האדם במאה ה-21 אינו מסופק. אנחנו נולדים כדי למות; החיפוש אחר מקומנו בעולם, תרומתנו לעתיד האנושות – הוא צורך ממשי ובסיסי. על חשיבותה של אינטליגנציה רוחנית

פורסם: 22.2.14   צילום: shutterstock

"האדם מחפש משמעות- ממחנה הריכוז לאקזיסטנציאליזם" – הוא שמו של אחד הספרים היותר משמעותיים בחיי, ואולי המשמעותי שבהם. הוא נכתב על-ידי ויקטור פרנקל, פסיכולוג יהודי-וינאי, ניצול שואה ומייסד הלוגותרפיה.

"האדם מחפש משמעות" יצא לאור מיד אחרי מלחמת העולם השנייה, אבל אני נחשפתי אליו כשהייתי מורה לספרות בשנות השישים, ולמדתי אותו יחד עם תלמידי בתיכון בבית-ירח. בספרו, פרנקל מספר שאסירים באושוויץ, שהאמינו שיש להם בשביל מה לחיות והייתה משמעות לחייהם – שרדו טוב יותר מהאחרים. אנחנו יודעים כבר שנים רבות כי אנשים מחפשים בעבודה לא רק פרנסה. במחקרים חוזרים ונשנים במשך עשרות שנים, השכר לא מופיע במקומות הראשונים כששואלים אנשים מה הם מחפשים במקום העבודה. הם מחפשים הערכה על ביצוע, הבנה לבעיות אישיות, ובאחרונה – בעיקר עובדי הידע – מחפשים בעבודה משמעות.

IQ, EQ & SQ

פרופ' דנה זוהר, פיזיקאית, פילוסופית ויועצת לניהול המתגוררת באוקספורד, אנגליה (גיורת שאימצה לעצמה שם עברי וחיה בארץ כמה שנים בשנות השישים), טבעה מושג חדש: אינטליגנציה רוחנית, וכך הוסיפה ממד נוסף, לאחר שהאינטליגנציה הרגשית נוספה על-ידי דניאל גולמן לאינטליגנציה השכלית.מנהלים בעלי אינטליגנציה רוחנית גבוהה – האינטליגנציה שאיתה אנחנו מתקרבים לערכים ולמשמעויות העמוקות של חיינו – יוצרים בארגונים שהם מנהלים, בנוסף להון חומרי (שנוצר בעזרת האינטליגנציה השכלית, ה-IQ) ולהון החברתי (שנוצר בעזרת האינטליגנציה הרגשית, ה-EQ), גם הון רוחני (שנוצר בעזרת האינטליגנציה הרוחנית, ה-SQ – Spiritual Intelligence).

לדברי דנה זוהר, בספרה "ההון הרוחני", ההון החומרי הוא המוכר לנו ביותר בחברה הקפיטליסטית. משמעותו: כסף והדברים שהכסף יכול לקנות- כסף לבזבז, כסף להשקיע, כסף שאיתו קונים יתרון חומרי, כוח והשפעה. אנחנו יוצרים הון כזה באמצעות האינטליגנציה השכלית- ה-IQ, זו שאיתה אנחנו חושבים.הון חברתי מאפשר לקהילות ולארגונים לתפקד באפקטיביות לטובת הכלל. פוקויאמה מגדיר הון חברתי כ"יכולת של אנשים לעבוד יחד לטובת מטרות משותפות בקבוצות ובארגונים". לדעתו, מדובר ביכולת הנובעת מאמון ומערכים אתיים משותפים. גודל ההון החברתי תלוי במידה רבה בגודל האינטליגנציה הרגשית שאנחנו מביאים למערכת היחסים שלנו.אינטליגנציה רגשית היא היכולת להבין ולהרגיש אמפתיה לאחרים, היכולת לקרוא את רגשותיהם של האחרים ואת המצבים החברתיים שאנו נמצאים בהם, ולנהוג בהתאם. EQ היא האינטליגנציה שאיתה אנו מרגישים.ההון הרוחני מוסיף לאלה את מימד המשמעות המשותפת. הוא מתמודד עם הסוגיה של משמעות החיים. לדעת דנה זוהר, הון חברתי חייב לכלול גם את הממד הזה – והוא נוצר על-ידי שימוש באינטליגנציה הרוחנית שלנו – ה-SQ – זו שבעזרתה אנו מי שהננו.כדי שהקפיטליזם יהיה בר-קיימא, כל שלושת סוגי ההון: החומרי, החברתי והרוחני, חייבים להיבנות, תוך שימוש בשלוש האינטליגנציות שלנו. ללא הון רוחני לא נבנים, לדעת זוהר, סוגי ההון האחרים.

