בשנים האחרונות, התוודענו לחברות רבות במשק הישראלי, בעיקר חברות העוסקות בתחום הטכנולוגיה העילית, אשר ביצעו או מתכוונות לבצע שינוי במודל העסקי. "שינוי המודל העסקי" לעניינו כולל העברת סיכונים ונכסים בלתי מוחשיים מהחברה הישראלית לצד קשור

פורסם: 28.5.18    צילום: יח"צ

חלק א'

 

בשנים האחרונות, התוודענו לחברות רבות במשק הישראלי, בעיקר חברות העוסקות בתחום הטכנולוגיה העילית, אשר ביצעו או מתכוונות לבצע שינוי במודל העסקי. "שינוי המודל העסקי" לעניינו כולל העברת סיכונים ונכסים בלתי מוחשיים מהחברה הישראלית לצד קשור. במקרים שהובאו לידיעת רשות המיסים בישראל התבצע שינוי המודל העסקי במסגרת שינוי מבנה בתוך הקבוצה ולא בהעברה לצדדים שלישיים שאינם צדדים קשורים.

במסגרת "שינוי המודל העסקי", תחת ייצור ומכירת מוצרים – ודיווח על ההכנסות ממכירת המוצרים כהכנסות חייבות במס בישראל, בוחרות החברות, בין היתר, לעבור לפעול כנותנות שירותים עבור חברות תושבות חוץ, תמורת כיסוי ההוצאות בתוספת מרווח מסוים (cost+). שינוי המודל העסקי יכול להתבצע גם בשלבי הפיתוח ועוד קודם שהחברה החלה לייצר את מוצריה. קרי, ערב שינוי המודל העסקי, החברות הישראליות רשמו, החזיקו וניהלו את הסיכונים והנכסים הבלתי מוחשיים ולאחר שינוי המודל העסקי הסיכונים והנכסים הבלתי מוחשיים הועברו לצד קשור, או שהועברו לשימושו של צד קשור ללא חיוב או שלא במחיר שוק.

הדוגמא הקלאסית היא חברה בינלאומית הרוכשת קבוצת חברות ישראלית. לצורך הדוגמא נניח כי הקבוצה הישראלית פיתחה ושיווקה תוכנות ושירותים בתחום בדיקות וניהול תוכנה ויישומים לחברות בכל העולם. עוד נניח כיעד למועד הרכישה, רשמה הקבוצה הישראלית בדוחותיה הכספיים את הכנסות החברה מלקוחות הקצה ואל מול הכנסות אלו נשאה בכל הסיכונים העסקיים ובפרט סיכוני הפיתוח והשיווק. חברת האם והחברות הבנות בקבוצה הישראלית עסקו בשיווק, הפצה ותמיכה במוצרי הקבוצה הישראלית בתמורה לתשלום cost+.

בנוסף נניח, כי לאחר מועד ביצוע עסקת הרכישה, בוצעו מספר פעולות אשר בסופן הושלם שינוי המבנה העסקי מהקבוצה הישראלית לחברות הקבוצה האחרות, ובכך הפכה הקבוצה הישראלית לספק שירותים בסיכון נמוך (Low Risk Service Provider) בתחום המחקר והפיתוח בלבד. זאת, לאחר שמרבית הפונקציות, הנכסים והסיכונים הוצאו מישראל.

על פי רוב, בשלב הראשון ממוזגת פעילות החברות הבנות בקבוצה הישראלית בחברות הבנות בקבוצה הבינלאומית. בהמשך משתנה מודל ההתחשבנות הבין חברתי באופן בו הקבוצה הישראלית עוברת למכור לחברות הבנות בקבוצה הבינלאומית בשיטת "קנה ומכור" (buy and sell, הקבוצה הישראלית מוכרת לחברות הקבוצה וחברות הקבוצה מוכרות ללקוחות הקצה). פעילות הייצור עוברת לחברת בת של הקבוצה הבינלאומית ולבסוף מועבר הקניין הרוחני שפותח על ידי הקבוצה הישראלית יחד עם זכויות לקניין עתידי, שווי העסק החי והמוניטין, לחברת בת של הקבוצה הבינלאומית. כלומר, כלל הפעילויות שנכללו בפעילות הקבוצה הישראלית הועברו הלכה למעשה לחברת בת של הקבוצה הבינלאומית, למעט פונקצית שרותי מו"פ, והקבוצה הישראלית החלה לפעול כמרכז פיתוח בלבד.

