משאבים פרטיים מופנים לצורך ביצוע השקעות בתשתיות ובפרויקטים בעלי חשיבות לאומית ועתירי מימון; גוף במגזר הפרטי נושא באחריות לספק שירותים לתקופה מוגדרת אשר ניתנו בעבר באופן מסורתי על ידי המגזר הציבורי
פורסם: 23.5.18 צילום: shutterstock
חלק ב'
דוגמא ליישום מודל כלכלי מורכב מסוג BOT (המשך מהמאמר הקודם : מידול כלכלי מורכב (BOT ו- PPP) חלק א')
- הערכת השווי התפעולי
- הערכת השווי
בחישוב הערך הנוכחי של זרמי התקבולים נטו הצפויים, מתקבל שווי של (G19) 9,952=V0 מיליוני ₪. בנוסף לחברה יש פיקדון נושא ריבית המשועבד לבנק הפועלים בניכוי פיקדונות של לקוחות החברה בשווי 267 מליון ₪ (נכון ל- 31.12.2010) (B13). פיקדון זה צפוי לגדול בשנים הקרובות לכ- 800 מליון ₪, כאשר הגידול בפיקדון יבוא מעודפים צפויים בתזרים התפעולי של החברה. את הפיקדון אנחנו מוסיפים לערך התפעולי של החברה (H3) 10,219=V מיליוני ₪.
- שווי החוב הבכיר וחוב המזנין
בשלב זה נשתמש במודל גלאי-מסוליס (1976) ומודל מרטון (1974) כדי למצוא את שווי ההון העצמי של החברה ואת שווי האג"ח הבכיר (כולל הלוואות המזנין). המודל שייך למשפחת הנכסים הנגזרים (Contingent Claim Approach). סך שווי הפירמה, V, מתחלק כאמור בין שווי החוב הבכיר (BS), הלוואת המזנין (BM) וההון העצמי (S):
עבור הלוואות "בלון", ללא תשלומי ביניים אלא תשלום אחד הכולל קרן וריבית מצטברת ביום הפקיעה ניתן לפתור את המודל בעזרת מודל בלק -קוקס (1996). נציין גם שהשיטות כמו זו המוצעת על ידי בלק וקוקס ואחרים, אשר מתוארות במאמר של גלאי, רביב ווינר (2007), מאפשרות להעריך איגרות חוב והון עצמי כאשר פשיטת הרגל יכולה להיות בתאריך מוקדם מתאריך פירעון החוב. בעקבות בלק וקוקס מכניסים למודל פונקציה של ערך האג"ח הנומינלי לאורך זמן, וכאשר שווי הפירמה יורד מתחת לפונקציה זו יש אפשרות להכיר בכך כאירוע של פשיטת רגל. המאמר של גלאי, רביב ווינר מכליל את כל הגישות הללו. חולשת הגישות הן בכך שהכלל המגדיר אירוע של פשיטת רגל במודלים אינו מבוסס על מציאות אמפירית או על הגיון כלכלי המוסכם על הקהילה האקדמית ו/או העסקית.
מאחר ואנו דנים במספר איגרות חוב (בכיר שקלי צמוד, בכיר דולרי ומזנין) עם תזרימי קופונים וקרן, בעוד שמודל האופציות דורש תאריך אחד ומחיר מימוש אחד לתאריך המימוש, הרי שאפשר במקרה שלנו להמיר את איגרות החוב על תזרימיהן לאיגרת חוב אחת עם קופון אפס לפי המח"מ (ראו גם בספר של דמודראן Corporate Finance (1997) עמ' 761 להתייחסות לשיטה זו).
הנתונים לגבי החוב הבכיר והמזנין הם כדלקמן:
התחייבויות הפיננסיות מוכרות בספרים לראשונה בשווי הוגן בתוספת כל עלויות העסקה הניתנות לייחוס. אחר ההכרה לראשונה, התחייבויות פיננסיות נמדדות בעלות מופחתת בהתאם לשיטת הריבית האפקטיבית. על פי בדיקת סבירות שערכנו, על סמך שיעורי היוון המקובלים להלוואות דומות, במקרה הנדון המח"מ המתקבל על פי נתוני הספרים הנו סביר.
