באחרונה אושר תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסיות בישראל, חוק המאפשר לבעלי נכסים ועסקים מרובים וודאות רבה יותר ויכולת תכנון במקרי קיצון
פורסם: 16.11.17 צילום, יח"צ
לפני מספר שבועות עבר בכנסת תיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסיות בישראל. מדובר במהפכה בדיני התכנון המשפחתי העתידי העדפת רצון האדם על פני טובת האדם והמעבר במשפט הישראלי לשיח של שוויון ואוטונומיה הובילו סוף סוף את המחוקק הישראלי למהפכה של ממש בדיני התכנון המשפחתי העתידי. מעתה יכול כל אדם לתכנן את עתידו בשליטה מלאה שלו למקרה חלילה של מצב בו יהיה תלוי פיזית, רגשית או מנטלית באחרים.
"רובנו אנשים אוהבי וודאות, וודאות נחשבת לאחד הצרכים הבסיסיים ביותר של האדם ותנאי בסיסי לאושרו. כאשר נולדים לנו ילדים אנחנו מתכננים את העתיד שלהם לפרטי פרטים, החל מהאוניברסיטה לפעוטות שאנחנו קונים להם וכלה בכיצד נממן את הלימודים שלהם כשהם יסיימו צבא?
ישנה תקופה אחת שמרבית האוכלוסייה אינו מתכנן אותה והיא תקופת הביניים, אני קוראת לה תקופת הדמדומים. לאור העובדה שתוחלת החיים שלנו עולה, תקופת הדמדומים מתארכת, גופנית אנחנו חזקים ושורדים אך לעיתים קוגניטיבית אנחנו נחלשים. התקופה בחיים שבה אנו נחלשים קוגניטיבית מתרחשת באופן טבעי או כתוצאה ממחלה. בתקופה זו אנחנו לא יכולים להחליט עבור עצמנו.
עד היום, הנוהג הרווח היה שבתקופה זו במקרי הצורך בני המשפחה פונים לבית המשפט וממנים עבור אותו אדם אפוטרופוס. האפוטרופוס הממונה על ידי בית משפט היה קובע עבור האדם את כל מה שיעשה אתו בתחומים של בריאות, רכוש וניהול פיננסי שוטף, ועניינים אישיים (מקום מגורים, רווחה אישית וכו). שיקול הדעת המלא היה של האפוטרופוס ובדרך כלל הוא לא קיבל הנחיות מקדימות מהאדם שלו הוא מונה. האפוטרופוס היה כפוף לפיקוח של האפוטרופוס הכללי. למעשה, מאבד האדם לחלוטין שליטה על הנעשה עבורו ולגביו וללא יכולת להשפיע על החלטות אלו."
לפני מספר חודשים בודדים ארעה מהפכה בכל התחום של התכנון המשפחתי העתידי, ניהול ההון הפרטי. לראשונה נותן לנו המחוקק חופש גדול, ומאפשר לנו לייצר עבור עצמנו וודאות, אנחנו יכולים לקבוע מעכשיו מה יהיה אתנו גם בתקופה הזו ולתת הנחיות מוקדמות מראש בנוגע לתקופה הזו, שעשויה להיות תקופה לא קצרה בכלל. כמובן ששינוי זה מטיל עלינו אחריות כבדה – האחריות היא ללכת ולעשות את המסמכים האלה- בלי המסמכים הללו, לא ידעו מה רצינו וזו אחריות שלנו לבצע פעולה אקטיבית, ללכת לעורך דין שמוסמך ומאושר לבצע את ההנחיות האלה, ובכך נוכל לייצר וודאות עבור עצמנו.
מעטים יודעים על כך, ומעטים עוסקים בכך אבל מדובר במהפכה חיובית ומאוד משמעותית שמקלה על כולנו את החיים.
בארה"ב קיים ענף שלם של משפט שנקרא משפט וזקנה- זהו משפט מניעתי- כל מטרתו היא לעשות שימוש במשפט ככלי להקדים תרופה למכה- כדי שלא יהיו סכסוכים במשפחה. זה אמנם לא פתרון קסם, כלומר, יהיו מקרים שלמרות כל התכנונים יגיעו עימותים או בסופו של יום גם ימונה אפוטרופוס ולכן לצד התיקון לחוק עדיין קיים ההסדר של האפוטרופסות, אך המהפכה יצרה חלופות מעניינות מאוד ליצירת ודאות וליצירת תכנון משפחתי עבור אזרחים ותיקים שמחד לא רוצים להיות נטל על משפחותיהם, מאידך מבקשים שיכבדו את מהם מבקשים כמו- שלא יחברו אותם למכונות הנשמה.