במקרה שכזה, רשות המיסים בישראל מבקשת מהקבוצה הישראלית עבודת מחקר בנושא מחירי העברה שמטרתה הינה לזהות את הפעילויות והנכסים אשר הועברו מהקבוצה הישראלית לאורך השנים עד למועד השלמת שינוי המבנה העסקי מהקבוצה הישראלית לחברות הקבוצה האחרות ולכמת את שוויים, נכון למועד ביצוע ההעברה כפי שהיה משתקף, לו העברה זו הייתה מתבצעת כעסקה בין קונה מרצון למוכר מרצון בלתי תלויים (At Arm’s Length), זאת בהתאם להוראות מס הכנסה בישראל וארגון ה- OECD.

 

השלכות הנובעות משינוי המודל העסקי

במקרים רבים, מתבונן מן הצד לא יזהה שינוי משמעותי במאפייני הפעילות של המפעל בעקבות שינוי המודל העסקי. אותם עובדים ממשיכים לעבוד באותם משרדים, ולהפעיל את אותן פונקציות באותם תחומי פעילות. עם זאת, לשינוי המודל העסקי עשויות להיות השפעות ניכרות כמפורט להלן.

 

העברת הבעלות על הנכסים הבלתי מוחשיים לרבות קניין רוחני – עד לשינוי המודל העסקי עסקה החברה הישראלית (או החברה המעבירה) בעיקר בפעילות של מחקר ופיתוח עבור עצמה והבעלות על הנכסים הבלתי מוחשיים, אשר יצרו את הזכות להכנסות ולתזרימי מזומנים, היו בידיה. במסגרת שינוי המודל העסקי, הזכויות בנכסים הבלתי מוחשיים מועברים לחברה קשורה (או החברה המקבלת), והיא עתה הבעלים שלהם. החברה המעבירה ממשיכה לעסוק באותה הפעילות של מחקר ופיתוח בעבור החברה המקבלת. העברת הזכויות בנכסים הבלתי מוחשיים כאמור, מעבירה את הזכויות להכנסות, לרווחים ולתזרימי המזומנים הנובעים מאותם נכסים בלתי מוחשיים.

הנכסים הבלתי מוחשיים המועברים מעניקים לחברה המקבלת פלטפורמה מתאימה להמשך פעילותה ואת הזכות לתזרימי מזומנים מאותם נכסים. במסגרת העברה זו מועברים זכויות בעלות בנכסים קיימים כגון, טכנולוגיות קיימות, מוגנות ו/או לא מוגנות כפטנט, ידע טכנולוגי (Know-How), טכנולוגיות בשלבי פיתוח שונים וזכויות לטכנולוגיות עתידיות (מוניטין של הטכנולוגיות העתידיות), נכסים שיווקים כגון מותגים וסימני מסחר, קשרי לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים (מוניטין לקוחות עתידיים) וכד'.