נציין שתנאי חוב המזנין השתנו במהלך הרבעון האחרון של 2010 כתוצאה ממנגנון קיים במזנין המאפשר דחיית תשלומים אם לחברה חסרים מזומנים לתשלום. להסדרים החדשים היתה השפעה על שווי החוב ועל המח"מ.
בשלב זה נתייחס לחוב הבכיר והמזנין כחוב אחד אשר שוויו בספרים כיום הוא (H4) 6,719 מיליון ₪ המח"מ הממוצע שלו (H5) הינו 7.26 והקופון הממוצע במונחי שקל נומינלי הוא (H6) 9.72% (כולל אינפלציה מקומית של 2.5% לשנה, והנחת פיחות של השקל מול הדולר של 1.7% (E11) לשנה הנגזרת מפערי ריביות).
על סמך חיבור החוב וההתייחסות אליו כהלוואת "בלון" ל- 7.26 שנים, וקופון ממוצע של 9.72% לשנה, לחברה התחייבות לשלם עוד 7.26 שנים סך של 13,287 מיליון ₪ (H7).
את שווי ההון העצמי והחוב הנחות נקבל כשווי של אופציית רכש (CALL) ל- 7.26 שנים (לפי המח"מ המשוקלל של החוב), ו"מחיר המימוש" הוא הערך לפירעון של החוב שחושב לעיל (13,287). שיעור הריבית השקלית הנומינלית ללא סיכון למח"מ של 7.26 היא 4.54% (H10) לשנה לפי "שערי ריבית". האופציה היא על נכס הבסיס, V, שערכו הנוכחי הוא (H3) 10,219 מיליון ₪.
הפרמטר האחרון הנחוץ לחישוב ערך ההון העצמי כאופציה על שווי הפרויקט הוא סטיית התקן של שעור התשואה של σV. אין ברשותנו אומדן אמפירי של σV. ידוע לנו שסטיית התקן של שעור התשואה של מדד המעו"ף המבוסס על 25 המניות המובילות בבורסה לניירות ערך בתל-אביב עומד על כ- 14-16% לשנה נכון לתקופה של דצמבר 2010 (כאשר סטיית התקן היא זו המגולמת במחירי האופציות על המעו"ף בתקופה האמורה). מאחר וכאן מדובר על פרויקט בודד הרי שסביר שסטיית התקן תהיה גבוהה מזו של מדד השוק. יחד עם זאת מדובר על פרויקט תשתית עם תנודתיות מוקטנת של זרם ההכנסות המובנות בהסכם עם הממשלה. השתמשנו באומדן סטיית תקן לפרויקט של 14.8%= σV(E7). נדגיש שמדובר בסטיית התקן של שעור התשואה של הפרויקט בכללו, בשלב הבא נבחן את סטיית התקן של שעור התשואה על ההון העצמי של הפרויקט אשר יגיע לכ- 51% (Q6) שנתי על בסיס האומדן הנוכחי. בנוסף, בחנו שעם פרמטר זה ביחד עם אומדן הביתא אנו מקבלים פתרונות מהמודל העקביים עם מחירי השוק לאיגרות החוב המדורגות של דרך ארץ.
- שווי החוב הנחות
קיבלנו אומדן שווי ההון העצמי והחוב הנחות של 1,881=S בתא (M4). חלק זה כולל מספר מרכיבים: ראשית, נמצאת בו אופציית הממשלה לדרוש 49% מהחוב הנחות (ששוויו בספרים נכון ל- 31.12.2010 הוא 808 מיליון ₪ (B36)), עוד 236 מיליון ₪ (B12) (שווי בספרים) של חוב מזנין ו- 49% מיתרת ההון העצמי. מחיר המימוש של האופציה נכון ל- 31.12.2010 הוא 439 מיליון ₪ (B4) (ו- 49% ממחיר המימוש שייך לממשלה). ההנחה של דרך ארץ שהאופציה תמומש בוודאות עד ל- 31.12.2011, מאחר שלאחר מכן צפויים תשלומים בגין החוב הנחות.