כשהאינטליגנציה הרוחנית בפעולההאורגניזם החי שונה במהותו ממערכות שאינן חיות. מדע חדש- תיאוריית המורכבות, והמערכות המורכבות והמסתגלות (Complex Adaptive Systems), שאותן הוא מתאר – מבהיר לנו זאת. בשנות השישים של המאה העשרים, המדע התרחק מהתיאוריה של ניוטון, שתיארה מערכות פשוטות, ליניאריות, צפויות, בנות שליטה, מבודדות, המורכבות מחלקים נפרדים, כשהשלם הוא פשוט סכום חלקיו.התפיסה הניוטונית עדיין מיושמת גם במערכות אנושיות, כמו ארגונים עסקיים. רוב החברות עדיין משתמשות במודלים ניוטוניים פשוטים. לעומת המערכות המכאניות – כמו המכונות, למשל – גילו הביולוגים "מערכת מורכבת מסתגלת", כשהסביבה משתנה, האורגניזם והיא משתנים יחדיו בדרך של Co-evolution. מערכות אלו אינן צפויות. הניסיון לשלוט בהן הוא הרסני. הן מתפתחות תוך התארגנות עצמית, בשולי הכאוס – בסביבה שיש בה שילוב של סדר בצד אי-סדר.כשמערכות חיות מוצאות עצמן מתמודדות עם משבר הן נמשכות לשולי הכאוס, לא לכאוס ממש. המערכת מחפשת סדר חדש.המערכת החיסונית שלנו מתפקדת בדיוק כך. גם המוח פועל כך – בייחוד במצב של חשיבה יצירתית.גם האינטליגנציה הרוחנית היא מורכבת ומסתגלת, ולכן היא מסוגלת להתחדשות מתמדת. האינטליגנציה הרוחנית נחוצה בעתות משבר, כאשר הגישות השגרתיות נכשלות, ודרוש משהו חדש ויצירתי. האינטליגנציה הרוחנית היא מערכת מורכבת, מסתגלת ומודעת.

 מאפיינים של אינטליגנציה רוחנית גבוהה באדם או בארגון 

מודעות עצמית: לדעת במה אני מאמין ומה מניע אותי.

ספונטניות: לחיות ולהיפתח לכאן ולעכשיו ולהזדמנויות שצומחות משם.

חזון: לפעול מתוך עקרונות ואמונות עמוקות ולחיות לפיהם.

ראיית השלם: היכולת לראות דפוסים, יחסים, קשרים. תחושה חזקה של שייכות.

חמלה: היכולת "להרגיש עם", אמפתיה עמוקה.

כבוד לשונות: היכולת להעריך אחרים בשל השוני, לא למרות השוני.

עצמאות: היכולת לעמוד על דעתך כנגד לחצי ה"עדר".

נטייה לשאול שאלות בסיסיות: הצורך להבין דברים, להגיע לחקר העניין.

היכולת למסגור חדש: להתרחק מבעיה, להסתכל על התמונה הכוללת, על ההקשר הרחב.

שימוש חיובי בקשיים: ללמוד מטעויות, לראות בבעיה הזדמנות.

לפתח כושר התאוששות.

ענווה: ההבנה שאנחנו שחקנים בדרמה גדולה, ההבנה של מקומי האמיתי בעולם. בסיס לביקורת עצמית וכושר שיפוט.

תחושת שליחות: הצורך לשרת משהו שהוא גדול ממני. הוקרה של אלה שעזרו לי ורצון להחזיר. הבסיס למנהיגות משרתת.אלה העקרונות שאיתם בונים הון רוחני, לדעת דנה זוהר. אלה, לדעתה, מהווים הבסיס להבנה רחבה של תכנון אסטרטגי בארגונים ובסיס נבון להרחבה של מושג "השורה התחתונה". אלה העקרונות המאפשרים לארגונים להתחדש ומעניקים משמעות בעבודה.

להפוך את הפירמידה של מסלאו

עובדי הידע מחפשים משמעות בעבודה. הם לא מסתפקים בשכר; הם לא מסתפקים ביחסי עבודה טובים; הם אפילו לא מסתפקים במערכת המאפשרת להם למצות את יכולתם. הם מחפשים ארגון שיש בו אינטליגנציה רוחנית גבוהה. הם רוצים לעבוד בארגון שיש בו מחויבות לשורה התחתונה המשולשת: הכלכלית, החברתית והסביבתית. הם לא ירצו לעבוד בארגון שהמחויבות שלו היא לרווח בלבד, לתשואה על ההון ולמשקיעים בלבד. להם עצמם יש אינטליגנציה רוחנית גבוהה והם רוצים לעבוד בארגונים שיש בהם כבוד אליה.

לכאורה, יש בכך מותרות. מי שעובד בעיקר לצורך פרנסתו, אין לו זמן לחפש משמעות בעבודה. האומנם? במציאות שבה אנחנו כנראה משאירים לילדינו עולם שעתידו אינו מובטח, האם החיפוש אחר משמעות הוא בגדר מותרות?אנחנו נולדים כדי למות; החיפוש אחר מקומנו בעולם, תרומתנו לעתיד האנושות – הוא צורך ממשי ובסיסי. דנה זוהר טוענת בספרה, שבארצות המפותחות, פירמידת הצרכים המפורסמת של מאסלו טעונה היפוך: יש להעמיד אותה על ראשה! היא טוענת שאנשים הם קודם כל, בבסיס צרכיהם, מחפשי משמעות וערכים. אנחנו מחפשים מטרה מניעה בחיינו. בלעדיה, אנחנו נופלים למשכב, או אפילו מתים!הצורך הכי בסיסי שלנו הוא להבין מדוע אנחנו כאן, איך אנחנו משתלבים בתמונה הגדולה, כיצד נולדנו ומדוע עלינו למות.

הנקודה הזו במוח נקראת "נקודת האלוהות". היא מסבירה את הרעיונות הדתיים, את הטקסים, מאז ראשית הציביליזציה האנושית. כבר בחברות של הציידים והמלקטים היתה דרושה קבוצה כדי לצוד בהצלחה. הפרט לבדו לא יכול היה לשרוד ולכן הצורך בגנים "בלתי אנוכיים" קיים עוד היום.אותו צורך בשיתוף פעולה קיים גם בקהילות חקלאיות ובעסקים משפחתיים. התרבות המערבית היא אנוכית ואינדיבידואלית ויוצרת חוויית ניכור. מחקרים חדשים שבחנו מה מניע שוק בריא, הראו ששילוב של אנוכיות ואלטרואיזם (תחרות ושיתוף פעולה) מבטיחים תנאי שוק אופטימאליים. יש האומרים שבסוף ימיו, מאסלו בעצמו הגיע למסקנה שפירמידת הצרכים שלו היא הפוכה.משבר המשמעות העמוק – חוסר האמונה, רמות מוסר נמוכות, אנוכיות חסרת גבולות, ובעקבות כך דימוי עצמי נמוך, העדר מטרה וערכים, שעמום, מה שאפיין את החיים במאה העשרים במדינות המערב המפותחות- כל אלה מצביעים על כך שסולם העדיפויות שלנו השתבש.

