וגם- כשזכויות וחובות מעסיקים ועובדים פוגשות זכויות קניין רוחני
פורסם: 7.7.21 צילום: shutterstock
לאחרונה, עו"ד אריאל שמר ועו"ד הדר כהן ממשרד אריאל שמר ושות' משרד עורכי דין, מהמובילים בתחום דיני עבודה בארץ, ליוו לקוח- מעסיק- בנוגע לאחד מנכסיו- חשבון באחת הרשתות החברתיות- עם עוקבים רבים. בסיום יחסי העבודה בין הלקוח לבין עובד שניהל את החשבון- טען העובד כי החשבון בבעלותו- ואף סירב להעביר ללקוח את הנתונים הנדרשים להמשך תפעולו- כשם משתמש וסיסמא. עו"ד רחל פשר אייקנאר, המתמחה בדיני קניין רוחני,הוזמנה להצטרף לצוות המשפטי שליווה את הלקוח. בסופו של יום- הצדדים התפשרו – באופן שבו החשבון נותר בבעלות המעסיק. דיני העבודה ודיני הקניין הרוחני השפיעו על התנהלות הצדדים בסכסוך שנוצר סביב החשבון- והובילו לפשרה כאמור לעיל. חשבונות ברשתות הן עניין בעל משקל רב לכל ארגון/מעסיק, וחלק מנכסיו. מומלץ להתנהל לגביהם באופן שימנע פגיעה בהם או את אובדנם- עם סיום יחסי העבודה.
על דיני עבודה וקניין רוחני
בין דיני עבודה לבין דיני קנין רוחני, מתנהלת מערכת יחסים מורכבת. ישנו מתח רב בין זכויות המעסיק בקניין הרוחני שנוצר על ידי העובד, לבין תחושתו הטבעית של העובד כי הוא יוצר הקניין הזה – וכי מגיע לו לפחות להינות מההכרה ומההוקרה על כך. בסיום יחסי העבודה- לא פעם- המתח מגיע לשיא- שעה שלעובד ציפיות שיוכל לקחת עמו את הקניין הרוחני שיצר אל מול המעסיק שמבחינתו הנכסים נוצרו על ידי העובד במסגרת עבודתו. תיאום ציפיות בין הצדדים- כבר בתחילת יחסי העבודה- בנוגע לנכסי הקניין הרוחני, בכפוף לדין (ובכלל זה דיני הקניין הרוחני וכן הדין בנוגע לחופש העיסוק), יועיל להפחתת הסיכסוכים בנושאים אילו.
חשבונות ברשתות החברתיות
המפגש בין דיני העבודה לבין הקניין הרוחני, מתרחש גם בנוגע לחשבונות ברשתות חברתיות. החשבונות ברשתות הן הזרוע הארוכה של השיווק של הארגון ולעיתים קרובות גם של מערך המכירות שלו ואף שירות הלקוחות. החשבונות הללו הופכים למארג יצירות, שיש בהן זכויות קניין רוחני- מזכויות יוצרים, דרך סימני מסחר. הם לא פעם חלק מהמוניטין המצטבר של הארגון ולעיתים הם לב המוניטין ובימת ההתנהלות שלו. מעסיק שאינו רוצה לסכן את הנכס הזה, חייב לנהוג בו מנהג בעלות, תוך פיקוח על יצירתו ועל ניהולו השוטף. בנוס לכך, מומלץ כי יסמנו כשלו- באמצעות שם,מיתוג ותכנים שבבעלותו. העדר תכנון כאמור לעיל, עלול לגרום לכך שהחשבון יחשב לחשבון שבבעלות עובד או עובדים המנהלים אותו. מעבר לכך, הרי שחשבונות הנוצרים והמנוהלים במהלך שעות העבודה- מייצגים גם את ההשקעה בעלות העובדים העוסקים בזה.
במשקפי דיני העבודה – חשבון "הצינור"
גאי לרר המוכר לרבים באמצעות תוכניתו "הצינור" עבד בערוץ 10. הוא פיתח בעצמו דף פייסבוק שקרא לו הצינור. לימים היה שיתוף פעולה בין ערוץ 10 לבין לרר בנוגע לדף. כשהסתיימו יחסי העבודה בין הצדדים- ולאחר שמו"מ ביניהם לא צלח, ערוץ 10 תבע בבית הדין האיזורי לעבודה בתל-אביב יפו- בטענה שדף הפייסבוק הצינור הוא בבעלותו[סע"ש 09-17- 46976, ערוץ 10 החדש בע"מ ואח' נ. גאי לרר]. בית הדין קבע – מפי השופטת הנכבדה מיכל נעים דיבנר- כי במקרים מסוג זה,יש לברר את השאלות הבאות:
א. מי יזם את פתיחת החשבון ולאיזו מטרה הוא נפתח?
ב. מה מידת המתאם (קורלציה) בין החשבון לבין העבודה?
ג. מי נשא בהוצאות ניהול החשבון?
ד. מי היה שותף בניהול החשבון בפועל?
ה. האם ניהול ותפעול החשבון בוצעו לפי הוראות המעסיק ותחת פיקוחו?
ו. האם קיימות בהסכם העבודה הוראות ביחס לחשבון?
ז. האם קיים במקום העבודה נוהל עבודה ביחס לזכות השימוש בחשבונות ברשתות חברתיות?