הנחת עבודה שלנו היא שהמימוש של האופציה יהיה ב- 31.12.2011 והאופציה תמומש בוודאות. הנחת המימוש הוודאי נובעת מכך שתמורת 224 מיליון ₪ (B8) נטו הממשלה מקבלת בעלות על חוב מזנין של 236 מיליון ₪ (B12) וחוב נחות של 808 מיליון ₪ (B11) (841 מיליון ₪ כפול 49%, חלקי 51%). גם תחת הנחות מאד פסימיות שהחוב נסחר ב- 50 אגורות לשקל כדאי לממש את האופציה, וזאת לפני שלוקחים בחשבון שבמימוש האופציה הממשלה מקבלת עוד 49% מכל הדיבידנד שישולם בעתיד.
שנית, לחברות בבעלות דרך ארץ יש זכות ל- 51% מהדיבידנד וזאת לאחר קבלת חוב נחות של 841 מיליון ₪ (B9) (שווי ספרים) ועוד 96 מיליון ₪ (B10) חוב נחות (שווי ספרים). כלומר, החלק השני של ההון העצמי מוחזק בידי החברות.
השימוש ב- σSהמיידי בשלב זה מבוסס על התוצאות התיאורטיות במאמרים של בנסוסן, קרוהי וגלאי (a1995 ,1994), ועל הסימולציות במאמר של בנסוסן, קרוהי וגלאי (b1995), מכיון שהחוב הזוטר הוא מעין אופציה על S, שגם הוא תואר כמעין אופציה על נכס הבסיס V. לפיכך E הוא כעין אופציה על אופציה (compound option), וככזה סטית התקן σS אינה סטציונרית, כנחוץ לאומדנים על סמך מודל בלק ושולס. במאמר של בנסוסן, קרוהי וגלאי (b1995) מראים ששימוש ב- σSהמיידי כאשר נכס הבסיס הוא S מביא לתוצאות טובות בהערכת אופציה מורכבת במיוחד אם האופציה היא בתוך הכסף והטעות בסימולציות הינה פחות מ- 1%.
לבסוף, כדי לסגור את המערכת, בחנו את מח"מ החוב הנחות בהסתמך על זרמי המזומנים הצפויים ממנו כאשר yN=14.6%, ואמנם קיבלנו מח"מ של 5.55 שנים בתא (G33).
- שווי ההתחייבות בגין אופציית הממשלה
בהתחשב בעסקאות שבוצעו במהלך שנת 2010, ביצענו בשלב ראשון קליברציה של המודל לעסקת CHIC כך שנקבל את שווי העסקה במדויק נכון ל- 31.12.2010. למרות שההסכם נערך ביולי 2010, לקחנו את השווי המתואם לסוף השנה כך שיתאים לשאר ההערכות וישקף את איפוס ערך זכויות ההרחבה שסוכם רק באוגוסט-ספטמבר 2010 . בתקופה יולי-דצמבר לא חלו שינויים דרסטיים בשערי החליפין של הדולר הקנדי ובשערי הריביות בארץ. השינויים שחלו בשערי הריבית ובשערי חליפין נלקחו בחשבון בהתאמת הפרמטרים ל- 31.12.2010. כתוצאה מהקליברציה קיבענו את אומדן הביטא ל- 0.65 ואת פרמיית הסיכון ל- 6.7%. הערכים שהתקבלו נראים סבירים ביותר, וכאמור הם מסבירים באופן מלא את שווי עסקת CHIC. שני פרמטרים אלה הביאו לשווי כולל של פעילות החברה (V) של 10,219 מיליון ₪.
