
טיפים על קצה המזלג, כיצד לקבל החלטות שקולות ובדוקות בעונת הבחירות, חומר למחשבה…
פורסם: 8.12.14 צילום: shutterstock
עם כניסתנו לעונת הבחירות, אנו נחשפים במידה רבה, לעיתים מוגזמת לתעמולת המפלגות השונות המנסות לרכוש את לבם של הבוחרים. רבים מהבוחרים קבעו את דעתם מראש בהחלטה להצביע עבור מפלגה מסוימת מטעמים של הרגל, ו"מסורת" ואלה אינם בהכרח מושפעים מתעמולה של מפלגות אחרות. כך שהחלטתם מקובעת, בדומה לאוהדי קבוצת כדורגל השומרים באדיקות על נאמנותם לקבוצה ויהי מה.
לעומתם סוג אחר של בוחרים, מתבונן במציאות המתהווה ומשתנה חדשות לבקרים ומפעילים שיקול דעת במי לבחור היינו איזו החלטה לקבל על משתנים המורכבים מאירועים מדיניים, מלחמה,מצב כלכלי ובעיקר מושפעים מתעמולת המועמדים השונים המנסים למכור את מרכולתם.
קבלת ההחלטה אינה תמיד רציונאלית, ולעניות דעתי ברוב המקרים מושפעת מגורמים אמוציונאליים, כמו הכריזמה של המועמד, מוצאו האתני, מראהו החיצוני, רהיטות או חלקת לשונו. בכדי להחליט, על הבוחר לפתח חשיבה ביקורתית שמשמעותה, היא היכולת להתבונן במציאות כמות שהיא ולאו דווקא כפי שהיא מוצגת לנו על ידי אחרים.כאשר עובדים, מנהלים וסתם אזרחים חושבים בצורה ביקורתית הם מסוגלים להגיע להחלטות שקולות יותר.
במאמר זה ברצוני להציע על קצה המזלג, לציבור הקוראים, כיצד לקבל החלטות שקולות ובדוקות הלקוחות מעולם הניהול. שהרי כל בוחר הוא מעין מנהל (ביום הבחירות), הקובע ומשפיע על עתידו ועתידנו בעצם קבלת החלטתו עבור מי ועבור מה להצביע.
מנהל בכל רמה ולצורך זה כל אדם, מקבל החלטות כחלק משגרת עבודתו. קבלת החלטות היא תהליך של בחירה בין חלופות ודרכי פעולה. מעט מאד הם המקרים או המצבים שבהם מתקבלת החלטה שהיא נכונה באופן מוחלט. מתפקידו של המנהל לשקול את החלופות השונות ולקבל החלטה במסגרת המשאבים והזמן המוקצה לו. קבלת החלטה מבוססת בראש ובראשונה על תמונת מצב ומטרה ברורה של המנהל. תחילה עליו לרדת ולהבין את שורש הבעיה הניצבת לפניו. שנית ,קבלת ההחלטה מחייבת בחירה מתוך מספר תוצאות אפשריות. שלישית,עליו לבחור את החלופה האופטימאלית ,וזו בעיה קריטית בפני עצמה. האם הבוחר הסביר נוהג כך? תמהני…
בפועל,מנהלים מקבלים החלטות תחת לחץ של זמן כך שההחלטה שנתקבלה היא מספקת אך אינה בהכרח אידיאלית. החלטה בדרך כלל עדיפה על אי החלטה. חישבו על אלה מבין האזרחים שנמנעים מהצבעה ומתפלאים לאחר מכן,מי לחיוב ובדרך כלל לשלילה על דרך התנהלותה של הממשלה.
ככל שגדל הלחץ, עולה הסבירות שמקבל ההחלטה יבחר בחלופה המסוכנת יותר :
- בשעת משבר, כגון לחץ כלכלי, פיגועים וכדומה, יורדת יכולתו של מקבל ההחלטות להתמודד עם מטלות מורכבות הדורשות תשומת לב רבה ומיקוד.
- ככל שהלחץ רב יותר , עולה הנטייה לבחור בחלופת בוסר בקבלת ההחלטה. יתרה מכך, יורדת הסבירות להתמודדותו עם סובלנות למצבים דו ערכיים
- תחת לחץ גובר, חלה בדרך כלל ירידה בחשיבה פורה ומתגברות המחשבות ההרסניות.
- ככל שגובר הלחץ, גדל העיוות בתפיסת המציאות של האיום ואז מופיע שיפוט לקוי.
- ככל שרב הפחד, תסכול ואיום עולים כמשבר ואז עולה הנטייה לאלימות פיזית או מילולית או התנהגות של בריחה ונסיגה.
- במצב לחץ (אמיתי או דמיוני), נלקחים בחשבון בדרך כלל מטרות הישרדות מידיים על חשבון מטרות ארוכות טווח.
מנהל אחראי העומד בפני קבלת החלטה חשובה אמור לפעול בדרך כלל בצורה שיטתית היינו:
- בודק באורח יסודי מגוון רחב של דרכי פעולה אפשריות
- סוקר את מכלול המטרות שיש להגשימן ואת הערכים המתחייבים מן הבחירה.
- שוקל בזהירות אם אכן ידועים לו המחיר והסיכונים הכרוכים בתוצאות החיוביות או השליליות העשויות לנבוע מכל חלופה.
- מחפש מידע רלוונטי חדש שיש בו כדי לקדם את הערכת החלופות.
- מטמיע בצורה הנכונה ומביא בחשבון כל מידע חדש או כל שפיטה מקצועית המובאים לידיעתו,אף במקרים שהמידע או השפיטה אינם תומכים בקו הפעולה שהועדף על ידו קודם לכן.
- חוזר ובודק את התוצאות החיוביות והשליליות של כל החלופות הידועות,לרבות אלה שנחשבו בתחילה בלתי קבילות,בטרם יבחר סופית באחת מהן.
- עושה סידורים מפורטים לביצוע קו הפעולה שהוחלט עליו,תוך שימת לב מיוחדת לתוכניות משנה שאולי יהיה צורך בהן אם יתממשו אי אלו חששות צפויים. במקרה של הבוחר הסביר סידורים אלה מואצלים לגוף הנבחר.
התעלמות מאחד משבעת התבחינים הללו, הרי היא פגם מפורש בתהליך קבלת ההחלטות.
ננסה לתאר לעצמנו מצב שבו המפלגה או נציג מטעמה, מארגנת חוגי בית, בהם בנוסף על מכירת מרכולתה, גם מלמדים ומדריכים את הנוכחים כיצד לקבל החלטה, בדומה לאיש מכירות ישר ואמין שאינו "דוחף סחורה" אלא גורם ללקוח לקנות בהציגו בהגינות את החלופות השונות ומאפשר ללקוח לקבל החלטה שקולה ונמנע בכל מחיר מלהשמיץ את המתחרים. שהרי הוא מעוניין לשמר את הלקוח וליצור עמו מערכת יחסים מתמשכת.
איזה הבדל ושינוי מהותי היה נגרם במפה הפוליטית, איזו דמות דמוקרטית אמיתית המבוססת על שיקול דעת רציונאלית של הבוחר היה מקבל בית הנבחרים.
חלום, אולי מציאות עתידית, אכן חומר למחשבה.
* הכותב יוסי פשר ידוע בארץ ובחו"ל כמומחה ומוביל בתחום של פיתוח ארגוני והדרכה
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה מיתוג מנהיגות ניהול