ביולי 2007 נערך ונחתם הסכם על ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית החדשה אשר מחייב עריכת ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד בישראל המועסק בארגונים החברים בלשכת התיאום ושאין לו הסדר פנסיוני מיטיב. גם בן אדם פרטי שמעסיק עוזרת בית באופן קבוע או כל עובד מסוג אחר, נחשב כמעסיק לעניין זה והוא מחויב לקיים את תנאי הצו

צילום: shutterstock   פורסם: 17.7.14

לפני מספר שבועות פגשתי את מוטי, שכני מזה מספר שנים. שמתי לב שהוא מדוכדך ודרשתי לשלומו.

מוטי סיפר לי שעוזרת הבית המצוינת, בת ה-30, שעבדה אצלו במשך כשנה, הפסיקה לעבוד בגלל שחלתה במחלה קשה. "שילמתי לה רק 200 ₪ בשבוע והבית היה מבריק!" אמר לי מוטי.

לאחר שבועיים פגשתי את מוטי שוב, והפעם הוא היה ממש בדיכאון. מסתבר שהעוזרת שעבדה אצלו הגישה נגדו תביעה בסך 400 אלף ₪. "היא רוצה שאני אשלם לה פנסיה למרות שלי אין קשר למחלתה בכלל. מה אני קשור לזה?!". שאלתי "האם הפרשת לה כספים לקרן פנסיה בזמן שהיא עבדה אצלך?". "מה פתאום" ענה  מוטי, "מה, אני בעל עסק?! בסה"כ שילמתי לה במזומן כל שבוע. למה אני אחראי על הפנסיה שלה, ועוד יותר, למה אני אחראי לכך אם למחלה שלה אין קשר אלי?!"

הסתבר כי סכום הכספים שמוטי לא הפריש לטובת ביטוח פנסיוני של העוזרת בכל תקופת עבודתה היה 500 ₪ בלבד.

כיצד הפכו 500 ₪ ל-400,000 ₪??? התשובה טמונה בשתי מילים: פנסיית חובה.

אם אתם לא רוצים להסתכן בתביעה כזו אז תמשיכו לקרוא…

פנסיית חובה – גם לעוזרת בית מגיע!

ביולי 2007 נערך ונחתם הסכם על ידי לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות הכללית החדשה אשר חייב עריכת ביטוח פנסיוני מקיף לכל עובד בישראל המועסק בארגונים החברים בלשכת התיאום ושאין לו הסדר פנסיוני מיטיב.

נכון לאותה שנה, היו בישראל כמיליון עובדים ללא רווחה היות ולא היה להם חיסכון פנסיוני. על מנת לדאוג לציבור עובדים כה גדול ולצורך הקטנת התלות בקצבת זקנה מביטוח לאומי במקביל,  חתם שר התמ"ת בדצמבר 2007 על צו הרחבה המחיל את הוראות ההסכם מה-1.1.2008 על כלל העובדים במשק כך שמתאריך זה ואילך חלה על כל מעסיק בישראל חובת הפקדה לחיסכון פנסיוני לכל עובד שאין לו הסדר פנסיוני מיטיב.

הסדר פנסיוני מיטיב  הינו הסדר שבו העובד מבוטח, או שמעסיקו מחויב לבטחו, מכוח הסכם קיבוצי ו/או אישי, פנסיה תקציבית, צו הרחבה קיים או עתידי או מכוח דין, ואשר מתקיימים לגביו תנאים מסוימים כמוגדר בצו ההרחבה.

יודגש כי גם בן אדם פרטי שמעסיק עוזרת בית באופן קבוע או כל עובד מסוג אחר, נחשב כמעסיק לעניין זה והוא מחויב לקיים את תנאי צו ההרחבה.

באיזה מוצר פנסיוני נדרש להפקיד עבור עוזרת הבית?

ע"פ צו ההרחבה, עוזרת הבית רשאית לבחור בכל קופת גמל לקצבה אך בתנאי שיהיו לה כיסויים ביטוחיים למקרה מוות ונכות באותה הקופה או בקופה אחרת.

למרות האמור, אם עוזרת הבית בגיל 50 ומעלה ("עובד מבוגר"), היא רשאית להצטרף גם לקופת גמל לקצבה ללא כיסויים למקרה מוות ונכות וזאת בתנאי שהודיעה על כך בכתב למעסיקה.

כמו כן, חשוב לציין כי אם עוזרת הבית לא בחרה קופה כאמור בתוך 60 יום מתחילת עבודתה, אזי על המעסיק לא לחכות לבחירתה אלא להפקיד את הכספים כברירת מחדל לקרן פנסיה מקיפה חדשה.

מאיזה מועד זכאית עוזרת הבית לביטוח פנסיוני?