בשלב השני לקחנו את ההפרש בין שווי ההון העצמי של החברה לפי העסקה עם אפריקה-ישראל לבין שווי ההון העצמי הנגזר מעסקת CHIC, כאשר כל הערכים הם ל- 31.12.2010. את ההפרש ייחסנו ל"העברת ערך" מהממשלה לשותפים האחרים. כאשר שינינו את חלק הממשלה מ- 49% מהמניות והאג"ח הנחותות ל- 47.3% (R6) בלבד (ללא שינוי במחיר מימוש האופציה בידי הממשלה והן מכך שהממשלה "מקבלת חזרה" 49% ממחיר המימוש) קיבלנו הסבר לשווי עסקת אפריקה-ישראל. 47.3% משווי הערך הנוכחי של הדיבידנד 872=E מיליון ₪ (U4ׂ) מביא לשווי חלק הממשלה בדיבידנד 413 מיליון ₪ (U9ׂ). החברה מייחסת 98% ממחיר המימוש לחוב ו- 2% למרכיב הון עצמי.
קליברציה זו נתנה את התוצאות כדלהלן למרכיב האופציה הממשלתית:
שווי האופציה לפי הקליברציה לעסקת אפריקה-ישראל הוא 891 מיליון ₪. חלק ההתחייבות באופציית הממשלה הוא 483 מיליון ₪.
הסדרים להקמה ולהפעלה של רכוש ציבורי על ידי הסקטור הפרטי (BOT/PFI)
כללי
משאבים פרטיים מופנים לצורך ביצוע השקעות בתשתיות ובפרויקטים בעלי חשיבות לאומית ועתירי מימון; גוף במגזר הפרטי נושא באחריות לספק שירותים לתקופה מוגדרת אשר ניתנו בעבר באופן מסורתי על ידי המגזר הציבורי:
- המפעיל מתכנן, בונה, מממן ומפעיל את הרכוש;
- למפעיל אפשרות להשתמש ברכוש הציבורי גם לשימושים אחרים, שאינם השימוש העיקרי;
- הרכוש הציבורי עשוי להיות מועבר למזמין תמורת סכום שנקבע מראש או ללא תמורה.
דוגמאות
- כבישים
- רכבות
- מתקני התפלת מים
- מתקני אנרגיה
- בתי חולים
- בתי סוהר
- מערכות מידע, ו-
- מוסדות חינוך
דוגמאות
סוגי שותפויות – מגזר פרטי ו- מגזר ציבורי: (PPP)
- המפעיל מקבל את התמורה ישירות מהמזמין (בין אם המזמין הוא הצרכן הסופי שאותו משרת הרכוש ובין אם המזמין אינו הצרכן הסופי כאמור)
- למפעיל זכות לגבות תמורה עבור השימוש ברכוש מהצרכן הסופי שאותו משרת הרכוש (כשהמזמין עשוי להבטיח או שלא להבטיח את השלמת התמורה בהתאם לתנאים שנקבעו בחוזה)
להלן תרשים של מבנה טיפוסי של פרויקט:
להלן תרשים של סוגיות חשבונאיות הקשורות לפרויקט:
מהי המשמעות של הכללת הרכוש הקבוע בספרים?
לכך שהמפעיל הוא הבעלים של הרכוש ישנה משמעות מרחיקת לכת. פעם אחת, ההכנסות בדרך כלל קבועות או כאלו שילכו ויגברו עם השנים (למשל כבישי אגרה). פעם שניה, רישום הוצאות פחת על פני תקופת הזיכיון, רישום הוצאות תפעול שוטפות, רישום הוצאות מימון – שילכו ויפחתו במרוצת השנים כתוצאה מירידת קרן ההלוואות שיפרעו עם תקבולי הפרויקט.
להלן תרשים של ההכנסות כנגד ההוצאות:
תקינה חשבונאית
תקינה חשבונאית בישראל – מצג עמדה (יוני 2005) "הסדרים להקמה והפעלה של רכוש ציבורי על ידי המגזר הפרטי":
- מטרת המצג היא להביא לידיעת הציבור כדי להתוות קווי פעולה עד לפרסום תקן מחייב (תקינת ביניים);
- מבוסס על התקינה החשבונאית האנגלית;
- בהתאם למצג על מפעיל שהוא חברה ציבורית לפנות לרשות ניירות ערך על מנת לקבל אישור לטיפול החשבונאי.
