מספר אנשי ה IT המועסקים על ידי הממשלה נמצא במגמת עליה וכך גם הביקוש למשרות אלה. בניגוד לרושם הנפוץ, השכר במגזר המשלתי לא חייב להיות נמוך יותר עבור תפקיד מקביל במגזר הפרטי. בזכות תקנים שנמשכים לתקופות ארוכות מאוד רמת היציבות גבוהה, למרות שברוב המשרות אין קביעות והעסקה מתבצעת דרך חברות מיקור חוץ. ויש גם בשורה לחסרי הניסיון, אשר יכולים לרכוש ניסיון על חשבון המדינה ולהשתמש במשרה במגזר הציבורי כקרש קפיצה למשרה בכירה ומשתלמת יותר במגזר הפרטי

פורסם: 18.3.15   צילום: shutterstock

 "מספר אנשי ה IT המועסקים על ידי הממשלה, נמצא במגמת עליה", כך אומרת גלית פיין, אנליסטית בכירה בחברת המחקר STKI. " לכל משרד ממשלתי יש את ה IT שלו. כולם ממכנים את המערכים שלהם והיום לכל עובד יש PC. ניתן לראות את הביטוי לכך בגודל התקציב של הממשלה על IT (שעמד בשנת 2014 על מילארד שלוש מאות ועשרה מליון דולר), כאשר סעיף ההוצאה הגדול ביותר בתקציב זה הינו על כח אדם".

התפקיד במשרד ממשלתי יכול להיות "משרת המחר"

ינון מעודה נמצא בתפקיד 'מנהל מחלקת שירות לקוחות תמיכה וציוד קצה' במשרד הבריאות. בקריירה שלו עבד כ- 13 שנה במגזר הפרטי, במספר חברות תקשורת וקמעונאות, דוגמת נטוויז'ן ושטראוס (דרך כלנית כרמון). תפקידו האחרון, במגזר הפרטי, היה מנהל תחום בקרה תפעול ותמיכה בקבוצת דלק.

עד כמה הייתה חשובה לך הקביעות והיציבות שבעבודה במשרד ממשלתי בהחלטתך לעבור מהמגזר הפרטי לציבורי?

"אם להודות על האמת, לא השכר או היציבות הם שמשכו אותי להחלטה. האתגר של להוביל שינוי במקום שמחפש זאת הוא שהניע אותי. איפשהו רציתי להוכיח לעצמי שוב שאני יכול להוביל שינוי ולתרום גם במגזר הציבורי".

האם המעבר למשרד הממשלתי טמן בתוכו ירידה ברמת השכר?

"השכר המוצע במגזר הציבורי זהה למשולם בשוק במקרה שלי ובעצם לא חוויתי ירידה אך גם לא עליה".

אם כך מה הייתה המוטיבציה שלך לביצוע השינוי?

"התחושה של הובלת שינוי במשרד ממשלתי זה שונה מאוד מהמגזר הפרטי בו הכל נגיש. ייתכן שזה ישמע מוזר לחלק מהאנשים, אבל לי באופן אישי תמיד היה חלום לעבוד במשרד ממשלתי. במגזר הפרטי, המטרה היא בסופו של דבר להגדיל את הרווחיות. כאן ישנה הזדמנות לעשות שינוי ולהרגיש שאתה חלק ממנגנון שמשפיע בצורה רוחבית / ציבורית אם תרצה. אם השינוי שאני מוביל מביא לכך שמשתמשי המחשב במשרד הבריאות מקבלים שירות טוב יותר, גם הורה שמגיע לטיפת חלב לקבל חיסון לילד שלו, יקבל שירות טוב יותר. יש בזה המון סיפוק".

תן עצה למי ששוקל לעשות את המעבר בין המגזר הפרטי לציבורי.

"נקודה שחשוב לקחת בחשבון היא שההתמודדות במגזר הממשלתי  לביצוע משימות היא שונה לגמרי מזו שבמגזר הפרטי. אחד האתגרים המעניינים במגזר זה הוא הנעת העובדים שמתבצעת בצורה אחרת מזו שבפרטי.

