כיצד טכנולוגיית התאומים הווירטואליים מאפשרת לתעשיות השונות לייצור חוויות רלוונטיות עבור הצרכנים?
צילום יח"צ פורסם 30.10.24
בואו נדבר רגע על התאומים הווירטואליים.
רבים סבורים, שמדובר בסימולציה פשוטה או אפילו סימולציה בתלת ממד, כלי שנמצא בשימוש שנים רבות בתחום העיצוב, הייצור ובתחום ההנדסה. אבל התאומים הווירטואליים פותחים יקום חדש של אפשרויות לשיפור מוצרים, שירותים ותהליכים בכל התעשיות.
העולם שלנו מתפתח. מודלים עסקיים חדשים מחליפים את הישנים, וגם הצרכנים מתפתחים ומשתדרגים והם מחליפים את התשוקה לבעלות על מוצרים בתשוקה לחוויה ולשימושיות. רעיון הכלכלה המעגלית הולך ותופס תאוצה ומוצרים ושירותים הופכים מחוברים ומעצבים מחדש את נוף חיינו.
עבור עסקים מסורתיים בשווקים מתפתחים, האתגר הוא להישאר בתחרות וכדי לעמוד בו הם חייבים לאמץ במהירות את ההתפתחויות הטכנולוגיות – בינה מלאכותית, 5G ופתרונות ענן. רק כך יוכלו להגיב במהירות חסרת תקדים לדינמיות חסרת התקדים בשרשרת הערך, באקלים הפוליטי ובביקוש העולמי.
דמיינו תהליך של יצירת דגם רכב חדש. מסורתית, ישנם מספר שלבים שנעבור מהרגע שבו מתקבעת תובנה ועד יישומה בקמפיין הפרסום של הרכב: סימולציה של המוצר והעיצוב, הייצור עצמו, מבחני הבטיחות, ויצירת קמפיין להגדלת המכירות. מה אם בכל שלב נוכל לקצץ בזמני הייצור, להימנע מבזבוז חומרים ולדעת במדויק אם ניתן להשיק את המוצר? זהו בדיוק הערך, החדשנות והחזון שטכנולוגיית התאומים הווירטואליים מביאה לאסטרטגיות ולמהלכים של גופים עסקיים.
בניגוד לאב טיפוס תלת מימדי, המתמקד בשחזור אובייקט ספציפי, תאומים וירטואליים מאפשרים חדשנות שכן הם מאפשרים לדמיין, ליצור מודלים ולדמות את הסביבה כולה באופן שנאמן לחוקי המדע הידועים בעולם האמיתי. חווית תאומים וירטואלית מתחילה בעיצוב של מודל תלת מימד המייצג את הצורה, הממדים והמאפיינים של מוצר או מערכת פיזיים. על המודל הווירטואלי הזה מופעלות סימולציות במטרה לבחון כיצד המוצר יתנהג כאשר הוא מורכב, מופעל או כפוף לסדרה של אירועים. אפשר להריץ בדיקות אינסופיות, לייעל ולאמת את תהליכי התכנון, את החומרים ואת תהליכי הייצור. היות שכל מה שתיארנו כאן נעשה באופן וירטואלי, כל מחזור החיים של המוצר הופך לבר-קיימא יותר.
את אחת הדוגמאות לחדשנות שנוצרה בסיוע טכנולוגיית התאומים הווירטואליים סיפק מיזם "רפובליקת התוכנה", אקוסיסטם פתוח לפיתוח תחבורה בת קיימא, שמאגד 6 חברות שונות: אטוס, אורנג', קבוצת רנו, STMicroelectronics, Thales ודאסו סיסטמס. המיזם הציג את הקרוסאובר החשמלי H1st Vision, מודל שמחבר טכנולוגיה מעולם הרכב עם היפר-פרסונליזציה ומדגים את עתיד התחבורה מבחינת אנרגיה, בטיחות, פליטות, חיים אורבניים וכלכלה.
העבודה על תאום וירטואלי מאפשרת חיבור לסימולציה ההתנהגותית של אובייקטים פיזיים אמיתיים, באמצעות מתודולוגיית hardware-in-the-loop.
המודל מחברת בין מערכות כמו תשתית, שירותים ציבוריים ואנרגיה – מערכות שבאופן טבעי פועלות באופן מבודד. כל אלה מתחברות ליקום אחד. במקרה של התאום הווירטואלי של הרכב –
אנחנו נמצאים בדיאלוג קבוע בין האקוסיסטם הפיזי והדיגיטלי ויכולים לראות ולחזות תרחישים שונים בעולם האמיתי.
התאומים הווירטואליים הם הבטחה לטרנספורמציה ויש להם יישומים רבים, בהם הם מייצרים ומנהלים חוויות עסקיות וצרכניות חדשות. שבבים, פיתוח מוצרים, תשתיות דיגיטליות וגם מוצרים בעולם הרפואה ופרוייקטים כמו "הלב החי", שמציע מודל פרסונלי של לב אנושי של פציינט כדי לנבא את הסיכוי להתפתחות מחלות לב או כדי לבחון בסימולציה את ההשפעה הצפויה של תרופות מסויימות.
המיגבלה היחידה שיש לטכנולוגיה הזו היא הדמיון שלנו.
הכותב: אלי בויקיס, הוא מנהל פעילות דאסו סיסטמס בישראל
מגזין "סטטוס" מופק ע"י:
עוד ב"סטטוס":
Tags: אסטרטגיה חדשנות טכנולוגיה סטרטאפים ערים חכמות
