בשבוע החולף התקיים בבית הנשיא אירוע של קו-אימפקט שנועד לסכם ולדון בתעסוקת החברה הערבית בחברות המובילות במשק, השותפות למיזם קו-אימפקט. המיזם אשר הושק בבית הנשיא ב- 2015 נועד להגדיל באופן דרמטי את מספר העובדים מן החברה הערבית במגזר העסקי בישראל בתעסוקה הולמת ושוויונית

פורסם: 1.6.21 צילום: אלעד מלכה

קו-אימפקט הוא מיזם פורץ דרך לשילוב עובדים מהחברה הערבית במשק הישראלי והוא מבוסס על שיתוף פעולה ותמיכה של גורמים אסטרטגים מכל הרבדים של החברה הישראלית, החל בבית הנשיא במסגרת הפרויקט "תקווה  ישראלית", דרך המשרד לשוויון חברתי ומשרדים נוספים, המועצה העסקית, חברות עסקיות , עמותות, קרנות פילנתרופיות בארץ ובחו"ל, האקדמיה, רשויות מקומיות ופורום הצעירים מהחברה הערבית. המיזם עובד בשיתוף פעולה עם המגזר העסקי תוך ליווי צמוד של הארגונים בתהליכי איתור מועמדים, השמה, ליווי, שימור וקידום של עובדים מהחברה הערבית כולל שינוי והתאמת תרבות ארגונית ועד היום ביצע עבודות עומק עם 43 ארגונים, המהווים חלק מ- 200 הארגונים הגדולים והמובילים במשק, לקידום תעסוקה הולמת, שוויונית ומכלילה לחברה הערבית.

נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין אמר כי קו-אימפקט היה המיזם הראשון בתחום התעסוקה שבית הנשיא אימץ וקידם בקדנציה הזו ולא בכדי. "בתחילת דרכנו המשותפת, היינו בדעת מיעוט. ההבנה ששגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל, יציבותה החברתית ומרקם החיים שלה – תלויות כולן בשילובה המלא וההולם של החברה הערבית בתעסוקה, בחברה ובכלכלה הישראלית, היו חזון נדיר. המנכ"לים וההנהלות של החברות החלוצות היו צריכים לא רק להכיר בעובדה שגיוון ושילוב בני ובנות החברה הערבית הוא טוב לעסקים, טוב למקצועיות וגם הדבר הנכון לעשות, הם היו צריכים גם להחליט שהם לוקחים על עצמם את משימת הגיוון והשילוב כמה צעדים קדימה."

הכנס עמד גם בסימן סיום הקדנציה של הנשיא ריבלין ופרידה. "פעלת לקידום הכלה ועתיד טוב יותר. המאמץ מחייב סבלנות סובלנות ונחישות. אנחנו נמצאים כדי להוכיח שנמשיך במשימה. לפני שנפרדים אני רוצה להודות לך בשם כולנו. היה לנו הכבוד להיות אזרחים במדינה בה אתה הנשיא" אמרה עופרה שטראוס, נשיאת המועצה העסקית של קו-אימפקט. "כנשיאת קו-אימפקט, אני מכירה בחשיבות של המסע שלנו לשוויון אזרחי אמיתי. כפי שאמרת לנו – אתם מובילים וההכרעות שלכם יכתיבו את עתיד המשק."

הדובר הראשון,  צבי זיו, יו"ר משותף של קו-אימפקט התייחס לשבועיים האחרונים ואמר כי "אירועים אלה ממחישים לכולנו עד כמה חשוב חזון הנשיא ריבלין להבטחת חברה בריאה במדינת ישראל. אחת מנקודות האור בתקופה קשה זו היתה ההתגייסות הרחבה של מנהיגי המגזר העסקי  לטובת חיים משותפים אמיתיים בין יהודים וערבים. חשוב שקולו  של המגזר העסקי  ישמע, לא רק בימים קשים, וישדר מסר של חיים משותפים כחלק מההוויה היום-יומית שלנו."

זיו התייחס בדבריו  גם לאמונה של אנשי קו-אימפקט כי חברה משותפת מתפתחת, בין השאר, תוך מתן מענה  מתאים לצרכים של המגזר העסקי. "גיוון תעסוקתי משרת את החברות הפעילות במיזם, הן בהרחבת מאגר המועמדים הזמין להם והן בשיפור הפעילות השוטפת  בחברה העסקית עצמה."