- פרה-רולינג מרשות ניירות ערך לחברת דרך ארץ (יוני 2004)
תקינה חשבונאית בינלאומית
- הסכמי זיכיון (IFRIC) הצעות לפרשנות בתקינה הבינלאומית להספקת שירותים.
- פרשנות בדבר הוראות גילוי.
עקרונות בסיסיים א'
מצג העמדה (תקינה בישראל):
- הסדרים בין הסקטור הפרטי לסקטור הפרטי.
- האם ניתן להפריד את מרכיבי התמורה בין תשלומים בגין הרכוש ותשלומים בגין ההפעלה.
- הצד אשר עליו להכיר ברכוש כנכס לא-כספי הוא אותו צד היכול להפיק את עיקר התועלות הנובעות מהרכוש והנושא בעיקר בסיכונים הכרוכים בו.
- בכוונת המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות לאמץ את הוראות התקינה הבינלאומית לכשתהפוך לסופית.
איזה צד מחזיק בעיקר ההטבות והסיכונים?
מבחנים רלבנטיים לקביעת המידה בה ישא כל צד בשונות של הרווחים או ההפסדים מהרכוש:
- מי הצד הנושא בסיכון שבביקוש;
- השפעת הקיום, אם בכלל, של הכנסות אחרות;
- מי קובע את מאפייני הרכוש;
- השפעת קנסות בגין עיכוב בביצוע או בחוסר זמינות;
- מי נושא בסיכון בגין שינויים אפשריים בעלויות רלבנטיות;
- מי נושא בסיכון ההתיישנות, לרבות ההשפעה של שינויים טכנולוגיים;
- הסדרים בסיום החוזה ומיהו הצד הנושא בסיכון ערך השייר.
הערכת התוצאה הכוללת של המבחנים
- חשוב להעריך את ההשפעה של כל המבחנים הרלבנטיים ואת הקשר ביניהם כשמשקל גדול יותר יינתן לתוצאות של אותם תרחישים שלהתהוותם בפועל קיימת הסתברות גבוהה יותר.
- בעת הערכת התוצאה הכוללת של המבחנים יהיה זה ראוי להביא בחשבון את מעמדם של הצדדים השונים לעסקה לרבות הציפיות והמניעים שהביאו אותם להסכים לתנאי החוזה.
- בחינת המימון שלה זכיין יכולה להצביע על רמת חוב שהיתה יכולה להתאפשר רק אם צד אחר "עמד מאחורי" הזכיין. בנסיבות כאלה, החוזה ייחשב חוזה פיננסי ובכך יצביע שהרכוש הוא נכס לא-כספי אצל המזמין.
עקרונות בסיסיים ב'
הצעה לפרשנות – IFRIC (תקינה בינלאומית)
- תחולה – הסכמי זיכיון להספקת שירותים שנחתמו עם הסקטור הציבורי, אשר:
- למזמין ישנה שליטה על אילו שירותים המפעיל חייב לספק בעת השימוש ברכוש, למי עליו לספקם ובאיזה מחיר; וכן
- למזמין ישנה שליטה של זכויות בהטבות בזכות השייר של רכוש התשתית בתום תקופת הזיכיון וזכות השייר היא משמעותית.
- במידה שתנאים אלו אינם מתקיימים ייושם טיפול חשבונאי כבחכירה.
- המודל החשבונאי
מודל הנכס הפיננסי
- בהתאם למודל זה המפעיל מכיר בספריו בנכס פיננסי. מודל זה ייושם אם המזמין, ולא המשתמשים, נושא באחריות העיקרית לשלם למפעיל בגין שירותי הזיכיון;
- פועל יוצא – מסתכלים על הצורה המשפטית (מי משלם?) במקום על המהות הכלכלית (מי שנושא בהטבות ובסיכונים הוא השולט).
מודל הנכס הבלתי מוחשי
- בהתאם למודל זה המפעיל מכיר בספריו בנכס בלתי מוחשי ("זיכיון"). מודל זה ייושם בכל יתר המקרים בהם לא יישום מודל הנכס הפיננסי.
