מה שהיה אתמול כבר לא רלוונטי היום. השינויים שהגיעו בשנים האחרונות עם מהפכת המידע ופרוץ המהפכה החברתית לא פסחו גם על העולם הארגוני ומאלצים את כולנו לשנות את חוקי המשחק. עובדים זוטרים, בכירים, מנהלים ומקבלי החלטות נדרשים לשינוי תפיסתי הן של הארגון המודרני והן של תפקידם בו
צילום: shutterstock
אם בעבר, המיקוד הארגוני סבב סביב נושא היעילות, לעשות יותר בפחות, הרי שכיום, כשהתחרות גואה (בכל תחום), המיקוד הארגוני סובב סביב יתרון תחרותי, בידול והבאת ערך מוסף ללקוחות. זה כבר לא מספיק להיות יעיל. צריך לחדש. כיום, כאשר מדובר על חברות ענק, רב לאומיות וכאלו שבהן רמת הידע המקצועי, היכולת האנושית והכריזמה האישית משתלבים במארג ענק של אינטרסים, צרכים ומדרגי היררכיה, גם הצורך בניהול מסוג חדש עולה והופך לשאלה מהותית ועקרונית בהצלחה העסקית.
סביבה משתנה
המנהל המודרני, בסביבה תחרותית, משוכללת ורבת פנים, חייב להיות מנהל אג'ילי, גמיש, היודע להקשיב לסביבתו הקרובה, להיות קשוב לסביבה הרחוקה יותר ולהתאים עצמו למצבים המשתנים תדיר, אפילו בפרקי זמן של ימים ספורים. ניהול אג'ילי, כפי שנהוג לכנותו, משקף את הלך הרוח העסקי הרווח בימינו, בו העובד מזמן אינו עבד, אלא שותף לעשייה, לטוב ולרע, שותף לדרך, לרעיונות וליישום שלהם וגיוסו מהווה נתח לא מבוטל מהיכולת להתקדם ולהפוך לחברה כלכלית משגשגת ומוצלחת.
מנושאת מטוסים כבדה למשחתת קרב שובבה
הגישה האג'ילית, בניגוד לגישות עסקיות מסורתיות יותר, רואה דווקא בשינויים חלק מבורך ומשמעותי בתהליך בריא של התקדמות עסקית. אם נוכל לקחת משל מפורסם ולהתאים אותו לטכניקה זו, הרי שניתן להקביל בין שיטות ניהול לכלי שיט. שיטות ניהול מסורתיות מקבילות לנושאות מטוסים כבדות ועצומות מימדים, אשר יוכלו לבצע שינוי מסלול בזמן שיוט, אך הדבר ידרוש מאמצים, זמן והרבה מאוד השקעה. ניהול אג'ילי, לעומת זאת, מקביל לסוג של משחתת קרב קטנה, איכותית, המסוגלת לבצע תמרונים בן רגע ולהיות במקום אחר לחלוטין בפרק זמן של דקות ספורות. בעוד שלפני עשורים מספר העדפת הקברניטים והאדמירלים הייתה נוטה לכיוון הכלים הכבדים, החמושים לעייפה והמאיימים למראה, הרי שהיום ברור לכל צי שעליו להצטייד בכלים מהירים, חדים ונכונים לכל מהלך ותמרון. גם בעולם העסקי, שבו צריך לדעת לתמרן היטב בין שוניות ושרטונים, לשחות בין כרישים ולהגיב לכל משב רוח, טכניקת הניהול האג'ילי הפכה לטכניקה מובילה ולנותנת טון בכל דרג ניהולי המבין הן את צרכי ההווה והן את העתיד הצפוי.
העובד של היום – לא מה שהיה פעם
אם נחזור לשיח הפרקטי יותר, של עסק חי ונושם, המבקש לגייס עובדים, להכשיר אותם ולהפוך אותם לחלק אינטגראלי ומשמעותי שלו, הרי שהתפיסה המסורתית לפיה עובד חדש יסתגל לאופי העבודה, לתנאיה ולהגדרות התפקיד שלו ויתיישר על פי נתונים אלו כבר אינה רלוונטית ברוב רובם של מוקדי התעסוקה. גם כשמדובר בעובדים המודרניים, המגיעים למקום עבודה חדש, ולא כל שכן אלו הוותיקים בעלי הידע המקצועי הרב והבנת כל המערכות הפועלות בתוך החברה והעסק. עובדים אלה משמשים כגורם אקטיבי ומהווים אתגר מכל בחינה שהיא, כולל מהבחינה של אתגרי הניהול וקבלת ההחלטות ביומיום. המהפכה החברתית העבירה את הכוח מהארגונים אל הידיים של הפרט, ובכלל זה, אל הלקוחות והעובדים. המנהל המקובע, המסורתי, הסבור כי העובדים יצייתו לו ולהחלטותיו בשל ההיררכיה הארגונית, ימצא עצמו, במהירות, מאבד תמיכה. ויודע כל מאמן, מצביא ומנהיג כי ללא חיילים אין לו משמעות אמיתית וסיכוי להצליח במשימות שהוצבו בפניו ושאותן עליו למלא ולקיים על מנת שגם הוא יתקדם בהיררכיה הניהולית. יתרון הידע המקצועי והבקיאות הרוחבית, שהיו מנת חלקם של מנהלים בעבר הלא רחוק, כבר אינם כה דרמטיים והחלטיים בעידן של תקשורת פתוחה, מאגרי ידע פומביים בלתי נדלים ומעבר של מומחיות ממקור אחד למקור אחר. כך שגם על יתרון המקצועיות והמומחיות אין המנהל המודרני יכול להתבסס כאשר הוא מבקש לקבל את האמון ואת היחס הנאות מאלו הכפופים לו. זאת ועוד – העובד כיום, יודע יותר. והוא יודע שהוא יודע. והוא גם רוצה לעשות עם זה משהו. הוא רוצה להתקדם ולהתפתח, לתרום, להיות חלק מ…, להישמע, להשפיע ולהיות בעל משמעות.
