מאמר מס' 4 בסדרה
פורסם: 28.1.17 צילום: יח"צ
אפשרות נוספת למינוף השקעה, מלבד נטילת הלוואה, הינה מכירה בחסר. כאשר מוכרים נכס בחסר מקבלים כסף לחשבון והוא יכול לשמש לרכישת נכסים נוספים, ושוב לביצוע מכירה בחסר.
נניח כי משקיע מכר בחסר אגרת חוב בסכום של 1,000 ₪. עוד נניח כי התשואה על תקבולי המכירה הינה 3% והריבית הנקובה באג"ח הינה 5%. כעת, אם ידוע לנו כי ביום מסירת נייר הערך חזרה לברוקר מחיר האג"ח הוא 850 ₪, מהו אם כן הרווח או ההפסד הסופי למשקיע? רווח של 130 ₪ = 1,000+30-50-850
מהו אם כן הרווח או ההפסד הסופי למשקיע אם הוא צריך לרכוש בחזרה את האיגרת במחיר של 1,300 ₪? הפסד של 320 ₪ = 1,000+30-50-1,300
מכירה בחסר
מחיי היום יום אנו רגילים שמישהו יכול למכור נכס רק אם הנכס מצוי ברשותו מלכתחילה. ואם ימכור משהו שלא שייך לו…הוא עלול להיתבע ואף להיאסר… לא כך בעולם המימון! מכירה בחסר הינה פעולה שמבצע משקיע המעוניין למכור נכס פיננסי (מניה, מדד מניות, מט"ח, אופציות וכו') אולם הנכס אינו מצוי בידיו. טכנית, בדר"כ המהלך מבוצע בדרך של "השאלה" של הנכס מבעליו, למשך זמן נקוב מראש, ומכירת הנכס בשוק. בתום תקופת ההשאלה רוכש השואל את הנכס בשוק ומחזיר אותו לבעליו.
למה הדבר דומה? ללקיחת הלוואה צמודה לנכס שנמכר. לדוגמה: אם אדם השאיל ומכר בחסר מניה A במחיר של 100 ₪ ובתום שנה נאלץ להחזירה למשאיל כאשר מחירה בשוק עמד אז על 130 ₪, הרי שהדבר שקול אפקטיבית מכל הבחינות המימוניות המהותיות לנטילת הלוואה "צמודת מחיר המניה" כאשר בפועל הריבית המשולמת בה הינה 30%. אילו מחיר המניה היה יורד ל- 90 ₪ אותו אדם היה למעשה לווה בריבית שלילית של 10%.
נכס חסר סיכון
עבור המשקיעים ברחבי העולם ריבית דולרית חסרת סיכון הינה התשואה לפדיון של ממשלת ארה"ב מסוג U.S. Treasury Securities Interest Rates (Continuously Compounded). בישראל, ריבית חסרת סיכון הינה הריבית שניתן לקבל על אג"ח של ממשלת ישראל (או מק"מ של בנק ישראל). אזרח הולנדי יראה באג"ח של ממשלת הולנד השקעה בריבית חסרת סיכון וכך יראה כל אזרח של מדינה מערבית. נוסיף לכלל זה רק את ההבחנה שהשקעה כזו חייבת להיות באג"ח ממשלתית לטווח קצר של עד שנה, בגלל סיכון המנוף המצוי בהשקעה באג"ח ארוכות יותר (גם ממשלתיות), אך נסתפק בזאת בלא להרחיב.
מכאן, שכאשר משקיע ישראלי משווה את התשואה השנתית שהוא מקבל על השקעתו, עליו לבחון מהי התשואה אותה היה יכול לקבל אם היה משקיע את כספו באג"ח ממשלתיות מסוג שחר או גליל, לטווח של שנה לפדיון, או לחילופין אל תשואת המק"מ לשנה, של בנק ישראל.
נשאלת השאלה האם הריבית שמקבלים על פיקדון לשנה בבנק גם היא ריבית חסרת סיכון? אז התשובה היא לא! להשקעת כסף בפיקדון בנקאי יש סיכון. הסיכון הינו פשיטת רגל של הבנק. אז מדוע אם כך אנשים מפקידים את כספם בבנק? כי הסיכון הזה נמוך מאד. הבנקים מפוקחים באופן רצוף ע"י מחלקת הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. כמו כן לבנקים יש להם הון עצמי גדול מאד ומערכות בקרה רבות שמטרתן למנוע סיכונים מהבנק. אך בכל מקרה הבנק בטוח פחות מהשקעה באג"ח של המדינה. מה יקרה אם השקעת באג"ח של המדינה והבנק שדרכו השקעת פשט את הרגל? המדינה בכל מקרה חייבת לך את הכסף גם אם הבנק לא יכול להחזיר אותו.
אם נסכם את הדברים עד כאן, ניתן להסיק כי כל השקעה שאינה באג"ח ממשלתיות שהונפקו ע"י המדינה בה חי המשקיע, הינה השקעה מסוכנת יותר או פחות. ז"א, לכל השקעה שחורגת מהשקעה באג"ח ממשלתית לטווח קצר יש מאפייני ספקולציה.
לעניין מאמר זה והמאמרים הבאים נכס חסר סיכון הינו נכס אשר תשואתו ידועה מראש, משמע ללא סטיית תקן! עולה השאלה מהי הקורלציה (מקדם המתאם) בין תשואות נכס חסר סיכון לבין תשואות נכס מסוכן? אפס כמובן, מאחר ואין שום השפעה לשינויים בתשואת הנכסים המסוכנים על תשואת הנכס חסר הסיכון.