אחריות עיקרית
- קביעת הגורם הנושא באחריות העיקרית לשלם למפעיל בגין שירותי הזיכיון (המזמין או המשתמשים) תתבצע בהתייחס למהות של ההסכם החוזי .
- כך למשל, המזמין הוא הגורם הנושא באחריות העיקרית לשלם למפעיל בגין שירותי הזיכיון אם המפעיל קודם כל פונה לראשונה למזמין עבור התשלומים
- כאשר המשתמשים הם אלו שמשלמים ישירות למפעיל עבור השירותים, לא ניתן לקבוע שהמזמין הוא הגורם הנושא באחריות העיקרית לתשלום, גם אם המזמין ערב לסכום ספציפי מסוים.
- יחד עם זאת, ערבות כזו עלולה ליצור נכס פיננסי העומד בפני עצמו.
שינויים צפויים
- להצעות לפרשנות התקבלו כ- 76 מכתבי תגובות;
- הופנתה ביקורת רבה בגין ההצעות;
- באוגוסט 2005 הוחלט (IFRIC) בישיבת הוועדה לפרשנויות לבחון מחדש את ההבחנה בין יישום מודל הנכס הפיננסי לבין מודל הנכס הבלתי מוחשי;
- מסתמן כי אבן הבוחן תהיה "סיכון הביקוש" במקום "מי הצד שמשלם";
- ה"אחריות העיקרית" תוגדר מחדש כך שמסתכלים על "התחנה האחרונה" במקום על "למי פונים לראשונה";
- ערבות של המזמין לא תטופל כנכס נפרד אלא כחלק מהסכם הזיכיון.
הטיפול החשבונאי
יש לקבוע האם על המפעיל להכיר ברכוש כנכס כספי או לא-כספי?
- נכס לא כספי – טיפול חשבונאי כנכס לא כספי – הצגה לפי עלות מופחתת.
- נכס כספי – מודל חשבונאי להכרה בהכנסה על פני תקופת הזיכיון.
- הכרה בנכס לא-כספי
מצג עמדה – רכוש קבוע ("גישה מסורתית")
- הנכס יוצג כרכוש קבוע לפי עלות;
- יופחת על פני תקופת החיים הכלכלית (בדרך כלל, חיי החוזה).
הצעות (IFRIC)
- מודל הנכס הבלתי מוחשי
- מודל הנכס הפיננסי
אם נקבע כי המפעיל אינו רושם את הרכוש כנכס לא-כספי אלא כנכס פיננסי (חובו של המזמין בגין שווי וההוגן של הנכס).
- יש לרשמו מלכתחילה ולהקטינו לאורך השנים בסך התשלומים המתקבלים (יתרת קרן ההלוואה);
- הכנסות מימון בגין הנכס הפיננסי ירשמו תוך שימוש בשיעור הניכיון הספציפי של הנכס;
- יתרת התשלומים (סך התשלומים בניכוי תשלומי הקרן ותשלומי הריבית) ייזקפו כרווח תפעולי.
בדרך כלל, יהיו שלושה סוגים של הכנסות:
- הכנסות הקמה
- הכנסות ריבית
- הכנסות תפעול
דוגמה בסיסית
נניח שהמפעיל בונה כביש בעלות של 100 ₪ ורווח הקמה של 10 ₪. ההכנסות הצפויות להתקבל ישירות מהמזמין בגין מהפרויקט בסך של 200 ₪.
תחת מודל הנכס הפיננסי:
- בשלב ההקמה – המפעיל יכיר בהכנסות הקמה של 110 ₪ – כנגד נכס פיננסי 110 ₪, עלות הקמה הינה 100 ₪ והרווח מההקמה הינו 10 ₪.
- בשלב ההפעלה – המפעיל יקבל 200 ₪, כאשר: 110 ₪ יקטינו את החוב הפיננסי ו- 90 ₪ יוכרו על פני תקופת ההסכם ויתחלקו בין הכנסות הפעלה והכנסות ריבית.
