סוד ההצלחה של הילד שתמיד יודע מה לומר ואיך להתחבר לאחרים, הוא ה'סְמוֹל טוֹק' – שיחה קטנה שממנה מתפתחת חברות. הנה כמה טיפים איך להצליח בזה
צילום: shutterstock פורסם: 13.7.2014
כמה פעמים קרה שרציתם לגשת לילד בכיתה אבל התביישתם, לא ידעתם איך להתחיל ומה לומר? מצד שני, נסו להיזכר כמה כיף היה כשהבת של השכנים ניגשה אליכם, ופתאום מצאתם את עצמכם צוחקים ומשחקים כאילו תמיד הכרתם? או, במילים אחרות, האם אתם יודעים איך לגשת לילד החדש שהצטרף לכיתה שלכם השנה, או מה לומר לבת הדודה שתבוא אליכם לארוחה בשבת?
סוד ההצלחה של הילד שתמיד יודע מה לומר ואיך להתחבר לילדים אחרים, נקרא בשתי מילים: 'סְמוֹל טוֹק' (מאנגלית: Small Talk). זוהי השיחה הקטנה, הדיבור הקטן על נושא סתמי, שאיתו פותחים בשיחה עם ילד שלא הכרנו עד עכשיו, ואם השיחה נמשכת ומתפתחת היא יכולה להיות התחלה של חברות נפלאה.
"חברים – ובוודאי בגילאים צעירים – הם מערך הנכסים שלנו, ומי שמתרשת בגיל הזה ירכוש חברים שילוו אותו כל החיים", אומרת שושי גל-פוגלמן, מומחית באומנות הסמול טוק, "נקודת המוצא היא שילדים הם פחות סלחניים אם מעדנו במשהו, והביקורתיות שלהם גבוהה, ולכן בעולם של היום אי אפשר בלי כישורים חברתיים. אבל כדי לרכוש כישורים כאלו צריך לצאת מ'פינת הנוחות', לא להתחבר רק לאלה שאתם כבר מכירים – ומצד שני לא לפחד לקבל סירוב או דחייה".
"נכון שאי אפשר לצפות מילד שידע מה נכון ומה לא נכון להגיד", מסייגת גל, "או מה הקודים הנכונים להתנהלות או ללבוּש, אבל זה סוג של כישורי חיים שצריך לטפח מגיל צעיר, ועל זה נופלים אם אין אותם. כך נוצרת המקובלוּת החברתית, וככה בסוף שמים על מישהו כותרת שהוא 'חננה'. ולכן, הדרך לשבור את זה היא לזהות נקודת חוזק שבה אתם במיטבכם – חוץ מנושא הלימודים – ואותה לחזק.
אם אנחנו רוצים להתחבר, צריך ללכת לדברים שנחשבים 'קוליים'. למשל, אם אתה שחקן טניס מצוין, תוכל למנף דרך זה כישורים חברתיים. אתה הולך עם משהו שאתה טוב בו, לך תצטיין בו ודרכו תהפוך ליותר 'איני' ו'קולי'. זה יוצר דימוי עצמי גבוה. ההתקרבות תהיה יעילה יותר בדברים שיותר מחברים כמו ספורט, השתייכות למועדון או לחוג ספורט. אפשר גם להשתייך לצופים או לחוג סיירות, טבע או ריקודים, או לפתח תחביב כלשהו, ודרך זה גם לרתום אחרים".
כל זה נכון למי שרוצה להתחבר לילד חדש בסביבה, אבל מה עושה אותו ילד חדש אם הוא רוצה להתחבר למישהו? נניח שהוא חדש בכיתה של ילדים שכבר מכירים זה את זה, והוא הרי לא מכיר אף אחד.
"כשאנחנו באים לכיתה חדשה זה עלול להיות סוג של חרדה חברתית", מסבירה גל, "יש תמיד תהייה 'איך אני איתפש', 'מה יגידו', זה בדיוק הגיל שאנחנו בונים את הדימוי העצמי שלנו. מההתנסות האישית שלי, זה לא פשוט לעבור מבית ספר אחד לאחר. יש קודים חברתיים שונים בין מקומות, הלבוש הוא שונה. וכאן אני מעבירה מסר להורים: אם אתם מכניסים ילד לבית ספר חדש, תבדקו מהם הקודים המקובלים. הרי אנחנו נשפטים על פי מה שלובשים, אומרים או עושים, והילד לא יכול בגילו הצעיר להביא את הבשורה. צריך לדעת שלפי זה הוא נשפט".
מה שמציעה גל, המעבירה סדנאות בתחום הסמול טוק, הוא "לבוא עם משהו נגיש. אם אנחנו חדשים בבית הספר, כדאי לבוא עם חולצה יפה עם לוגו או ציור כלשהו עם משמעות. זה מעורר שיחה. נניח שהייתם במדינה מסוימת בחופש, בואו עם חולצה שקניתם שם. או אם אתם מנגנים על כלי כלשהו, תביאו אותו איתכם. דברים כאלה מעוררים שיחה, וסביבם האחרים יכולים להתחיל לתקשר איתך".
מצד שני, אחרי שכבר פתחתם בשיחה, מזהירה גל "להיזהר שלא לדרוך על יבלות ולא להרוג פרות קדושות. אם אתם לא עוסקים בספורט, למשל, אל תנקטו עמדה. לא לומר 'אני אוהד של הפועל תל אביב', למשל, כי ברגע שאמרתם את זה והשני אוהד את מכבי תל אביב – זה כבר יוצר חייץ. עד שלא נוצר החיבור אנחנו לא מזדהים עם עמדתנו".
"מה שכן", היא מציעה, "להיות פעיל, להיות מעורה בתוכניות ריאליטי, ואז להקשיב לצד השני: את מי הוא אוהד ב'האח הגדול', ב'רוקדים עם כוכבים' או ב'כוכב נולד'. בשלב הראשון אתם בעמדת האזנה, לא משמיעים. כך, הילד ייפתח ויספר על עצמו – כי כולנו אוהבים לדבר על עצמנו – ואז יהיה לכם קל יותר להתחבר אליו ולספר על עצמכם".
ומה לגבי הארוחות המשפחתיות שבהן מתכנסת כל המשפחה, אחים ובני-דודים? אנחנו מבקשים מגל לתת לנו כמה עצות איך להתקרב לילדים האחרים לפני שמתיישבים לאכול או לילד שיושב לידנו בשולחן.
"קודם כל", אומרת גל, "לא להתבייש ולא להיות במצב רוח של הסתגרות. לדעת שיש פה הזדמנות לרכוש חברים חדשים. תחשבו מראש על משהו כיפי שאתם עושים בשעות הפנאי, משהו שאתם מצטיינים בו ושנוח לכם לדבר עליו, ואיתו תתחילו. זה מאוד מחבר. או, מאידך, תגידו משהו כמו 'ספר לי על החוגים שאתה משתתף בהם', ואז דרך זה אתם מתעניינים בו וזה לא נראה כאילו אתם לוקחים את הבמה. רק אחר כך תוכלו לספר על עצמכם. אחרי זה הכל כבר יותר קל, ותוכלו לשמור על קשר ולהיפגש גם אחרי שההורים נפרדים".
* שושי גל היא מומחית בינלאומית לאומנות הסמול טוק http://galshoshi.com
Tags: אימון טיפים תרבות ארגונית