תהליך עריכת המסמכים הוא הזדמנות של משפחה לדבר על כל אותם נושאים שאנחנו לא מדברים עליהם. זוהי הזדמנות לתכנן תכנון מוקדם ולהקל בכך גם על עצמנו וגם על בני משפחתנו האהובים.
אספנו בשבילכם את עיקריה של המהפכה באופן מרוכז.
עד היום הכלים אשר עמדו לרשותה של משפחה שביקשה להיערך לקראת אתגרים לא נודעים כגון, פטירה של בן משפחה, חס וחלילה הפיכתו לחסר כשרות משפטית זמנית או קבועה היו מעטים ודרקוניים. האפשרויות היו העברת הנכסים לנאמנות- כלומר איבוד שליטה והעברת הניהול לידי אחרים, לעיתים הילדים ולעיתים צדי ג', או מינוי אפוטרופוס. שתי האפשרויות האלה הן אפשרויות מאוד קיצוניות ששוללות מהאדם המעביר את הכח לנהל את רכושו בעצמו.
ההוראות החדשות מאפשרות כלים פחות קיצוניים, ומאפשרות לנהל מצבי ביניים כמו חוסר כשרות זמנית, או לטפל בבני משפחה שלהם צרכים מיוחדים, בדרכים הרבה פחות פוגעניות.
החוק מציב במרכזו את הזכות של אדם לתכנן את חייו, החוק מאפשר לאדם – בהיותו כשיר משפטית- לומר מה חשוב לו ומה הוא היה רוצה שיקרה בעתיד עם גופו, עם משפחתו, עם כספיו, עסקיו ועם רכושו. החוק החדש מאפשר לו לעשות זאת ובאם אכן יוצקים תוכן לכל אותם מסמכים שחוק מאפשר, החתימה על המסמכים מאפשרת חלופה להליכים משפטיים מורכבים בתחום דיני המשפחה, חלופה לבית המשפט, ליועץ המשפטי לממשלה ולאפוטרופוס הכללי ולמנגנוני פיקוח ובקרה שמשפחות רבות חששו להתחייב אליהם.
בהוראות החדשות, עורך הדין אשר עבר הכשרה מתאימה (השתלמות מיוחדת וייעודית בעניין) וקיבל תעודה, הוא המחליף חלק מהמסננות הללו. בשונה ממסמכים אחרים שבהם האדם עצמו יודע מה הוא רוצה, פה יש תהליך משמעותי עם המשפחה- מחשבה והבנה לעומק של המסמך.
המסמכים בהם התיקון לחוק עוסק הם: (1) ייפוי כח מתמשך (2) ייפוי כח רפואי (3) הנחיות מקדימות לצורך מינוי אפוטרופוס (4) מסמך הבעת רצון.
לצד חלופות נוספות לאפוטרופסות אשר אף בהן ישנה תמיכה והגנה על בגירים- תומך החלטות.
הסיבות שהובילו למהפכה:
בשנים האחרונות חל שינוי ביחסי הגומלין בין אדם בעל מוגבלויות ובין החברה וחלה התפתחות חשובה שבבסיסה מעבר משיח של טיפול, חמלה והגנה לשיח של שוויון, זכויות ואוטונומיה. היום מושם דגש על הזכויות והיכולות של האדם ולא על המוגבלות של האדם. ההבנה הבסיסית ביותר אומרת היום שהמוגבלות היא של החברה ולא של האדם. כלומר, מוטלת אחריות על החברה ליצור התאמות, לפתח שירותים להסיר חסמים באופן אקטיבי, העיקרון הזה הוטמע במערכות החינוך ואנחנו מכירים היום את ההתאמות שילדים מקבלים, וכך גם בעולם המבוגרים.
השינוי בתפיסה החברתית בישראל באה לידי ביטוי בחוק שוויון זכויות אנשים עם מוגבלות: במסגרתו נקבעה אחריות החברה לאפשר לאנשים עם מוגבלות השתתפות מלאה בחברה באמצעות הנגשה והתאמות.
צילום: איציק שוקל
הכותבת עו"ד שירי מלכה בעלת משרד העוסק בדיני משפחה וניהול הון משפחתי הפעיל למעלה מ-10 שנים ובו מחלקה לייצוג משפטי בכל הסכסוכים במשפחה (גירושין, ירושה, אפוטרופסות) ומחלקה למניעת הסכסוך במסגרתה יושבים עם אנשים פרטיים, משפחות ועסקים ומייצרים בעבורם את סט המסמכים הדרוש להם כדי להימנע מהסכסוך במשפחה. עו"ד מלכה מרצה באקדמיה ובכנסים מקצועיים. משרד עו"ד שירי מלכה מדורג בין המשרדים המובילים בישראל בתחומו.
מגזין "סטטוס" מופק ע"י: 
Tags: אחריות חברתית אסטרטגיה עסקים עסקים משפחתיים תרבות תרבות ארגונית
