קל יותר להגן על גבולות הטריטוריה הפיזית כאשר הגבולות ברורים ומסומנים ומוכרים כאשר חשוב לשלוט בכל דרכי הגישה על מנת לשמור על ריבונות. לא כן במערכות יחסים עסקיות, ארגוניות וחברתיות
פורסם: 6.7.16 צילום: shutterstock
אחת ההגדרות לקונפליקט, הוא מצב שבו מישהו מאמין שצרכיו הבסיסיים נשללו ממנו ומרגיש מקופח מבחינת זכויותיו.קונפליקטים הינם חלק בלתי נפרד מחיינו, בעבודה ,בבית, בין חברים, בין קבוצות, בין עמים ובין דתות.
בטבע קונפליקטים מהווים הזדמנות פז לשינוי, צמיחה והתחדשות. הטבע מתנהג על פי דרכו, מה שלנו נדמה כיוצא דופן מתנהל למעשה על פי סדר מותנה מראש.
קונפליקט אנושי מתחיל מבפנים, היינו מתפיסת מציאות סובייקטיבית והרי זהו טבע האדם וכאן טמון הקושי בניהול הקונפליקט הכרוך בשינוי, בנטישה של עמדות ישנות ומוכרות המצריכה גמישות היוצרת אפשרויות ופתיחת אופקים חדשים.
אמר החכם באדם "ומותר האדם מן הבהמה אין" (קהלת ג' יט) ואכן הוא צדק. ומכאן לפגוע, לפצוע, לשדוד, לעשוק, לפלוש, תחום, אלה מילים המשמשות למטרות הישרדות. אנו מונעים כבני אדם ב"תכנות" ארכאי שעבר זמנו, המתאים בעיקר לסיפוק צרכים בסיסיים של רעב וצמא. "תוכנה" זו מופעלת ויוצרת רגשות של פחד, כעס וכדומה, המנווטות את התנהגותנו.
תחום או טריטוריה היא אמצעי לסיפוק צרכים עתידיים ולכן יוצרת צורות התנהגות על מנת לשרוד, כגון תוקפנות או שיתוף ובריתות. ביולוגית אנו בנויים לרצות, לחמוד, לצבור כוח, השפעה.
בדומה לחיה, אינסטינקטים, אינם נוצרים מחשיבה רציונלית, מכנים אותם אירציונליים כשאינם משיגים מטרות ומכנים אותם אינטואיציה כאשר הם מצליחים. אגירה, צבירה של מזון ורכוש היוו תנאי להישרדות, לא כן חלוקה ושיתוף במשאבים.
הישרדות בעידן המודרני מצריכה מיומנויות פסיכולוגיות, ניהול עצמי וניהול מערכות יחסים. כאשר ההישרדות הפסיכולוגית נמצאת בסכנה, החשיבה הרציונלית נעצרת ואסטרטגית ה"לחימה או נסיגה" נכנסת לפעולה ובאה לידי ביטוי בווכחנות, התגוננות, הטחות אשמה ואובדן אמון. קרב ההישרדות בעידן זה, מתבטא בחלופות פסיכולוגיות למזון וקורת גג – במשאבים, תגמולים, תקציבים, פיצויים, הטבות, סטטוס, מידע, כוח, קבלת החלטות.
קל יותר להגן על גבולות הטריטוריה הפיזית כאשר הגבולות ברורים ומסומנים ומוכרים כאשר חשוב לשלוט בכל דרכי הגישה על מנת לשמור על ריבונות. לא כן במערכות יחסים (עסקיות, ארגוניות וחברתיות), ובמידע שם חשובה השליטה בערוצים, במערכות יחסים היררכיות, שליטה בזמנו של הזולת, כאשר פרושה היא בקרה צמודה ומניעה מאחרים.
מהן דרכי ההתמודדות עם קונפליקט, ובכן שינוי התנהגות כרוך בהסרת הגנות ומחיקת גבולות בטחון. הסרת הגנות יוצרת פחדים, כעסים וגם – מחטפים לעיתים. שינוי כזה כרוך בשינוי אמונות ואלה נוצרות מתוך ניסיונות קודמים. מכאן שעל מנת להתמודד באומץ עם הקונפליקט יש ליצור התנסויות חדשות לפתיחת אופקים חדשים. הדבר אינו קל ואינו פשוט, בעיקר לראות את הדברים מזווית הראיה של האחר, להימנע מהכללות, לוודא שהזולת אינו חש מותקף, מתן לגיטימציה לכל דעה ומעבר מביטויי כעס לניסיונות ריכוך. כמובן שקיימות שיטות ומתודולוגיות לגישור ולניהול משא ומתן אותן לא אפרט ברשימה זו.
לסיכום, כדאי לזכור כחומר למחשבה ששינוי התנהגות אינו שינוי אנשים שהרי אנשים אינם משתנים. אנו מסוגלים לשנות את דפוסי התנהגותנו כאשר אנחנו משנים את תפיסת המציאות הסובייקטיבית שלנו, ומעל לכול מן הראוי לזכור ולהפנים שכל פעילות הבונה גשרים עדיפה על זו הבונה חומות.
*יוסי פשר הוא מומחה בתהליכי תקשורת בינאישית יועץ ומדריך לאירגונים בארץ ובחו"ל http://www.pasher.co.il
Tags: ניהול ניהול משברים עסקים תרבות ארגונית