בהמשך לדברים שאמר זיו הציגה קו-אימפקט מחקר ראשון מסוגו. סלקו קלירקופר, יו"ר חברת  TASC אשר ערכה את המחקר, הסביר כי מטרתו היתה לבדוק האם ניתן לתרגם את התועלות העסקיות שנובעות לארגון כתוצאה מהעסקה של עובדים מן החברה הערבית גם לשורת הרווח. המחקר מצא כי שילוב עובדים מהחברה הערבית במגזר העסקי יניב לארגון רווח של 1%-5% בשנה. בעקבות דבריו עלו לבמה איל מליס, מנכ"ל תנובה, משה מרי, יו"ר נספרסו ישראל, שי לוי, מנכ"ל אמדוקס ישראל ולקחו חלק בפאנל אשר עסק בתועלות שנובעות לארגונים כתוצאה מתהליכי גיוון והכלה שהם עוברים.

בין החברות שעובדות עם קו אימפקט עלו לבמה אבי בן אסאייג,  מנכ"ל אסם נסטלה אשר אמר כי ב- 2015, השנה בה התחילה אסם לעבוד עם קו-אימפקט, כ- 7% מהעובדים  השתייכו לחברה הערבית ואילו היום  20% מהעובדים והעובדות הם בני ובנות החברה הערבית ומספרם משקף את חלקם בחברה הישראלית. עוד דברה בשם במגזר העסקי מיכל ברוורמן, מנכ"לית מיקרוסופט מו"פ: "ללא שילוב של החברה הערבית, אין קיום למדינת ישראל. בהייטק ברגע שיש אוכלוסיה מגוונת – ההצלחה העסקית גדולה יותר."

"אנו מסכמים היום פעילות עם 43 חברות, מהגדולות והמובילות במשק, וגאים לעבור שלב עם החברות הבשלות יותר שבהן, אשר ימשיכו ביישום המודל באופן עצמאי" אמרה נוא ג'השאן – בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, אשר גם הנחתה את הכנס וסיכמה: "לאחרונה קבלנו חיזוק משמעותי למיזם שלנו אחרי שהוכיח את עצמו בעת משבר. החברות אשר השכילו להנהיג  תרבות מגוונת ומכילה הגיעו מוכנות יותר למשבר והתמודדו בהצלחה עם דילמות ואתגרים בתוך החברה, ולכן צלחו  את המשבר בצורה טובה. זו עדות לכך שאנחנו כנראה עושים משהו טוב כך שעד 2026 אנחנו מתכננים להגיע ל- 100 החברות הגדולות במשק."

עוד נשאו דברים הראל טובי, מנכ"ל בית הנשיא,  חסאן טואפרה, ראש הרשות לפיתוח כלכלי בחברה הערבית, מהמשרד לשוויון חברתי, ופאטמה עזב, מנהלת פרויקטים בכירה בקו-אימפקט הנחתה פאנל קצר בסגנון "סליחה על השאלה" עם שלושה עובדים מהחברה הערבית. האירוע התקיים בנוכחות יפעת עובדיה מייסדת קו-אימפקט, חברי המועצה העסקית של קו-אימפקט,  מנכ"לים, מנהלים בכירים ועובדים מהחברות: קוקה קולה, תנובה, אמדוקס, אסם-נסטלה, KLA, מיקרוסופט, דלויט, שטראוס, גוגל ביזנס, חברת המכירות, מב"ב, נספרסו, בנק דיסקונט, HFN, ג'י.פי. מורגן, אונ' חיפה, האקדמית ת"א יפו, BD, AKT, סיילספורס, אגמון, אדמה, נביעות, קימברלי קלארק, טבע, T&AT.

עפרה שטראוס, נשיאת המועצה העסקית של קו אימפקט והנשיא ריבלין, צילום: אלעד מלכה

*בצילום למעלה: נוא ג'השאן – בטשון, מנכ"לית קו-אימפקט, הנשיא ראובן (רובי) ריבלין וצבי זיו, יו"ר משותף קו-אימפקט ומנכ"ל בנק הפועלים לשעבר

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: