
יריב דרור מייסד שותף ומנכ"ל, StoreYa תוהה מה היה קורה אם מציאות המטא וורס כבר עכשיו הייתה קיימת במלוא מובן המילה ומשתף כיצד ישיבה דמיונית של הממשלה הייתה מתקיימת – נראה שהעתיד כבר כאן
צילום: רועי קאשי
לפני כמה שנים, ביום גיבוש ציוותי, עמדתי בחדר סגור על קורה בגובה סנטימטר, כיסיתי את עיניי במשקפי מציאות מדומה (VR) אשר גרמו לקורה להיראות כאילו היא מקשרת בין שני גורדי שחקים אמריקאיים ובשום אופן לא הצלחתי להלך על הקורה. הראש ידע שהוא על אדמת דיזינגוף, אך הרגליים קיבלו בכל זאת פקודה שלא לנוע קדימה. מה אם היכולות האלה יקבלו פתאום סטרואידים? נאמר, חברה מסחרית תקצה 10 מיליארד דולר, תגייס 10,000 עובדים ותשקיע את מרצה בפיתוח והנגשת טכנולוגיות המציאות המדומה (VR) והמציאות הרבודה (AR) לכל תחומי החיים ולכמה שיותר אנשים?
כשם שהקורונה העמיקה את השימוש שלנו בזום, וגרמה לענפים מסויימים כמו ההייטק לעבור בהיקפים מוגברים לעבודה "היברידית", המשלבת עבודה מהמשרד עם עבודה מהבית, כך המטא-וורס יכולה לעשות לכל תחום מחיינו – לטוב ולרע. כדי לקבל טעימה מכך, בואו נניח שהיא כבר קיימת ונדמה באמצעות ישיבה דמיונית של הממשלה כיצד היא משפיעה על חיינו.
הישיבה יוצאת לדרך:
ראש הממשלה, נפתלי בנט: חברים, נא להשתיק רעשי בית, אנחנו מתחילים את ישיבת הממשלה במושבה הוירטואלי.
לאור הגידול בצריכת החשמל שהביאה איתה המטא-וורס, אני מבקש לערוך כעת סקירה של השרים ולראות כיצד ניתן להעביר תקציבים לשרת האנרגיה, קארין אלהרר במטרה לבנות תחנות כח חדשות.
שרת התחבורה, מירב מיכאלי: התנועה בכבישים ובתחב"צ פחתה מפני שאנשים מעדיפים להגיע הן למשרד והן להופעות וסרטים בצורה וירטואלית, ולכן משרדי יוכל לוותר על 2 מתוך 7 מיליארד השקלים שהוקצו לו לאחרונה בתקציב.
שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון: משרדי דווקא צריך תקציב נוסף. מצד אחד אנחנו משאירים את בתי הספר פתוחים כדי לעודד מפגש פיזי בין התלמידים אך מאידך אנחנו נדרשים לפיתוח תכני לימוד חדשים לחלוטין בהיקפים שלא הכרנו. כל תלמיד מתקדם בקצב משלו והמורה הוירטואלית שנמצאת עימו בכיתה הוירטואלית צריכה להיות מסוגלת להתאים את עצמה לקצב. בטווח הארוך מערכת החינוך 2.0 תייצר לשוק העבודה עובדים טובים ויצירתיים יותר, אבל בטווח הקצר דרוש לנו תקציב נוסף להתאמת המערכת לעידן הנוכחי.
שר הבריאות, ניצן הורוביץ: גם למשרדי דרוש תקציב נוסף. אמנם איכות שירותי הרפואה בקהילה עלתה כי אנשים בכל מקום בארץ (ובעולם) יכולים להגיע להתייעצות עם כל רופא מבלי להגיע אליו פיזית, אבל כדי לאפשר לכלל המדינה את אותה איכות שירות שבעבר ניתנה רק לאיזור המרכז, נאלץ לבקש תקציב נוסף.
שר התיירות, יואל רוזבוזוב: הצלחנו להשאיר בארץ חלק מהתיירות היוצאת וליהנות מהוצאותיה. אנשים החליפו צפיה בנטפליקס בטיול בכל ערב במקום אחר בעולם בלי לשרוף שעות (ודלק) על מטוסים. בהיותנו ארץ הקודש, אנחנו כן מצליחים לשמר את רוב התיירות הנכנסת, כי אנשים מוכנים להשקיע את זמנם בטיסה למקומות הקדושים. בשורה התחתונה, למשרדנו תקציב קטן יחסית, אבל הוא הצליח להגדיל את עוגת תקציב המדינה כולה.
