היתרון התחרותי של עיר, כמו בכל ארגון, הוא הידע הטמון בראשם של האנשים, ההון האנושי שלהם. זהו ללא ספק מאגר הידע הגדול ביותר של העיר. על כן, עיר חכמה חייבת לכלול את כל הדורות שבה על מנת ליישם את הכלים הנ"ל

*צילום: shutterstock   פורסם 02/06/13

 המושג "ערים חכמות" או "ערי ידע" שואב את עקרונותיו וערכיו מהתחום של ניהול ידע, ומנסה למצוא דרכים בהן ניתן לתרום לפיתוח בר קיימא ולגדילה של ערים במאה ה-21. על אף שלערים יש תוחלת חיים ארוכה, רבות מהן כבר אינן רלוונטיות ואחרות יכולות להיות הרבה יותר אטרקטיביות. כיום, ערים צריכות להמציא את עצמן מחדש, אחרת – הן תדעכנה לאיטן (כדוגמת: העיר דטרויט). אחת הסיבות לכך היא קיפאון: ערים רבות הגיעו למצב בו הן לא מחדשות את שירותיהן, ולא משקיעות בתשתית ובהון האנושי. לכן, הן מאבדות את הערך שלהן בעיני האזרחים, במיוחד הצעירים המשכילים, והתוצאה – הגירה שלילית בהיקפים גדולים.

ערים חכמות שואפות לעצור את הקיפאון הזה. עיר חכמה הינה עיר המעודדת יצירה, שיתוף, הערכה, חידוש ועדכון מתמידים של ידע, באמצעות יצירת אינטרקציה מתמדת בין תושבי העיר וכן תושבי הערים השכנות. אינטראקציות אלו הן למעשה המהות של העיר החכמה, והן נתמכות בעזרת תרבות שיתוף הידע של האזרחים, ובנוסף על ידי המבנה, העיצוב ורשתות המידע של העיר.

היתרון התחרותי של עיר, כמו בכל ארגון, הוא הידע הטמון בראשם של האנשים, ההון האנושי שלהם. זהו ללא ספק מאגר הידע הגדול ביותר של העיר. על כן, עיר חכמה חייבת לכלול את כל הדורות שבה על מנת ליישם את הכלים הנ"ל: הדור המבוגר מחזיק בידע ובנסיון שהצעירים עוד לא רכשו; לצעירים יש ידע טכנולוגי שהוא חדשני ומעודכן. על הדור הצעיר ללמוד מהדור המבוגר, ובמקביל להמציא רעיונות שהמבוגרים לא מעיזים לחשוב עליהם. יחד, הם מרכיבים קבוצה מגוונת, שמחליפה רעיונות, שיטות ויוזמות לאחריות חברתית. כך העיר תהיה מושכת לאנשים מבחוץ, וגם לדור הצעיר, השואף למצוא בית שיתאים בצורה הטובה ביותר לשאיפותיו.

ערים חכמות מקדמות ומאפשרות תחלופה והתחדשות מתמידים של ידע בתוך העיר, בין האזרחים ומחוץ לגבולות העיר. במהותן עומדת המטרה ליצור וליישם ידע, על מנת להמציא רעיונות חדשים שיניעו ייצור של מוצרים, תהליכים ושירותים שייקדמו את העיר.

מחקרים מצביעים על היתרונות של ערים חכמות, הפועלות על פי דינמיקה חדשנית, כלכלה חזקה, מספקות שירותים חינוכיים טובים יותר וכו', כאשר תושבי העיר הם אלו המהווים את המנוע העומד מאחורי השינוי. בנוסף, ערים שמחזיקות נכסי ידע, כמו מכוני מחקר וחינוך, מרכזי תרבות ומרחבים ירוקים – תושביהן מרוויחים מכך, ומצביעים על רמה גבוהה יותר שביעות רצון, עניין ומעורבות בחיי העיר. אין ספק כי הרעיון של "עיר חכמה" מעלה את איכות החיים בתוך גבולות העיר, ובנוסף מושך אנשים מבחוץ, מה שהופך את העיר למקור השראה.

העיר ברצלונה מקיימת מדי חודש נובמבר (מאז 2011) כנס ותערוכה בנושא ערים חכמות. האירוע הוא האירוע החשוב ביותר שמאחד במקום אחד נציגי ערים, מוסדות, אקדמיה, מכוני מחקר, תעשיה ויזמים, עם כוח אדיר לקבלת החלטות. האירוע מהווה מקום מפגש לסקטור הפרטי והציבורי, אירוע חובה לכל אחד שרוצה לשמוע מהטובים ביותר את הפתרונות העדכניים ביותר לערים חכמות. ב-2012 נכחו בתערוכה ובכנס מעל 7,000 מבקרים מעשרות מדינות, כולל משלחת של ראשי השלטון המקומי בישראל, וכן ראשי ערים ונציגים בכירים מערים כמו: בייג'ינג, בואנוס איירס, דבלין, לונדון, מקסיקו, מומביי, ניו יורק, ריו דה ז'נרו, סינגפור ועוד.

השנה, הכנס והתערוכה יתקיימו בתאריכים 19-21.11.13, והם מהווים הזדמנות לחברות ישראליות אשר ירצו להציג את הטכנולוגיות בהן הן עוסקות, עיריות אשר יחפצו להציג את העיר כחכמה, איגודים פרטיים וציבוריים, עיריות שמעוניינות ללמוד, מוסדות מחקר ואקדמיה ומומחים אשר יבקשו להיות דוברים בפאנלים המקצועיים, הכל סביב נושאים הקשורים לערים חכמות. בין הנושאים שידונו בכנס ובתערוכה: שימור אנרגיה, תחבורה, סביבה, ממשל, תכנון עירוני, מידע גאוגרפי, רשתות חכמות, טכנולוגיות, אפליקציות ועוד (האירוע מתקיים באנגלית).

במהלך הכנס והתערוכה ניתן לארגן ולתאם מראש פגישות ומפגשים עם מציגים ועם מומחים עולמיים וראשי ונציגי הערים. האירוע מהווה זרז לשינוי, וקיים בו פוטנציאל רב לחברות ישראליות.

לפרטים נוספים ניתן לפנות ל: hadas@pasher.co.il

* בצילום למעלה – תחנת הרכבת המרכזית של מישיגן בדיטרויט, עומדת שוממת כתוצאה משקיעתה של העיר שלא השכילה להתחדש בזמן, 24 אפריל 2011.

Tags:  ערים חכמות