 

דיני המס

• רווח הון – פקודת מס הכנסה מגדירה מכירה – "לרבות חליפין, ויתור, הסבה, העברה, הענקה, …וכן כל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם, והכל בין במישרין ובין בעקיפין…". מכאן, כל נכס היוצא מרשותה של חברה ישראלית מהווה אירוע שבהון, לפיכך, העברת הפעילות ו/או העסק החי ו/או נכסים מוחשיים ו/או הנכסים הבלתי מוחשיים, הינה "מכירה" כמשמעות מונח זה בחלק ה' לפקודה.
• תמלוגים– משקפים סכומים המתקבלים כתמורה בעבור שימוש או בעד הזכות לשימוש בנכסים מוחשיים ו/או בלתי מוחשיים מסוימים, כאשר אין המדובר במכירה. קרי, בנכסים שהבעלות עליהם נותרה בידי החברה המעבירה, אשר משמשים את החברה המקבלת, זכאית החברה המעבירה לקבל בגינם תמלוגים ויראו אותם כהכנסה פירותית בהתאם לפקודה.
• דיבידנד/דיבידנד בעין– העברת נכסים מהחברה המעבירה לבעלי מניותיה ללא כל תמורה או בתמורה מופחתת. במקרים אילו, העברת הנכסים כוללת גם חלוקת דיבידנד.

הערה: במידה ולחברה המעבירה ישנן הכנסות מוטבות שהושגו בתקופה שבה ההכנסות היו פטורות ממס, אזי, יש לבחון האם על חלוקת דיבידנדים מהכנסות אילו יחולו הוראות סעיף 51ב לחוק עידוד השקעות הון.

 

עמדת רשות המסים בנושא שינוי מודל עסקי

שינוי מודל עסקי עשוי להשפיע על חבות המס של החברה המעבירה במספר מישורים כדלקמן:

• רווח הון בגין הנכסים אשר הועברו – כאמור, פקודת מס הכנסה מגדירה מכירה, בין היתר, ככל פעולה או אירוע אחרים שבעקבותם יצא נכס בדרך כל שהיא מרשותו של אדם. כפי שתואר ופורט לעיל, במסגרת שינוי המודל העסקי פעילות כלשהי ו/או העסק החי ו/או נכסים מוחשיים ו/או הנכסים הבלתי מוחשיים, בין אם רשומים בספרי החברה הישראלית ובין אם לאו, יוצאים מרשות החברה הישראלית. מהלך זה, נופל בגדר מכירה המחייבת דיווח על רווח הון, בהתאם להוראות הפקודה. במקרים שהובאו לידיעת רשות המיסים בישראל, חברות ישראליות אשר ביצעו שינוי המודל העסקי לא דיווחו כלל או דיווחו על "העברה סלקטיבית" של נכסים, היינו, נכסים ספציפיים שנמכרים לחברה הקשורה, כך שהדיווח לא שיקף את מלוא הנכסים אשר הועברו במסגרת שינוי המודל העסקי.
• תמלוגים בגין הנכסים אשר לא נמכרו – ככל שנותרו בבעלות ו/או בשליטת החברה הישראלית נכסים בלתי מוחשיים אשר לא הועברו, והחברה הישראלית מעניקה לחברה המקבלת ו/או לחברות קשורות אחרות בקבוצה זכות להשתמש בהם, בין אם קיים חוזה ובין אם לאו, הרי שיש לזקוף לחברה הישראלית הכנסות מתמלוגים. קרי, בגין הנכסים הנותרים בידי החברה הישראלית, אשר ישמשו את החברה הקשורה, זכאית החברה הישראלית לקבל תמלוגים מהחברה המקבלת העושה שימוש בנכסים אלו לצורך פעילותה.
• דיבידנד בעין – דיבידנד בעין הינו דיבידנד המשולם ברכוש ולא במזומן. כאשר החברה הישראלית מוציאה מרשותה נכסים, ביניהם נכסים בלתי מוחשיים, כאמור לעיל, יש לראות במהלך זה חלוקה של נכסי החברה הישראלית לבעלי מניותיה, אשר תסווג כהכנסה מדיבידנד בידי בעלי המניות (בנוסף לאירוע ההון בידי החברה המעבירה). במקרה כאמור, גובה ההכנסה החייבת בקרב בעלי המניות יהיה שווי השוק של הנכסים אשר יצאו מהחברה הישראלית ללא דיווח על רווח הון, כאמור לעיל.