עוזרת הבית תהיה זכאית לביטוח פנסיוני לאחר שישה חודשים ממועד תחילת עבודתה. עם זאת, על המעסיק לבדוק אם היא כבר מבוטחת בתכנית פנסיונית כלשהי. אם כן – לא תידרש תקופת המתנה של שישה חודשים ועוזרת הבית תהיה זכאית לביטוח פנסיוני כבר ממועד תחילת עבודתה והמעסיק יידרש להפקיד לאחר שלושה חודשי עבודה או עם תום שנת המס, רטרואקטיבית – לפי המוקדם מביניהם.

לעניין זה אעיר 2 הערות חשובות:

1. במקרה שלעוזרת הבית היה הסכם טוב יותר במקום העבודה הקודם, המעסיק החדש אינו מחויב לשמור על התנאים הקודמים שלה אלא הוא מחויב להפקיד לפי התנאים שבצו ההרחבה בלבד.
2. אם במסגרת הסכם ההעסקה של העוזרת היא תקבל לאחר תקופה מסוימת תנאים יותר טובים מהתנאים שבצו ההרחבה, אזי על המעסיק להחיל עליה את תנאי צו ההרחבה עד לתחילת מועד ההסדר המיטיב.

כמה מפקידים?

נקבע שסך שיעור ההפרשות לחיסכון הפנסיוני יהיה בשנת 2008 2.5% מהשכר המבוטח של העובד ויעלה ב-2.5% מידי שנה עד ל-17.5% בשנת 2014 ואילך. כך למעשה, סך שיעור ההפרשות הנדרש הוא 17.5% כאשר החלוקה היא שהעובד מפקיד 5.5% משכרו, והמעסיק מפקיד 6% במקביל ועוד 6% עבור פיצויי פיטורים.

השכר שבגינו מחויב המעסיק להפקיד ("השכר המבוטח") הוא השכר הקובע כפי שקבוע בחוק פיצויי פיטורים או השכר הממוצע במשק – לפי הנמוך. לדוגמה, אם השכר הקובע של העובד הוא 10,000 ₪, אזי המעסיק חייב להפקיד רק בגין השכר הממוצע במשק ( 9,089 ₪ נכון לשנת 2014).

על מי לא חל צו ההרחבה?

צו ההרחבה חל על כל עובד המועסק בישראל למעט:

v             אישה מתחת גיל 20 וגבר מתחת גיל 21.

v             עובד שיש לו הסדר פנסיוני מיטיב. במקרה כזה העובד לא יינזק, וההסדר הקיים ימשיך לחול עליו.

v             מבוטחים בפנסיה תקציבית הכוללת כיסוי למוות ונכות.

v             מי שהתקבל לעבודה לאחר שעבר את גיל פרישה חובה ומקבל קצבה (למעט קצבה מהמוסד לביטוח לאומי).

אז כיצד הפכו 500 ש"ח ל-400 אלף ₪?

נחזור לסיפור בהתחלה: היות ומוטי לא הפקיד לעוזרת הבית כספים לביטוח פנסיוני כפי שמחייב צו ההרחבה, העוזרת תבעה לא רק את הסכום עצמו שלא הופרש לקרן הפנסיה במשך תקופת עבודתה(500 ₪), אלא בעיקר את הזכויות הפנסיוניות אותם איבדה כגון קצבת הנכות וקצבת הזקנה שהייתה אמורה לקבל מקרן הפנסיה. במקרה זה, הזכויות הפנסיוניות הגיעו לכ-400 אלף ₪!

בהקשר זה חשוב להדגיש כי גם אם עוזרת הבית לא איבדה את כושר עבודתה במקום העבודה או כתוצאה ממנו, המעסיק יהיה חשוף לתביעה מעין זו שכן קרן הפנסיה אינה מבחינה לרוב בנסיבות אובדן כושר העבודה של העוזרת.

סיכום

צו ההרחבה מטיל אחריות על כל מעסיק בישראל, ובכלל זה גם על מי שמעסיק עובדים במשק בית באופן קבוע, לערוך ביטוח פנסיוני לעובדיו.

המעסיק חייב למלא את חובתו כאמור גם אם העובד החליט לוותר על עריכת ביטוח פנסיוני.

הצו מגדיר במפורש את חובת המעסיק לערוך ביטוח פנסיוני לעובד, והדבר אינו נתון למיקוח או לפרשנות. מעסיק שלא יעמוד בהוראות הצו חשוף לסנקציות משפטיות כבדות.

* הכותב אייל סיאני הוא מנהל תחום מקצועי הלמן-אלדובי קופות גמל ופנסיה בע"מ

Tags:  אסטרטגיה הכשרת עובדים טיפים ניהול משאבי אנוש