נקודה נוספת נוגעת דווקא לאופן ההעסקה. כאשר אתה מגיע דרך מכרז (וזאת הדרך הכמעט יחידה לקבל משרת היי-טק במגזר הממשלתי ע.ל.), עליך לבחור בחברת מיקור חוץ שדרכה השכר והתנאים שלך יעברו. חשוב לבחור בחברה שתדאג ותסייע לך ושמה שרשום בחוזה של "לפני", יתקיים ברגע של 'אחרי'. בניגוד אלי, לא מעט אנשים שאני מכיר שעובדים דרך חברות מיקור חוץ לא כל כך מרוצים. אצלי זה מעט שונה, בחברה דרכה אני עובד יש משפחתיות ורצון לסייע ברמות שלא ראיתי בעבר. שונה לגמרי מכל מה שהכרתי".

איך תסכם את המעבר למגזר הממשלתי?

"אחרי שנתיים וחצי, אני מאוד מרוצה. לומדים כאן המון גם טכנולוגית וגם אישית, הממונה עלי במשרד בעל ידע וניסיון רב שתורמים רבות לניסיון האישי ולקידום היעדים והמשימות שלי במשרד. אם אתה רואה משרה שכתוב עליה משרה ממשלתית אל תפסול, להיפך. המשרה הזו בהחלט יכולה להיות "משרת המחר".

"משרת המחר" במשרד ממשלתי?

צריך להבין שהרבה פעמים במשרדי הממשלה מחפשים מישהו שיוביל שינוי. יש רצון לקלוט אנשים שרוצים ויכולים להביא לשינוי אמיתי ולשיפור של השירות שניתן לאזרחים – בהחלט פוטנציאל למשרת המחר".

אחרי הבחירות צפוי גל של משרות במשרדי הממשלה

גיא סרוק הינו מנהל מחלקת שירותים מקצועיים, בחברת קונסיסט. קונסיסט מעסיקה במיקור חוץ כ- 200 עובדים במגזר הבנקאי, הממשלתי (גופים ממשלתיים ומוניציפאלים, קופות חולים, בתי חולים, משרדי ממשלה ועוד) וכן בחברות היי-טק גדולות. רובם בתפקידים טכנולוגיים ומתוכם כשליש משמשים בתפקידים טכנולוגיים בכירים (אחראי מערכות מידע, CTO, מנהלי פעילויות, מנהלי פרויקטים, מנתחי מערכות בכירים, אנשי רכש טכנולוגי ועוד).

האם החלום לאקזיט בסטראט-אפ התחלף בשאיפה למשרה במגזר הממשלתי?

"אנחנו רואים שיותר יותר אנשים, כדוגמת ינון שמועסק דרכנו, מבינים את היתרון שבעבודה במגזר הממשלתי וכן במגזרים יציבים נוספים (המוניציפאלי והבנקאי למשל). לעבודה במגזר הממשלתי יש הרבה יתרונות. עבור חלק חשובה רמת הביטחון והיציבות של המשרה ועבור חלק אחר משחק תפקיד דווקא האתגר והיכולת להשפיע רוחבית על תהליכים מהותיים במשרדי הממשלה, שבסופו של דבר משפיעים על כל אחד מאיתנו.

האם רמת השכר נמוכה יותר במגזר הממשלתי?

השכר יכול להיות נמוך יותר מתפקיד מקביל בשוק הפרטי, אבל יש לבחון כל מקרה לגופו. לפעמים השכר יכול להיות זהה, ובמקרים מסוימים אף יותר גבוה. כשמחפשים במשרד ממשלתי איש מקצוע איכותי שיכול להוביל שינוי, מבינים לרוב שרמת השכר צריכה להיות הולמת.

כשמישהו מועסק בעל ידי חברת מיקור חוץ, מה זה אומר על הקביעות שלו?

אמנם אין קביעות במודל מיקור החוץ ברמת החוזה. אך משרות במגזר המוסדי בכלל והממשלתי בפרט, מתאפיינות ביציבות תעסוקתית. התקנים הללו נשמרים לתקופות ארוכות מאוד בדר"כ ובהחלט ניתן להגיד שרמת היציבות גבוהה יותר משמעותית מול ענפים מקבילים במגזר הפרטי.

גם מול תנאי ההעסקה בחברות הגדולות (כמו: יבמ ואינטל)?