 

תוצאת המס

חבות המס הנוצרת בעסקת שינוי מודל עסקי נקבעת בהתאם למישורים הבאים:

• זיהוי הנכסים שהועברו במסגרת שינוי מודל עסקי – העברת הנכסים יכולה להיות במסגרת כל אחת מהאפשרויות שצוינו בסעיף "עמדת רשות המסים בנושא שינוי מודל עסקי". יש לקבוע אלו נכסים הועברו כדלקמן:
• זיהוי הנכסים הספציפיים שהועברו (ככלל נכסים בלתי מוחשיים שהועברו לחברה המקבלת.
• זיהוי הנכסים הנוספים המועברים המשקפים את שווי הפעילות המועברת (לרבות זכויות בעלות בנכסים קיימים כגון, טכנולוגיות קיימות, מוגנות ו/או לא מוגנות כפטנט, ידע טכנולוגי (Know-How), טכנולוגיות בשלבי פיתוח שונים וזכויות לטכנולוגיות עתידיות (מוניטין של הטכנולוגיות העתידיות), נכסים שיווקים כגון מותגים וסימני מסחר, קשרי לקוחות קיימים ולקוחות עתידיים (מוניטין לקוחות עתידיים) וכד', נכסים כלכליים אחרים שאינם רשומים בספרי החברה, וערכיים שיוריים נוספים המשקפים את הפעילות שהועברה).
• דיווח – החברה המעבירה עלולה שלא לדווח על מכירת נכסים במסגרת שינוי המודל העסקי או לדווח על העברה חלקית של נכסים אלו.
• סיווג העסקה – יש לסווג את העסקאות הנובעות משינוי מודל העסקי בהתאם לאפשרויות המצוינות בסעיף "עמדת רשות המסים בנושא שינוי מודל עסקי". סיווג העסקה יבחן בהתאם לחוזה בין הצדדים ובעיקר למהות הכלכלית של העסקה.
• קביעת התמורה – יש לקבוע את התמורה בגין העברת הנכסים המדווחים והבלתי מדווחים בהתאם לסיווג שנעשה וכן יש לקבוע את התמורה הנאותה להמשך ההתקשרות בין הצדדים. התמורה תקבע בהתאם לשווי השוק – כללי אורך הזרוע , קרי, בהתאם למחיר שיש לצפות לו בעסקה של מוכר מרצון לקונה מרצון ומבלי שהושפעה מקיום יחסים מיוחדים ביניהם, כאילו העסקה הייתה בין צדדים לא קשורים.
• זיהוי הנכסים אשר לא הועברו במסגרת שינוי המודל העסקי – אשר החברה המקבלת עושה בהם שימוש לא במחיר שוק – בגין נכסים כאמור, יש לקבוע מחיר לגובה התמלוגים בהתאם לתנאי השוק.
• זיהוי הנכסים אשר הועברו על ידי החברה הישראלית במסגרת שינוי המודל העסקי לחברה הקשורה ו/או חברות אחרות בקבוצה שלא במחיר שוק – בגין נכסים כאמור, יש לזקוף לבעלי המניות בחברה הישראלית הכנסה מדיבידנד.

 

מתודולוגית זיהוי הנכסים

• עסקאות בינלאומיות בין צדדים קשורים

1. כללי

בהתאם לסעיף 85 א' לפקודת מס הכנסה, בעסקה בין לאומית שבה מתקיימים בין הצדדים – לעסקה יחסים מיוחדים שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי, או שנקבעו תנאים אחרים לעסקה, באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות העניין, אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים, תדווח העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם.

ביולי 2010 פרסמה רשות המיסים בישראל נייר עמדה בדבר השלכות מס במקרה של שינוי מבנה עסקי בחברות בעלות מפעל בתחומי הטכנולוגיה. נייר עמדה זה מהווה הבהרה כיצד סעיף 85 א' בא לידי ביטוי במקרה של העברת קניינה הרוחני של חברה ישראלית אל מחוץ לישראל, באופן שבו הרווחים הנובעים מקניין זה יוסטו לחברה תושבת מדינה אחרת.

