חברות גדולות עם מזומנים בקופה מחפשות הזדמנויות לרכישה גם היום

פורסם: 30.7.20 צילום: עמוס בר זיו

תכלס, עוד לא התחלנו את המשבר. גל ראשון לא באמת דעך והתמזג לגל שני, ונדמה כי לאף אחד אין מושג כיצד הפנדמיה הזאת תמשיך להתערב בחיים שלנו בשנים הקרובות. חברות רבות, גם אם בוגרות, עוד צפויות להיקלע לקשיים לא מבוטלים, כאשר  חלקן  וודאי ישרדו ואחרות לא. אפילו חברות ענק נתקלו בקשיים כמו לדוגמא חברת השכרת הרכב הגדולה – הרץ – אשר נאלצה לפטר 16,000 עובדים והגישה בקשה לפשיטת רגל.

יחד עם החששות המוצדקים ברמת החברה הבודדת, יש להבחין בין ראיית מיקרו לראיית מאקרו. בשנים האחרונות אנחנו רואים כניסה של כמות משמעותית של כסף לשוק המאפשרת לחברות לשרוד יותר זמן, גם בתנאים מאתגרים. חברות גדולות עם  מזומנים בקופה מחפשות הזדמנויות לרכישה גם היום, זאת בכפוף כמובן למנעד השמרנות-תעוזה של החברה. בחודשיים שלושה האחרונים כבר ראינו ניצנים של גישה זו כאשר בין האחרונות היתה הרכישה של מוביט ע"י אינטל, עסקה אשר התרחשה דווקא באחד השבועות הדרמטיים והכואבים של שוק המניות. 

אבל יחד עם זאת, עדיין בראיית המאקרו, יש גם צד נוסף למטבע. סקר שנערך ע"י רשות החדשנות וארגון IATI  מעורר מחלוקת סביב השאלה האם חברות צעירות שאינן מצליחות לגייס כסף לבד, ראויות להנשמה ממענקי מדינת ישראל או נגזר עליהן למות בטרם עת. בתעשייה נשמעים קולות שונים בנושא זה.

בכדי לחשוב על הנושא, עלינו לבחון אותו בראיית מאקרו כמובן ולא מזווית הראיה של חברה בודדת או קבוצת משקיעים מסוימת. רק שלושה חודשים לאחר השריפה הגדולה בכרמל, בדצמבר 2010, בקרה שם דר' ערגה אלוני במטרה לעקב אחר התאוששות החורש, וכך כתבה באתר wildflowers:  "השינוי שחל היה מעודד. כמות המשקעים שירדו אפשרו לצמחים חד-שנתיים רבים להתחיל מחזור חיים חדש. הקרקע המפוחמת מתחת לחופת העצים שנשרפו, נצבעה בעלווה ירוקה." ישנם מחקרים רבים המעידים על החשיבות של השריפה בבריאת החורש. כך, בדומה למנגנון ההתחדשות הנהדר של הטבע, פועלים גם מנגנוני ההתחדשות של החברה, הכלכלה והתעשייה, כאשר דווקא לאירוע שלילי בקנה מידה גדול יש תפקיד מפתח בהאצת תהליכי חדשנות ויצירת הזדמנויות עסקיות.

בעיני, משבר מסוג זה שהתעשייה חווה בחודשים האחרונים נועד לאפשר לחברות פחות יעילות, פחות תחרותיות, עם שוק פחות חזק לפנות מקום לחברות חדשות המנסות לתקוף הזדמנויות חדשות ולנצל פערים חדשים שנוצרו בשוק בצורה יעילה ומוצלחת יותר. חברות שתסגרנה תוכלנה לשחרר משאבים יקרים בחזרה לאקו-סיסטם, משאבים בהם תוכלנה חברות חדשות, שיפרחו כמו פטריות אחרי הגשם שאחרי השריפה, להשתמש בכדי לממש את הפוטנציאל שלהן, כמו למשל כוח אדם איכותי שיתפנה. כך שגם אם הדילול הטבעי של סטארט-אפים שלא ישרדו את המשבר יכול להיתפס כטעות היסטורית ברמת הסטארט-אפ הבודד, ברמת המאקרו מתרחש כאן תהליך חשוב ומועיל. ובכל מקרה,  איך שלא מסתכלים על זה – הבייבי בום של הסטארט-אפים עוד לפנינו וכולנו הולכים לצאת נשכרים מזה.

*הכותב הוא שותף מנהל ב- i3 Equity Partners

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: