כנס בנושא הזדמנויות ואתגרים לחברות הייטק ישראליות בשוק הסיני
צילום: shutterstock
הלכתי בשבוע שעבר לכנס. שמו: הזדמנויות ואתגרים לחברות הייטק ישראליות בשוק הסיני.
הו מינג, הנספח הכלכלי הסיני, אמר שסין מתמודדת כיום עם שתי בעיות מרכזיות, זיהום האוויר בערים והעובדה שכ-130 מיליון סינים נמצאים מתחת לקו העוני. הוא גם בישר לשומעים כי ישראל חתמה על הסכם לבואם של אלפי עובדים סינים.
קובי סימנה, מנכ"ל חברת המחקר IVC, אמר שכ-100 מתוך כלל 5800 חברות ההייטק הישראליות [כן, זה מספר חברות ההייטק שיש, לדבריו, בישראל.] פועלות בסין. רובן בתחום של תקשורת ותוכנה. "את הסינים," אמר, "מעניין כיום מאד הקלינטק". [זה מן הסתם מתקשר עם מה שאמר הנספח בעניין הדאגה מזיהום האוויר.]
בישראל, הוסיף והדגיש סימנה, מודאגים מהשמירה על הקניין הרוחני, ככל שהעניינים נוגעים לפעילות בשוק הסיני. גם בהמשך דיברו מרצים בכנס על החשש מהתחברות לשותף מקומי [יש מקרים, ראו בהמשך, בהם לא ניתן להימנע מקשר כזה] שבסופו של דבר ייטול את הידע הנחוץ ויותיר לאנחות את שותפו המערבי.
עו"ד תהילה לוי-לאטי, מפירמת עורכי הדין ZAG, אמרה שכדי לפעול בסין יש להקים ישות משפטית. קיימים שלושה סוגים של ישויות כאלו.
האחת היא חברה סינית בבעלות זרה. תהליך הקמתה מורכב וביורוקראטי ויכול להימשך אפילו שנה. המרצה הוסיפה ואמרה כי יש מקרים בהם ניתנות הבטחות בעל פה שלא מקבלות ביטוי בכתב; וגם מה שנכתב לא תמיד מקוים.
הישות השנייה היא מיזם משותף בין חברה זרה לחברה מקומית. הקמתה רלוונטית במקרה בו השותף המקומי מביא עמו יתרון יחסי כמו יכולת שיווק, הנאה מהטבות ממשלתיות או רישוי (למשל, לעסוק בתחום הביומד). כמו כן יש תחומים (אנרגיה, תרופות, תיירות ועוד) בהם החוק מחייב שיתוף פעולה עם שותף מקומי.
עו"ד לוי-לאטי אמרה שאחד הקשיים המהותיים בבחירת שותף מקומי נעוצה במגבלת היכולת לבצע בדיקת נאותות ראויה. יש חוסר שקיפות ולכן קשה לתהות על קנקנם של שותפים מקומיים.
הישות השלישית הוא משרד מייצג (Representative Office) האמור לפקח על ביצוע עיסקי חברת האם. משרד כזה לא יכול לבצע פעולות באופן ישיר. אפילו לא להעסיק עובדים (אלא רק דרך חברות כוח אדם). יתירה מזו, למרות שמשרד כזה לא מייצר הכנסה אלא רק הוצאות הוא ישלם מס – על "הכנסה רעיונית".
המרצה סיימה במילות עידוד: יש כוונה לתיקון את חוק החברות הסיני. תיקון שעשוי להקל את הפעילות הזרה בארץ זו. כמו כן מוקם אזור סחר חופשי בשנחאי. הקמת חברה שם תהיה משימה פשוטה יותר.
צבי שלגו, מנכ"ל ובעלים חברת הייעוץ ושירותי הניהול PTL, אמר שיש לראות את סין כיבשת מבחינת גודלה ומורכבותה. הוא תאר התפתחויות בכלכלת סין:
– עליית השכר בחמש השנים האחרונות נעה בין 20% – 25% בכל שנה.
– חברות זרות מתחילות להסיט את תשומת הלב מפלח השוק העליון לפלח השוק המרכזי. למשל, אם בעבר חברות הייטק מכרו תוכנה לחברות רב לאומיות הפועלות בסין הרי כיום הן מוכרות גם לחברות מקומיות.
– כיום לא ניתן להסתפק בחדשנות, צריך גם יתרון תפעולי המאפשר הפצה אמינה ויציבה.
– יש מקרים בהם לא ניתן להתחרות בחברה סינית, משום שממשלת סין עומדת מאחוריה.
– יש עלייה בעלויות תפעול ולא רק בגלל העלייה בשכר.
– המחסור בעובדים מיומנים בסין (כמו מהנדסים) ילך ומחריף.
– הבדלי תרבות מהותיים יוצרים בעיה של ניהול עובדים מקומיים.
– כל הזמן יש שינויים בחוקי עבודה ותקנות עבודה.
לכן, בגלל קשיים אלו ואחרים, מוצע שחברות הנכנסות לסין יתחיל לפעול האינקובציה, במסגרת משרד אחורי (שירות שנותנת חברת PTL) המנהל בנאמנות את עיסקי הלקוח בסין.
בקיצור, קשה לעשות עסקים בסין, ולכן המרצים הציעו לעשות שימוש בשירותי עזר כמו שלהם. אבל זה לא שהם תארו מצב מורכב רק משיקול שיווקי, באמת קשה לעשות עסקים בסין.
שוקי שטאובר כתב 11 ספרי ניהול – [email protected]
Tags: כלכלה כנס סטרטאפים שוקי שטאובר