עקרונות אלו הינם מקבילים לעקרונות המופיעים בקווי ההנחיה אשר נקבעו ע"י הארגון לשיתוף פעולה כלכלי, ה- OECD, לעניין מחירי העברה ("קווי ההנחיה של ה- OECD") בהתאם לפרקים I –III  בקווי ההנחיה של ה- OECD, יש לבחון עסקה בין חברות קשורות בינלאומיות בהתאם לעקרון "אורך הזרוע" (At Arm's Length).

2. עקרון אורך הזרוע (At Arm's Length)

העיקרון הקובע בבחינת מחירי העברה, הן על פי המתודולוגיה אשר נקבעה בקווי ההנחיה של ה- OECD, והן בהתאם להוראות פקודת מס הכנסה, הינו עקרון "אורך הזרוע".

עיקרון זה קובע כי יש לבחון את העסקה בהתאם לשווי הוגן אשר היה נקבע בעסקה דומה, בה הצדדים לעסקה הינם עצמאיים, פועלים על בסיס שווה ואינם מושפעים מהקשר בין החברות.

עיקרון זה מופיע בפרקים I –III  בקווי ההנחיה של ה- OECD, בנושא מחירי העברה:

"1.1 This Chapter provides a background discussion of the arm's length principle, which is the international transfer pricing standard that OECD member countries have agreed, should be used for tax purposes by MNE groups and tax administrations… … 1.3 When transfer pricing does not reflect market forces and the arm's length principle, the tax liabilities of the associated enterprises and the tax revenues of the host countries could be distorted.

Therefore, OECD member countries have agreed that for tax purposes the profits of associated enterprises may be adjusted as necessary to correct any such distortions and thereby ensure that the arm's length principle is satisfied."

ובסעיף 85 א' לפקודת מס הכנסה:

85א.  "(א) בעסקה בין לאומית שבה מתקיימים בין הצדדים לעסקה יחסים מיוחדים – שבשלהם נקבע מחיר לנכס, לזכות, לשירות או לאשראי, או שנקבעו תנאים אחרים לעסקה, באופן שהופקו ממנה פחות רווחים מאשר היו מופקים בנסיבות הענין, אילו נקבעו המחיר או התנאים בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים (להלן תנאי השוק), תדווח העסקה בהתאם – לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם."

העיקרון קובע כי בעסקה בין לאומית שבה מתקיימים בין הצדדים יחסים מיוחדים תדווח – העסקה בהתאם לתנאי השוק ותחויב במס בהתאם, כאילו נקבעו המחיר או תנאי העסקה בין צדדים שאין ביניהם יחסים מיוחדים. בהתאם יש לבחון האם תנאי העסקה הולמים עסקה בין צדדים בלתי תלויים, ובכלל זה: מחיר הנכס, הזכות לשירות או לאשראי, וכל תנאי אחר רלוונטי.

3. שינוי מבנה עסקי

במקרה של שינוי מבנה עסקי (Business Restructuring) בין חברות קשורות, הדרך הנכונה ביותר על מנת לקבוע את מהות שינוי המבנה העסקי שבוצע ואתו העסקה שבוצעה, בהתאם למתווה שנקבע על ידי ה- OECD, הינה ביצוע בחינה מעמיקה של מהות הפונקציות, הנכסים והסיכונים שהועברו. כלומר יש לנתח את הפעילות לפני ואחרי שינוי המבנה העסקי על מנת לבחון את מאפייני הפעילות, ואת מיקומם של הפונקציות, הנכסים והסיכונים, וביניהם נכסים בלתי מוחשיים כגון: קשרי לקוחות, זיכיון וכו'. כל זאת, כאמור, תוך שימוש בעקרון "אורך הזרוע" (להלן ציטוט מהנחיות ה- OECD לטיפול במחירי העברה, פרק 9):.