האנוכיות והחומרנות גרמו בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית לכך שיש היום סימן שאלה גדול לגבי יכולת הקיימות של האנושות עצמה. אם אנחנו מאבדים, או פוגעים בלב האנושות – בשאיפות הנעלות שלנו, בערכים, בפוטנציאל – במה אנחנו טובים מן הקופים? בסופו של דבר זה יפגע גם בעסקים.

איך נחזיר את המשמעות לארגונים?

המאמר שכתבו בויאצ'יס, מק-קי וגולמן ב-2002 עוסק בנושא זה, לו הם קוראים – להעיר מחדש את התשוקה לעבוד. לדעתם, בחיי כל אדם מגיעים רגעים אמיתיים של מצוקה, בהם הוא חייב לבחון את דרכו. ארגונים בריאים צריכים לסייע לאנשים גם בהתמודדות זו, בחיפוש אחר המשמעות.המחברים מונים "סימנים מעידים". אתה מרגיש "כבול", אתה מרגיש משועמם, אתה מרגיש שאינך האדם שאתה רוצה להיות, אתה מרגיש שאינך מוכן להתפשר על האתיקה שלך, אתה מרגיש תחושת שליחות שאתה צריך להיענות לה, אתה מרגיש שהחיים כל-כך קצרים ועלייך להעריך מחדש את סדרי העדיפויות שלך.

אסור להתעלם מסיגנלים חלשים. גם לא כאלה שמבעבעים בתוכנו.כדי לפענח את הסיגנלים ולהחזיר את האנרגיה לעבודתך, אפשר להשתמש בכמה דרכים:לעשות פסק זמן למחשבה.להצטרף לתוכנית פיתוח אישית, שבה תוכל לבחון את ערכיך, שאיפותיך וחוזקותיך (המחברים מביאים דוגמה של ג'ון לאור, שהיה נשיא חברה עסקית ועזב כדי לסייע לפליטים. במהלך סמינר שהשתתף בו הכיר בכך שהוא אוהב להנהיג, בתנאים מסוימים, ואז עם כוחות מחודשים נעשה מנכ"ל של חברה אחרת והצליח בה מאוד).

כדאי ליצור עתים קבועות למחשבה, על בסיס יומי, שבועי או חודשי, שבהן אתה מברר לעצמך את עדיפויותיך. יש מקום לעשות זאת בקבוצה. למשל, מנכ"לים שנפגשים יחד לשיחה על משמעות החיים. יועץ אישי עשוי לסייע למנהל הבודד בצמרת בחיפוש אחר המשמעות בחיים בכלל והעבודה בפרט. אפשר למצוא משמעות חדשה בטריטוריה המוכרת. אין צורך לעזוב מקום עבודה בחיפוש אחר משמעות. אפשר לעשות שינויים קטנים, המשקפים את סולם הערכים האישי שלך.

לאחר עשרות שנים של עיסוק בייעוץ למנהלים גיליתי שכל מה שעשיתי במהלך חיי – גם בקריירה הראשונה כמורה לספרות ומחנכת, גם בקריירה השנייה כמרצה באוניברסיטה וגם מה שלמדתי בחיי הפרטיים – במשפחה שבה נולדתי ובמשפחה שאותה הקמתי עם בן זוגי – הכל ביחד עוזר לי מאוד למצוא המשמעות בעבודה שלי והבנה עמוקה למהות העיסוק: לעזור לאנשים ולארגונים לצמוח בהרמוניה עם הסביבה שבה הם חיים, ולעזור גם ללקוחותיי המנהלים למצוא משמעות בעבודתם וליצור סביבת עבודה כזו, בה יוכלו עובדיהם לחפש ולמצוא משמעות.וכך, כשבאתי לבקר את דנה זוהר באוקספורד לפני כמה שנים, בעת שכתבה את הספר על האינטליגנציה הרוחנית, וראיתי את ספרו של ויקטור פרנקל על שולחנה – "האדם מחפש משמעות" – הרגשתי שסגרתי מעגל, שמשהו עמוק בתוכי בא על תיקונו.

*הכותבת היא מנכ"ל קבוצת יועצים לניהול והשותפה המייסדת של סטטוס

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: