היום גם החברות הגדולות במשק החלו להפנים שבכדי לייצר הצלחה עסקית בת קיימא, עליהם לדאוג לכל בעלי העניין, כלומר לקהילה, לעובדים ולסביבה. אחרת זה עניין של זמן עד שהצרכנים יפנו את עורפם

צילום: shutterstock  פןרסם:  5.10.14

כמה פעמים יצא לכם להיתקל בבעיה  או בעוולה שהפריעה לכם וגרמה לכם לתחושת אי נעימות? ייתכן שעברו מספר ימים או שבועות ועדיין הרהרתם באותה בעיה. המחשבות צצו, אולי אף עלו רעיונות לפתרון הבעיה, אבל בסופו של דבר המשכתם הלאה וההרהורים נעלמו. מחשבות מסוג זה הן הבסיס ליזמות חברתית, רק שלעיתים נדירות אנשים לא ממשיכים הלאה, אלא עוצרים ומחליטים לפתור את אותה הבעיה. אותם אנשים הם יזמים חברתיים, נשים וגברים המוצאים פתרונות חדשים לבעיות קיימות ויוצרים שינוי חברתי מערכתי בכלים של עולם העסקים. הרציונל שלהם עסקי, אך יש בו גם מימדים מוסריים ואידיאולוגיים שלצערנו נהיו הרבה פחות שכיחים בעולם העסקים המסורתי יותר.

מתוך נקודת הנחה שרובנו נסכים על כך שאנחנו חיים בתקופה מיוחדת וחריגה שבה סוגיות של מוסר ואתיקה מקבלות מימד חדש ומרתק. בעשור האחרון חווינו את נפילתו של הקפיטליזם הטהור מגדולתו. הציבור בכל העולם המערבי איבד את האמון שלו בטייקונים למיניהם לאור התנהלות מסואבת וחסרת גבולות ערכיים של כרישי השוק הפרטי. המחאה החברתית של קיץ 2011 אמנם חלפה לה, אך תוצאותיה ניכרים היטב. אמנם לא היינו עדים למהפכה של ממש, אך בהחלט ניתן לומר שהיינו עדים לראשיתה של מהפכה תודעתית. כיום צרכני מידע אינטרנטי מפגינים שרירים מול הממסד במקום לקבל דברים ללא עוררין ולהסכים בשתיקה, הרשתות החברתיות כבר מזמן הפכו לזירת התגוששות מודרנית בעידן שבו ענקי התקשורת של העיתונות הכתובה במצב גסיסה וחברות הענק של השוק חושבות היטב על השלכותיו של כל צעד אסטרטגי. כצרכנים מודרניים אנו עסוקים בשאלות שונות לגבי המניעים של היצרנים ונותני השירות שלנו. "מחיר טוב" או עסקה טובה" אינם מהווים ערובה מספקת להצלחה עסקית, וזו מהפכה של ממש.

מהי יזמות חברתית

המציאות החברתית החדשה יצרה כר פורה ליזמות חדשנית. זן חדש של פעילים המוכרים בשם "יזמים חברתיים" מהווה את חוד החנית של מהפכה זו. רעיונותיהם ופעולותיהם שיבשו את הסדר הקיים, הגדירו מחדש את הנחות היסוד, והשפיעו בצורה חסרת תקדים ובלתי ניתנת למדידה על רבים אחרים, מעבר למשתמשים המידיים של מוצריהם. היזמים החברתיים הם מאמינים נלהבים בכוחו של הפרט לשפר את חייו. יש להם את הדמיון, הרעיונות והאומץ לתרגם את התפיסה למציאות נושאת רווח אשר משפיעה על רבים, והם מתמידים במרדף ליישום רעיונותיהם, למרות הסיכונים הכספיים והתדמיתיים שעליהם לקחת. הם עסוקים במציאת פתרון לאותן בעיות חברתיות בלתי פתירות אשר מחייבות תהליך יסודי של חשיבה מחדש של "מה", "איך" ו"מדוע". ניתן להגדירם גם כאנשים אשר מונעים על ידי הצורך, וגם האפשרות, ביצירת תהליך שינוי חברתי שיטתי, בר קיימא, מהפכני ומועיל.