"9.9 The relevant question under Article 9 of the OECD Model Tax Convention and the arm’s length principle is whether there are conditions made or imposed in a business restructuring that differ from the conditions that would be made between independent enterprises… …9.68 In order to determine whether at arm’s length the restructuring itself would give rise to a form of compensation, it is essential to understand the restructuring, including the changes that have taken place, how they have affected the functional analysis of the parties, what the business reasons for and the anticipated benefits from the restructuring were, and what options would have been realistically available to the parties".

4. שינוי מבנה עסקי לאחר הרכישה

כאשר חברה נרכשה זמן קצר לפני שינוי מבנה עסקי, יש לבחון את מהות השינויים בין שינוי המבנה העסקי וביצוע העסקה. באופן עקרוני, במידה והמכירה בוצעה לצד בלתי תלוי, בתנאי "מוכר מרצון לקונה מרצון", מחיר המכירה רלוונטי מאחר והוא עונה לעיקרון "אורך הזרוע", ובתנאי שניתן לאפיין ולכמת את השינויים שהתרחשו ממועד הרכישה ועד ביצוע שינוי המבנה העסקי ולייחס לשינויים אלו שווי הולם (להלן ציטוט מהנחיות ה- OECD לטיפול במחירי העברה, פרק 9):

"9.147 There will also be cases where before-and-after comparisons can be made because the transactions prior to the restructuring were not controlled, for instance where the restructuring follows an acquisition, and where adjustments can reliably be made to account for the differences between the pre-restructuring uncontrolled transactions and the post-restructuring controlled transactions."

בהנחה ומקבלים את מחיר העסקה כמחיר "אורך הזרוע", הכרחי לזהות ולכמת את הפונקציות, הנכסים והסיכונים שאינם מועברים ולנכות את שווים משווי העסקה (להלן ציטוט מהנחיות ה- OECD לטיפול במחירי העברה, פרק 9):

"9.54 In order to determine the arm’s length compensation payable upon a restructuring to any restructured entity within an MNE group, as well as the member of the group that should bear such compensation, it is important to identify the transaction or transactions occurring between the restructured entity and one or more other members of the group. This analysis will typically include an identification of the functions, assets and risks before and after the restructuring. It may be important to perform an evaluation of the rights and obligations of the restructured entity under the pre-restructuring arrangement (including in relevant circumstances those existing under contract and commercial law) and of the manner and extent to which those rights and obligations change as a result of the restructuring".

המשך במאמר הבא…

 

 

*למען גילוי נאות הכותבים הינם מעריכי שווי העורכים חוות דעת אקטואריות וכלכליות, נותנים ייעוץ בתחומי הערכות השווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים וכן מתמנים ע"י בתי משפט ובתי דין כמעריכי שווי מוסמכים. הנושאים בהם עוסקים הכותבים בתחום הערכות שווי מימון תאגידי הינם, בין היתר: הערכת שווי תאגידים, מגזרים ויחסי מיזוג; הערכות שווי נכסים בלתי מוחשיים לפי 38 IAS; ייחוס עודף עלות הרכישה (PPA- Purchase Price Allocation) לפי 3 IFRS; בדיקות פגימה (Impairment) למוניטין לפי 36 IAS; הערכת שווי אופציות משובצות, אופציות ריאליות, ערבויות והלוואות לפי 39 IAS; הערכת שווי כלכלי של כתבי אופציות לעובדים (ESOP) לפי 2 IFRS לרבות כלל ה- 409A של ה- IRS; פיצול רכיבי אקוויטי ומכשירי הון/ התחייבות מורכבים (PWERM / CVM / OPM) לפי 32 IAS; הערכת שווי התחייבויות למדען הראשי לפי 20 IAS; קביעת שווי הוגן למחירי העברה בין חברתיים ובין לאומיים (At Arm’s Length) וכיוצא באלה הערכות שווי מימון תאגידי.

 

 

מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 

 

Tags:  אקטואריה הערכת שווי כלכלה שיווק תשואה

---