם בספר "דרושים שותפים" שנכתב כמו שאתם יכולים לתאר לעצמכם, בשותפות על ידי אלינור ארבל, זיו גפן, מתי כנען ושרון אופיר שטרית. בספר תוכלו לפגוש סיפורים אמיתיים מהחיים, שהם חלון הצצה אותנטי ואנושי לניהול מערכות יחסים בתוך ארגון. תמצאו בו סיפורים על הצלחות בעבודת שותפויות וגם על הקשיים והכישלונות שלנו כיועצים ומלווים מערכות יחסים שמבוססות על שותפות, כי זה לא קל כמו שזה נשמע וזה ממש לא טריוויאלי.
*הכותב הוא הבעלים של "גפן ייעוץ ניהולי"
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

עוד ב"סטטוס":
Tags: אסטרטגיה חדשנות טכנולוגיה ניהול סטרטאפים תרבות ארגונית