בניגוד לתדמית של היזם הסוליסט, שבפרץ של גאונות עלה על רעיון מדהים במוחו הקודח ושמר עליו מכל משמר בכדי להגשים את שאיפותיו הפרטיות, היזמים החברתיים מחפשים וזקוקים לחברתם של אחרים. יזמות חברתית היא ראשית כל רצף של פעולות חברתיות. המימד החברתי מעניק לרעיון את זכות הקיום שלו וחשוב מכל את ההשראה שלו. יזמים חברתיים פועלים מתוך ידיעה שבכוחם לשנות את העולם שבו הם חיים וזה מה שמניע אותם. קחו  למשל את הדוגמא של  "גרמיין בנק", בנק שיסד בבנגלדש,  ולאחר מכן ברחבי העולם, את רעיון ה"מיקרו-קרדיט". מיקרו קרדיט מתייחס למתן הלוואות קטנות לאנשים שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים גדולים, עקב מחסור ביכולת כספית. באמצעות יוזמה זו ניתן לאפשר לאנשים דלי יכולת להגיע לעצמאות כלכלית באמצעות הלוואה. הבנק הרוויח סכומים יפים כתוצאה מהיוזמה שלו, אך ברור שללא אמונה בחשיבות החברתית של המיזם, אף בנק לא היה לוקח סיכון לפנות לאוכלוסייה דלה כל כך. דוגמא נוספת ומרשימה היא זו של המפעל , La Fageda  שהוקם בספרד לייצור ושווק יוגורטים טבעיים. החברה מנוהלת על ידי מנהלים שניהלו בעבר מוסדות לחולי נפש, והיום החברה קיימת כקואופרטיב בבעלות העובדים, שחצי מהם מוגבלים או סובלים ממחלת נפש מסוימת. מעבר למימד החברתי, ראוי לציין שמדובר בחברה רווחית לכל דבר, עם מכירות של מעל 6 מיליון יורו לשנה, אך ללא המימד החברתי, La Fageda הייתה בסך הכל עוד חברה שמייצרת יוגורט, טעים יותר או טעים פחות.

גם בארץ ישנם מיזמים חברתיים יוצאים מן הכלל שהתפתחו בשנים האחרונות. למשל, "נשים קטנות", עסק של קייטרינג והפקת אירועים המורכב מקבוצת נערות המתגוררות בהוסטל לצעירות שהוצאו מביתן בשל התעללות או תיאטרון "נע לגעת", שלהקת השחקנים שלו מורכבת כולה מחירשים-עיוורים. במקום גם פועלת מסעדה בשם "בלק אאוט" המתנהלת בחשכה מוחלטת ומעסיקה רק מלצרים עיוורים. מה שמאחד את כל המיזמים הנפלאים הללו הוא הרעיון הבסיסי של לקחת בעיה חברתית ולתת לה מענה בכלים עסקיים.

מי צריך את זה?

אין ספק שמידת המורכבות של מציאות חיינו עולה בהדרגה ולכן אנו נדרשים לפתרונות מורכבים. הגישה הקלאסית של מילטון פרידמן, אולי הכלכלן החשוב ביותר של המאה ה-20, כבר אינה מספקת אותנו. בספרו הקלאסי משנות ה- 60, קפיטאליזם וחירות, פרידמן טען כי "לעסקים ישנה מחויבות חברית אחת בלבד- להשתמש במשאבים שלהם ולייצר פעילות שתגדיל את הכנסותיהם, זאת תוך כדי שמירה על כללי המשחק של תחרות חופשית ופתוחה ללא הונאה ורמייה". למעשה גישתו של פרידמן נתנה חותמת לרעיון שבעלי עסקים צריכים לדאוג רק לעצמם, ובאמצעות הגישה הזו גם אחרים יוכלו לשגשג. הבעיה היא שמאז שנות ה- 60 גילינו באינספור הזדמנויות שכאשר בעלי עסקים חושבים רק על עצמם ועל הרווחים שלהם הם נוטים לשכוח את ההשלכות של הפעילות שלהם על אנשים אחרים. היום גם החברות הגדולות במשק החלו להפנים שבכדי לייצר הצלחה עסקית בת קיימא, עליהם לדאוג לכל בעלי העניין, כלומר לקהילה, לעובדים ולסביבה. אחרת זה עניין של זמן עד שהצרכנים יפנו את עורפם.