גם בחברות גדולות ומבוססות כגון IBM, אינטל, אמדוקס וכיוצא באלה אין הבטחה לקביעות. יש לציין שעל רוב המשק עוברת  מגמה של מעבר לחוזים אישיים.

מה צפוי לקרות בתחום המשרות הממשלתיות, לאחר הבחירות ב 17 לפברואר?

"לאור פיזור הכנסת והקדמת הבחירות, הוקפאו מכרזי הממשלה שעוסקים בקליטת עובדים חדשים. ברגע שיהיה תקציב לממשלה, ניתן להעריך כי יפתחו משרות רבות שמתעכבות כרגע. מה שיכול ליצור לחץ לאיוש משרות והזדמנות עבור האנשים המתאמים להגיש מועמדות למשרות החדשות. יש לזכור כי חלק גדול מהמשרות במגזר הציבורי מאוישות באמצעות חברות "מיקור חוץ" ולכן לרוב יש לעבוד דרכן".

מהי העצה שתיתן למי שרוצה לגשת למכרז על משרה במשרדי הממשלה דרך חברת מיקור חוץ?

"כדאי לקחת בחשבון את הניסיון של חברת מיקור החוץ בזכייה במכרזים ובהשמת עובדים במגזר הממשלתי וכדאי גם לחשוב לטווח הארוך: איך היחס של החברה לעובדיה? האם בונה תוכניות קריירה? האם היא תדאג למצוא לך תפקיד הולם כשתרצה להתקדם לתפקיד יותר בכיר? האם היא תעמוד לצדך ותספק לך הכשרה במקרה שתצטרך לעזוב את מקום העבודה?"

הזדמנות לרכוש ניסיון על חשבון המדינה

ישראל פטשניק, הינו יועץ עסקי, ניהולי, וטכנולוגי ; מאמן עסקי, ניהולי ,ואישי אישי ; יועץ לעסקים קטנים ובינוניים מטעם משרד הכלכלה. סמנכ"ל מערכות מידע לשעבר, בחברה המרכזית ליצור משקאות קלים (קוקה-קולה) , שמנהל פורום ופועל למען תעסוקת מבוגרים (בני 40 פלוס).

האם התגברות הביקוש למשרות ממשלתיות, נובעת מהתבגרות אוכלוסיית אנשי היי-טק?

"לא בהכרח. אני מסכים שיש בעיית תעסוקה לבני 40 פלוס בכלל ולאנשי הייטק בפרט והם מחפשים כל דרך להתפרנס (כסף ותעסוקה). אולם לגבי הביטחון הכלכלי והיציבות, הרי שאני מכיר גם אנשים צעירים שבוחרים במגזר הממשלתי ציבורי, כי הם חושבים שזה ג'וב לכל החיים".

"לכן, הגורם הוא לא כל כך הגיל, כמו הרצון לשמור על רמת הכנסה יציבה ונוחות תעסוקתית. גורם שחשוב להורים לילדים קטנים, שצריכים לשלם אלפי שקלים בחודש למעון, לא פחות מאשר לאנשים מבוגרים יותר. וגם מפנה להם יותר זמן איכות עם המשפחה".

האם בקבלה לתפקיד במשרדי הממשלה יש אפליה על בסיס גיל כמו במגזר הפרטי?

"יש אפליה, אבל פחות. המגזר הציבורי באופן כללי יותר מבוגר כך שההתנגדות הפנימית, לקליטת עובד מבוגר, יותר קטנה. בנוסף, כמעט כל העובדים במגזר הציבורי נקלטים דרך חברת מיקור חוץ ובצורת העסקה זו המעסיק פחות רגיש לעניין הגיל".

מהן הסיבות הנוספות שדוחפות לדעתך יותר אנשי היי-טק למגזר הציבורי?

"סיבה אחת שדוחפת אנשי היי-טק למגזר הממשלתי והציבורי, היא שג'וב מכובד במגזר זה, מהווה פתח ליצירת קשרים וחשיפה להזדמנויות במגזר הפרטי. ניתן לראות אנשים שנעזרים במשרה הממשלתית, כקרש קפיצה לתפקיד במגזר הפרטי. לחסרי הניסיון, יש הזדמנות לרכוש ניסיון על חשבון המדינה".

Tags:  טכנולוגיה כלכלה מורשת פיננסים פיתוח אישי קריירה