בחול המועד סוכות קברה ישראל את ארי נשר ז"ל בן 17 ויום, החלל ה 18 במניין רוכבי אופנים חשמליים בשנת 2018, והחלל ה 31 בכלל רוכבי האופניים השנה. כמה עצוב שחלק ממסכת חיים זו ניתן היה להציל, לו רק חבשו קסדת מגן ראויה לראשם
פורסם: 14.10.18 צילום: יח"צ
בשישי חול המועד רחב ליבי עת חלפתי כרוכב 90 ק"מ, על פני רבבות רוכבות ורוכבים במסע האופנים סובב תל אביב בנתיבי איילון ורחובות העיר. אלפי משפחות ליוו והדריכו ילדים רכים רכיבה נכונה (רק עם קסדה), בהתאם לחוקי התנועה, ובהתמדה. כך מגדלים דורות של משתמשי אופנים כאמצעי תחבורה.
לאחרונה שבתי מסיור מקצועי בצ'ילה ובארגנטינה, פחות מתקדמות ומפותחות מישראל. הופתעתי עד כמה מתקדמות בשימוש באופניים ככלי תחבורה. נתיבי אופניים בערים מופרדים פיזית ע"י אבני שפה בולטות מהכביש, ומהמדרכה. במרחב הבין עירוני משתמשים הרוכבים בשולי הדרך, כאשר תמרור אזהרה מיוחד אוסר לנהגים להתקרב לרוכב פחות מ 1.5 מ' מהצד (רצ"ב תצלומי המחשה). נאמץ גם אנו כלל זה, ונחסוך בחיי רוכבים !
סעיף 129 סימן ג' בפרק השלישי בתקנות התעבורה בדרכים אומר: "לא ירכב אדם על אופנים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד". חד וחלק, אופנים הם כלי רכב לכל דבר ועניין ומקומם בדרך (בכביש) ולא במדרכה. יתרה מזאת, הפרדה סטטוטורית בין אופניים חשמליים לאופנים אחרים, מלאכותית, מקוממת, ומזיקה תחבורתית !
תל אביב מתגאה באורך מרבי של שבילי אופניים יעודים ( 120 ק"מ); מרביתם על מדרכות, קטעים קצרים ובלתי רציפים, ללא הפרדה פיזית (למעט שדרות משה דיין, ורחובות בלוך ופנקס), נקטעים ע"י תחנות אוטובוס, עצים, צמתים ורכבים חונים, וייתרם – נתפסים ע"י הולכי רגל.
כמעט כל חנות ובית עסק שנסגרים לאחרונה – הופכים לחנות לאופניים חשמליים, תפוצתם אין סופית. מדי שנה נוספים למעלה מרבע מיליון זוגות למאות האלפים שכבר נעים על מדרכות ערינו וכבישינו – כמענה תחבורתי לגודש בדרכים, להעדר תחבורה ציבורית יעילה, ולמצוקת חנייה.
כמתכנן תחבורה מצאתי בתופעה קרן אור: אין הבדל בין אופניים חשמליים לרגילים, דין אחד מחייב לשניהם. רבות מנסיעות רוכבי האופניים לטווח קילומטר ומעלה, תבוצענה לחלופין במכונית הורה, אח בוגר, שכן או – בנהיגה עצמית. כחלופה עירונית לכלי רכב מנועי, מורידים האופנים הגודש בדרכים, חוסכים דלק ומשפרים איכות האוויר בערים.
על שר התחבורה והבטיחות בדרכים לקחת פסק זמן מטכסים הזויים של גזירת סרטים, ולהוביל רביזיה מחשבתית וחוקית למכלול נושאי האופניים: להחזיר את חוק חובת חבישת קסדת מגן; להתקין תקנות שתחייבנה כל זוג אופניים (למעט אופני ילדים) ברישוי, במבחן שנתי קצר ופשוט (של עזרי בטיחות בסיסיים), בנשיאת לוחית עם מספר רישוי מזהה (כפי שהיה לפני 60 שנה), בחריטת המספר בשלדה (למניעת גניבות), ובעיקר בחובת ביטוח בסיסי. רק כך תובטח בקרה על עוצמת המנוע של אופנים חשמליים, למהירות מרבית של 25 קמ"ש.
תובטח אכיפה דרסטית של החוק, והאחריות השלוחית של הורים כלפי ילדיהם הקטינים. רוכב אופניים פוגע לא יהיה אלמוני החומק מזיהוי ומאחריות, ויובטח עתידם הכלכלי של הנפגעים.
* דניאל מורגנשטרן – יועץ כלכלי וסביבתי , מתכנן תחבורה,חבר הנהלת "ישראל בשביל האופניים" בעבר,מתכנן אורבני, יו"ר ועדת הביקורת איגוד המתכננים, חבר מייסד במכון הישראלי לערים חכמות.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה מיתוג תרבות תרבות ארגונית