יזמות חברתית היא חשובה, מכיוון שהיא מאפשרת מסגרת שבה יזמים ואנשי עסקים יכולים להצליח ולשגשג גם כאשר הם מונעים ע"י הרצון לסייע לאחרים. זהו מנוע צמיחה משמעותי עבור חברה שנהיית יותר ויותר סקפטית וחשדנית בנוגע למודל התאגידי המסורתי. לכן יזמות חברתית היא מהפכה של ממש שעל פיה הצלחה עסקית נמדדת לא רק ע"י ביצועים פיננסיים, אלא גם ע"י מדדים של שיפור חברתי. זהו מודל שיכול להתקיים רק בסביבה שבה אנשים מבינים שהאחריות שלהם אינה נגמרת רק בסביבת העבודה המיידית שלהם.

ההוכחה לכך שיזמות חברתית חודרת למיינסטרים התרבותי באה לידי ביטוי בעובדה  שיותר ויותר אנשים צעירים רוצים לעבוד עבור חברות שהם יכולים להזדהות איתן. אנו מבלים את מיטב שנותינו במקום העבודה שלנו וכאשר רמת המודעות החברתית שלנו בעלייה מתמדת זה בלתי נמנע שאנשים ירצו להרגיש שבסוף היום הם תורמים לכך שהעולם יהיה מקום טוב יותר, אפילו אם מדובר בתרומה צנועה ומינורית. לכן יזמות חברתית צריכה להיות נחלתם של יזמים אמיצים המונעים ע"י דחף לעשייה, אך גם של עובדים שכירים שאולי לא יזמים באופיים, אבל הם כן רוצים להרגיש שיש תועלת לפרי עמלם שהוא מעבר לרווחים של בעלי המניות.

בשורה התחתונה, למרות כל השינויים בתפיסת הציבור הרחב, עולם העסקים עדיין פועל לפי כללים של היצע וביקוש. הסיבה העיקרית לכך שיזמות חברתית פורחת הינה העובדה שציבור הצרכנים דורש זאת. ללא דרישת הציבור חברות ויזמים היו ממשיכים לפעות אך ורק על פי מניעים כלכליים נטו, אך היום ברור לכולם שזה לא מספיק טוב. מי שלא יידע להסתגל לשינויים הללו ימצא את עצמו בבעיה קשה ולכן נשאר רק לקוות שהמגמה הזאת תמשיך להתחזק, לרווחת כולנו. בעסקים כמו בחיים, הוכח שפתרונות שעובדים לאורך זמן הם רק כאלו שמייצרים win-win לכל בעלי העניין, גם אם צריך לעשות ויתורים על הדרך. יזמות חברתית מייצרת פתרונות מהסוג הנדרש ואני בטוחה שאם השנים אנו נהיה עדים למודלים חדשים של יזמות חברתית שימשיכו לשנות את עולם העסקים כפי שהכרנו אותו.

* גבי בנדרסקי הוא פסיכולוג ארגוני בקבוצת ד"ר עדנה פשר ושות'  – יועצים לניהול בע"מ

** המאמר פורסם לראשונה במגזין "קורא במגדלים" גיליון 13, ספטמבר 2014.

Tags:  אחריות חברתית יזמות מורשת עסקים תרבות ארגונית