המנהל – ראשון בין שווים
התפיסה המודרנית המקובלת, המתבססת, כמעט ברובה, על הניהול האג'ילי, גורסת כי מנהל אינו מעל האחרים אלא, ממש כמו בדמוקרטיות פרלמנטאריות, ראשון בין שווים, כזה המקבל את ההחלטה הסופית אך מוביל את כל חברי הקבוצה שלו אליה דרך שיג ושיח, דרך ניהול דיאלוג ודרך פתיחות, קשב וסבלנות. אפשר להגיע עם אג'נדה מסוימת ועם רצון להוליך את הקבוצה באופן זה, אך חשוב להבין גם כי מוטב להאריך את הדרך בהסכמה מאשר לכפות אותה ולקבל תוצאות רעות יותר, או פחות מיטביות בשל תחושת העובדים, בהם, למעשה, תלויה הפעילות העסקית, תלוי פס הייצור ותלויה העמידה מול הלקוחות בסופו של דבר.
גמישות וזריזות כמפתח להצלחה
מנהל, הנוקט בטכניקת ניהול אג'ילי, יכול להיות מאוד מוכוון מטרה ומגויס למשימה, אך, עם זאת, גם להיות גמיש וזריז דיו על מנת להגיב, במהירות, בחדות וביעילות, לשינויים באקלים העסקי, לתמורות טכנולוגיות, לשווקים ולקהלים חדשים ועוד, ביודעו כי קיבעון מחשבתי וחוסר יכולת להתגמש ולהשתנות יכולים להיות מכת מוות על כל רצון להתקדם ולהפוך לשחקן משמעותי ומוביל בשוק הספציפי. לא רק זאת, אלא שניהול אג'ילי מאפשר גם להקדים את המתחרים ואת היריבים ולזהות מראש שינויים ותמורות שעתידים להתרחש או שהם כבר רוחשים להם מתחת לפני השטח. קשה להפריז במשמעות של זיהוי מגמות בעולם עסקי וכיצד יכול אלמנט זה לשנות ארגון, חברה או עסק מן הקצה אל הקצה.
קווים לדמותו של המנהל האג'ילי
אז, מיהו המנהל המודרני המוביל את עובדיו, כמנחה דרך, ומהם הקווים המנחים לדמותו?
ראשית, מנהל מודרני הוא מנהל שעובד עם אנשיו ולא מעליהם. מנהל שגורם לאנשים, בכוח אישיותו, התנהלותו והכריזמה האישית שלו, להיות טובים יותר, יעילים יותר וחדורי מוטיבציה, ולא משתמש בכוח השררה או באפשרותו לפגוע בפרנסתם ולעצור את התקדמותם בארגון.
מנהל שמכיר בחשיבותם של תקנות ושל חוקים, אך מכיר גם את היתרונות האינסופיים שבהגמשתם ובהתאמת אופיים לחברה משתנה ודינאמית (או כמו שאפשר לומר – לכל כלל יש יוצא מהכלל. וזה תלוי בסיטואציה).
מנהל שפועל על פי מה שנדרש לעשות בפרק זמן נתון ולא פועל על פי פרדיגמות מובנות וסלולות מראש (לפעמים בסלילת נתיב חדש אפשר לגלות באר נפט). כזה שמכיר את ה- best practices, אבל מוכן לקחת את הסיכון שלא ללכת על פיהם, ולהתאימם לצרכי הארגון.
מנהל אג'ילי הוא מנהל שיודע לארגן צוותי עבודה על סמך פרויקט או צורך מסוימים, אך לא מחויב, מבחינה אידיאולוגית, לאף קבוצה אורגנית או קבועה. הוא מעודד, תמיד ובכל הנסיבות, יצירתיות, מחשבה חופשית, יציאה אל מחוץ לקופסא ופתיחות מקסימאלית.
ואולי הדבר החשוב מכל, הוא העובדה כי ניהול אג'ילי הוא ניהול שבו כל שינוי הוא בר אימוץ וכל אימוץ הוא התחלה של חיפוש אחר השינוי הבא, וכך הלאה.
לסיכום – השאלה המהותית ביותר כיום שכל ארגון (וכל פרט) צריך לשאול את עצמו, היא מה היתרון התחרותי היחסי שלי, ואיך לאור זה שהשינוי הוא הדבר הרגיל ביותר, והידע נפוץ בכל מקום, איך הארגון (והפרט, לא לשכוח) יכול לתת מעצמו יותר. יותר ערך ללקוחותיו. התשובה טמונה בניהול אג'ילי שמאפשר חדשנות וחיבור אמיתי של הלקוחות עם העובדים והספקים כשותפים לדרך ולמטרה משותפת.
דורית שר – אסטרטגיות לניהול ולקריירה – קצר וקולע!
Tags:
אסטרטגיה
דורית שר
ניהול
ניהול משאבי אנוש