בית הדין קבע כי הבעלות בחשבון תקבע על ידי שקלול התשובות לכל השאלות הללו.
גאי לרר זכה. בית הדין קבע בין השאר, כי ההתנהלות של לרר בנוגע לחשבון היתה נפרדת מעבודתו בערוץ, ולאור זאת- הערוץ כמעסיק לא יכול היה לטעון כי החשבון בבעלותו- כפרי עבודת העובד. יוער- כי למרות זאת- ניתנה בפסק הדין לערוץ 10 – הזכות לדרוש כי לרר יחליף את שם החשבון – מהצינור לשם אחר.
במשקפי הקניין הרוחני- לא כל חשבון הוא ה"צינור"
ללקוח שטפלנו בעניינו, מוניטין מבוסס. העובד שיצר את החשבון ברשת החברתית, באישור הלקוח- מעסיקו, רשם את עצמו כבעלים של החשבון(ללא ידיעת המעסיק), אך בחר את שם הלקוח- כשם החשבון. שם הלקוח רשום כסימן מסחר, המעניק ללקוח זכויות שימוש בלעדיות בו. בנוסף- העובד השתמש בחשבון בתכנים המזוהים עם המעסיק ובבעלותו. בשימוש בנכסי הקניין הרוחני של מעסיקו- יצר העובד ראיות לכך, שהחשבון דווקא בבעלות המעסיק ולא בבעלותו. לאור מבחני בית הדין לעבודה המפורטים לעיל, יתכן כי המעסיק היה זוכה ומוכיח כי העובד ניהל את החשבון במסגרת עבודתו אצלו- אך יתכן גם שבית הדין היה מגיע למסקנה כי החשבון דווקא בבעלות העובד. לעומת זאת, נכסי הקניין הרוחני של הלקוח, שבהם העובד השתמש, הם כנראה אילו שהכריעו את הכף וגרמו לעובד להסכים לפשרה. היה ברור לו כי יקשה עליו מאוד לשכנע את בית הדין כי הקניין הרוחני , שסומן באופן מובהק כקניין שבבעלות הלקוח, הוא בעצם שלו-של העובד.
מכאן,שעל מנת לעגן את זכויות המעסיק בחשבונות שלו ברשתות החברתיות, מומלץ מעבר להתנהלות נכונה מול העובד בנוגע לאופן עבודתו על חשבון וניהולו, לעשות שימוש בכילים שהדין מציע בתחום הקניין הרוחני. הכוונה לכך שכל רכיב בחשבון שכזה, יהיה בבעלות המעסיק, כך ששום התנהלות של העובד- ובכלל זה בהתאם למבחנים שנקבעו לעיל בבית הדין לעבודה- בנוגע לחשבון- לא תוכל להעבירו לבעלותו.
כך למשל, שם החשבון אמור להיות בבעלות המעסיק. הדרך המומלצת ביותר היא באמצעות רישום סימן מסחר על מילים ו/או על הדמות("לוגו")הנכללת בו, אך גם שימוש בשם המעסיק, כשמו של החשבון – יועיל בשיכנוע של כל פורום משפטי, כי השם ומוניטין בו הם בבעלות המעסיק ולא בבעלות העובד. חשוב לוודא, כי כל התכנים המוזנים לאתר- הם תכנים מקוריים, וכדאי לוודא- ככלי עזר- כי על כל אחד מהם ירשם: כל הזכויות שמורות למעסיק. אמנם, זכויות יוצרים נולדות ביחד עם היצירה המוגנת, אולם הרישום כאמור משמש גם אזהרה כנגד מי שיבקש לעשות בתכנים שימוש ללא רשות וגם יוכל לשמש ראיה לכך שהעובד יודע שהתכנים בבעלות המעביד.
בד בבד, עובד המעוניין לפתח לעצמו חשבונות ברשתות- אמור לעשות זאת מחוץ לשעות העבודה שלו, וכן להמנע מכל שימוש בנכסי קניין רוחני של המעסיק- בין אם בשם, בלוגו או בתכנים שבבעלותו.
כשהעובדות פוגשות את החוקים
המפגש בין דיני עבודה לבין קניין רוחני אינו חדש. כך למשל, אחת הסוגיות המשפטיות החשובות, נוגעות לידע שהעובד אוגר בתקופת עבודתו אצל מעסיק- ושאלת זכותו לעשות בו שימוש לאחר שיחסי העבודה מסתיימים. לעיתים ובכפוף לנסיבות, זכות העובד גוברת ובית דין לעבודה פוסק כי זכותו לחופש העיסוק גוברת על טענת המעסיק כי המדובר בנכסיו ו/או בסודותיו המסחריים, ולעיתים הפסיקה היא לטובת המעביד ונכסי הקניין הרוחני שלו. החשבונות
מומלץ במסגרת יחסי עבודה- לזכור את קיומן של שתי מערכות החוק האילו- ולהתנהל על פיהן – כדי למנוע סכסוכי עבודה וסכסוכי רכוש(נכסי קניין רוחני), מיותרים.
*משרד אריאל שמר ושות' http://www.ashemer-law.co.il/
עו"ד רחל פשר אייקנאר https://www.rachelpashereijkenaar.com/
האמור בכתבה לעיל איננו בבחינת ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
Tags: דיגיטל משאבי אנוש ניהול ידע ערים חכמות קניין רוחני רשתות חברתיות