להלן תרשים השוואה בין מודל הנכס הכספי לבין מודל הנכס הלא כספי:
מאחר שהמפעיל אינו שולט ברכוש – הוא לא ירשום אותו כרכוש קבוע בספריו. מצד שני, הוא לא ירשום נכס כספי בספרים – למזמין לא נוצרת חבות לתשלומים כפי המפעיל;
הטיפול החשבונאי הוא כעסקת החלפה (SWAP):
- המפעיל מעניק למזמין שירותי הקמה ובתמורה מקבל זיכיון (נכס בלתי מוחשי).
- לפיכך, יש להכיר ברווח הקמה עם ההחלפה.
נחזור לדוגמא הקודמת, באותם תנאים, למעט שהתשלומים בסך 200 צפויים להתקבל ישירות מהמשתמשים בכביש.
תחת מודל הנכס הבלתי מוחשי:
- בשלב ההקמה – המפעיל יכיר בהכנסות הקמה של 110 ₪ – כנגד נכס בלתי מוחשי 110 ₪, עלות הקמה הינה 100 ₪ והרווח מההקמה הינו 10 ₪.
- בשלב ההפעלה – המפעיל יקבל 200 ₪, כאשר: הנכס הבלתי מוחשי בסך 110 ₪ יופחת על פני תקופת ההקמה (לפי קו ישר) וההכנסות בסך 200 ₪ יירשמו עם קבלתן.
השוואה בין מצג העמדה להצעות
נושאים שונים
- הוראו ת המעבר;
- קביעת השווי ההוגן של שירותי ההקמה;
- קביעת שיעור ההיוון הספציפי של הרכוש;
- הצמדת החוב הפיננסי למדד כלשהו;
- הוצאות השתתפות במכרז (הוצאות טרום חוזה);
- היוון עלויות אשראי;
- היבטים מיסויים.
לסיכום, אנו עוסקים בליווי פרויקטים רחבי היקף הממומנים על ידי המגזר הפרטי חלף מימון ממשלתי במודל Public Private Partnership (להלן "PPP") ו/או במתכונת Build Operate transfer (להלן "BOT") ו/או במתכונת Private Finance Initiative (להלן "PFI") בדרך של זכיינות ארוכת טווח – משלב הכנת המענה למכרז, דרך הסגירה הפיננסית ובתקופת ההפעלה. בניית מודלים פיננסיים בסטנדרטים בינלאומיים, הכנת תכנית עסקית וגיבוש ההצעה שתוגש במכרז וליווי תהליך המימון מול הגופים המממנים ומול מזמין הפרויקט בכל שלביו.
*למען גילוי נאות הכותבים הינם מומחי מידול פיננסי וכלכלי המשתמשים בכלים מתוחכמים לבניית תחזיות פיננסיות מורכבות עבור ביצועים עסקיים, השקעות, פרויקטים וכו'. הידע הרחב והמקיף של הכותבים בתחום המאקרו-כלכלי, החשבונאי, ההשקעות והמס מספק להם את הכלים הדרושים למידול חוסר הוודאות ולבניית התרחישים שאותם הם מבאים בחשבון בעת בניית התחזיות שלהם. הנושאים שבהם עוסקים הכותבים בתחום המידול הפיננסי והכלכלי הינם, בין היתר: מידול כלכלי מורכב (BOT ו- PPP) בקרה וליווי פיננסי; ייעוץ ומידול פרמיית שליטה, דיסקאונט בגין אחזקת מיעוט, ערך המטרד ודיסקאונט בגין היעדר סחירות (DLOM) ; חוות דעת בנושא איזון משאבים בין בני זוג עקב הליך גירושין; חוות דעת מומחה בלתי תלוי בהליכים משפטיים; הערכת פוטנציאל כושר השתכרות, נכסי קריירה ומוניטין אישי; כימות נזקים מסחריים ואובדן רווחים; נזקים עסקיים ונזקי קניין רוחני; פיצויים בגין נזקי גוף ובגין גרימת מוות ברשלנות וכיוצא באלה עבודות מידול פיננסי וכלכלי.
Tags: אקטואריה הערכת שווי כלכלה פיננסים תשואה