שרת הכלכלה, אורנה ברביבאי: שוק התעסוקה מיטלטל כרגע לשני כיוונים מנוגדים – מחד קטר ההייטק דוהר מהר יותר, כאשר המרחק הפיזי משווקי היעד ארה"ב, אירופה וסין כבר לא מהווה משקל והחברות הישראליות מצליחות להתרחב במספרים הולכים וגדלים כתוצאה מתהליכי מכירות שהתקצרו ושאינם דורשים עוד טיסות מרובות. מנגד, כפי שקרה בעבר לענף הטקסטיל בארץ אשר לא עמד בתחרות עם סין, מקצועות רבים איבדו כעת את הרלוונטיות שלהם. חלקם הועברו למדינות אחרות שמציעות כח אדם זול יותר וחלקם אינם דרושים עוד באותה המידה כמו נהגי תחב"צ אשר מוסבים לנהגי משלוחים. אנו עוסקים כעת בהסבות מקצועיות.
שר השיכון, זאב אלקין: בפן החיובי אחרי שני עשורים הצלחנו להוריד את מחירי הדיור. מרגע שהציבור אינו לחוץ עוד לחיות במרכז הארץ – לא לצרכי עבודה, לא לצרכי הנאה ובידור ולא לצרכי רפואה ותוחלת חיים, יישוב הפריפריה הוריד את מחירי הדיור. מנגד, משרדי תורם כעת פחות לקופת המדינה והרשויות המקומיות.
שר החוץ, יאיר לפיד: משרד החוץ מצליח להגיע להסכמי שלום ומסחר בהיקפים שהמדינה לא ידעה ב-73 שנותיה והכל בעבודה מהבית. הורדנו גם את היקף הרילוקשיין של דיפלומטיים אשר מצליחים לעשות את עבודתם מהארץ. לחשוב שרק לא מזמן שלח העולם מאות מטוסים לגלזגו כדי לדבר על הפחתת הפגיעה בכדור הארץ.בשורה התחתונה משרדי מצליח להגדיל את עוגת התקציב כולה בשעה שאיננו זקוקים עוד לכלל התקציב ונוכל לתרום למשרד האנרגיה במטרה שימשיך לעמוד בביקושי החשמל ולקיים את עולם המטא-וורס.
שר המשפטים, גדעון סער: משרדי דרוש לתקציב נוסף במטרה לעגן בחקיקה את העולם החדש שבו אנו חיים כעת. 24 הכנסות הראשונות לא נדרשו לחוקק בהיקפים הדרושים כעת כאשר אנשים חיים במספר עולמות מקבילים ופועלים אחרת בכל אחד מהעולמות. עלינו להגדיר מחדש מה הציפיה שלנו מהתנהגותו ומוסריותו של אדם בכל אחד מהעולמות השונים ומה דין מעשה שנגדיר כעבירה בעולם מסוים, על האדם בעולם אחר.
כמו כן עלינו לתאם זאת עם מדינות אחרות כיוון שאנחנו חולקים איתם כעת את שטחים וירטואליים וגבולות המדינה בהקשר זה מטושטשים. לא נוכל לתת לחברה מסחרית ולאדם יחיד העומד בראשה להחליט בכלל הנושאים הללו.
שר התקשורת, יועז הנדל: התקשורת באמצעות המטא-וורס הקימה בעצם עולמות שלמים שהמעקב אחריהם ואחרי הנעשה בהם נעשה באמצעות החברות המפעילות את העולמות הללו. החברות מפעילות את העולמות בחינם ונהנות משוק פרסום אשר נסק לגבהים חדשים שכן כל חברה שמספקת לאדם את הכניסה לעולמות יודעת למעשה במה הוא עובד, איזה תרבות הוא צורך, באיזה מסעדה הוא בחן מקרוב את התפריט וכן הלאה. הפרסום המדוייק העלאה משמעותית את הצריכה וההחלטה למסות את המפעילות בגין שירותי הפרסום הוכיחה את עצמה והגדילה משמעותית את תקציב המדינה. אנחנו שמחים לסייע לשרת האנרגיה ובלבד שתמשיך לקיים את תשתית המטא-וורס שאליה התמכרנו כולנו.
דמיוני? בוודאי, שהרי המונח מטא-וורס הוטבע בספר של מדע בדיוני (“Snow Crash” מאת ניל סטיבנסון, 1992), אבל – וזה החלק החשוב – אם יתממש אפילו בחלקו ע"י חברה כזו או אחרת (לאו דווקא ע"י החברה המכונה כעת "מטא"), תהיינה לכך השלכות רבות על כל תחומי החיים – לטוב ולרע.

*הכותב יריב דרור הוא מייסד שותף ומנכ"ל, StoreYa מערכת בינה מלאכותית לשיווק מונחה ביצועים של חנויות מקוונות
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:

Tags: בינה מלאכותית חדשנות טכנולוגיה ניהול ידע