נגדיר את תשואת הנכס חסר הסיכון כ- Rf – Risk Free Rate. מהם הנכסים המניבים תשואה חסרת סיכון? מק"מ, אג"ח ממשלתי, פיקדונות בריבית קבועה בבנק וכו'.
תיקי השקעות ממונפים
מהו תיק השקעות ממונף? תיק השקעות ממונף הינו תיק אשר לצורך ההשקעה בו לקח המשקיע הלוואה. למעשה דומה הדבר ל"מכירה בחסר" של הנכס חסר הסיכון ורכישת התיק המסוכן. בנתוני הדוגמה הקודמת, משקיע יכול לדרוש תשואה של 12% מתיק הכולל את המניה ואת הנכס חסר הסיכון.
זוהי משמעות המינוף! גידול בתוחלת וגידול בסטיית התקן של התשואה!!!
המשך במאמר הבא….
*למען גילוי נאות הכותבים הינם מעריכי שווי ואקטוארים העורכים חוות דעת אקטואריות וכלכליות, נותנים ייעוץ בתחומי הערכות השווי של תאגידים, נכסים בלתי מוחשיים ומכשירים פיננסיים מורכבים וכן מתמנים ע"י בתי משפט ובתי דין כאקטוארים וכמעריכי שווי מוסמכים. הנושאים בהם עוסקים הכותבים בתחום אקטואריית סיכוני השקעות הינם, בין היתר: בניית תיקי השקעות, ניתוח ביצועים מבוסס תיקי השקעות, בדיקות תקפות למודל לתמחור נכסי הון, פיתוח, יישום ותיקוף מודלים של Investment VaR, תקצוב סיכונים, יישום מדד ה- SaR ומדדי ביצוע המותאמים לרמת הסיכון, ניטור סיכונים ומדידת ביצועים, קרנות גידור (אסטרטגיות של קרנות גידור, Due Diligence כלכלי וזיהוי הונאות, נזילות וניהול סיכונים של קרנות גידור), השקעות הון פרטיות (Private Equity) ורגולציה הוראות מודל הפיקוח לתעודות סל ותקנות זירת סוחר לחברות הפורקס וכיוצא באלה עבודות אקטואריית סיכוני השקעות.
האקטואר האחראי מטעם דויד מור ייעוץ פיננסי: אקטואר דויד מור, IRA
האקטואר הראשי של דויד מור ייעוץ פיננסי, אקטואר דויד מור, בעל הסמכות מעריך שווי מימון כמותי (QFV), אקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA), אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA) ואקטואר סיכוני השקעות (IRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ובעל רישיון מנהל תיקים מטעם הרשות לניירות ערך.
משרד דויד מור ייעוץ פיננסי חבר בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומתמחה במתן ייעוץ כלכלי בהערכות שווי, ניהול סיכונים ועוד. המשרד מספק חוות דעת כלכליות אקטואריות ויועץ לתאגידים פיננסיים. המשרד עוסק בנושאים הבהם: הערכות שווי של אופציות ומכשירים פיננסיים מורכבים, היוון התחייבויות מעביד לפי תקן 19 IAS, בדיקות של התנהלות בחשבונות בנק, איזון משאבים בגירושין, חישובי ריבית, חישובי הפסדי שכר ופנסיה, תוכניות עסקיות, תכנון תוכניות חיים ובריאות, משכנתאות, חישובי ביטוח לאומי ועוד.
מעריך השווי האחראי מטעם שווי פנימי: אקטואר רועי פולניצר, FRM
מעריך השווי הראשי של שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים, אקטואר רועי פולניצר, מכהן כיו"ר ומנכ"ל לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), בעל הסמכות מעריך שווי מימון תאגידי (CFV), מעריך שווי מימון כמותי (QFV) ומודליסט פיננסי וכלכלי (FEM), אקטואר סיכוני שוק (MRA), אקטואר סיכוני אשראי (CRA), אקטואר סיכונים תפעוליים (ORA), אקטואר סיכוני השקעות (IRA), אקטואר סיכוני חיים (LRA) ואקטואר סיכונים פנסיוניים (PRA) מטעם לשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA), בעל הסמכת מנהל סיכונים פיננסיים (FRM) מטעם האיגוד העולמי למומחי סיכונים (GARP) ובעל הסמכת מומחה לניהול סיכונים (CRM) מטעם האיגוד הישראלי למנהלי סיכונים (IARM).
שווי פנימי – מעריכי שווי בלתי תלויים חבר בלשכת מעריכי השווי והאקטוארים הפיננסיים בישראל (IAVFA) ומתמחה הן במתן ציטוט של מטריצות ריביות להיוון מכשירים (נכסים והתחייבויות) פיננסיים והתחייבויות פנסיוניות והן במתן ייעוץ כלכלי וניתוחים כמותיים במכשירים פיננסיים ובמדידת סיכונים לצורכי יישום הוראות רגולטוריות, תקינה חשבונאית, פיתוח, יישום ותיקוף מודלים בתחומי הניהול הסיכונים והערכות שווי של תאגידים ונכסים בלתי מוחשיים למטרות מס, עסקאות, דוחות כספיים ולצרכים משפטיים. בין לקוחות המשרד נמנים, בין היתר, משרדי רואי חשבון, משרדי ייעוץ כלכלי וחברות פרטיות וציבוריות בארץ.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: טכנולוגיה כלכלה מכירות מעבר לדיגיטל פיננסים תשואה
